האנטישמיות הגואה במערב אירופה גורמת גם לגאות בגל העלייה לארץ, וכ-8,000 יהודים צפויים להגיע לארץ עד סוף שנת 2015, כך נחשף היום (שני) בישיבתה הראשונה של וועדת העלייה , הקליטה והתפוצות.
יו"ר הועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) הדגיש כי "תפקידנו הוא לעודד את העלייה ובמקביל להסיר חסמים בירוקרטיים ולמנוע נשירה וירידה חזרה, וכן להביא לפתרון בעיות הקליטה. המצוקות והדרישות שהעלו נציגי העלייה מצרפת ומברית המועצות לשעבר דורשות טיפול ובכוונתי לכנס את הועדה בהמשך על מנת לדון בנושאים הללו לעומק. נדון בנפרד בנושאי הדיור, היזמות, החינוך, הקצבאות והתעסוקה".
צח בן יהודה, מומחה מטעם מרכז המידע והמחקר של הכנסת פירט בדיון כי בעוד שבשנים 2012-2009 עלו לארץ מצרפת כ-1,500 יהודים בממוצע מדי שנה (רק כ-10% מכלל העולים) הרי שבשנת 2014 כבר זינק מספרם ל 6,547 והם מהווים עתה כשליש מהעולים לארץ. העולים מאוקראינה גם הם רושמים עליה חדה במספרם ובעוד שבשנים 2012-2009 עלו מארץ זו רק כאלפיים יהודים מדי שנה, הרי שבשנת 2014 כבר הגיע מספרם ל 5,739, כ-25% מכלל העולים. נתונים אלו גבוהים מהציפיה.
שי פלבר, נציג הסוכנות היהודית העריך כי תהיה עליה נוספת של כ 25% במספר העולים מצרפת בשנת 2015. "להערכתנו עד סוף השנה מעל 7500 יהודים יעלו מצרפת, ובנוסף כ-14,000 תיקי עליה פתוחים של יהודים מארץ זו. לפני ניסיוננו כ65% ומעלה מפותחי התיקים – גם עולים בפועל". פלבר סיפר כי מחודש ינואר עד מאי 2015 עלו דרך הסוכנות היהודית 1363 איש (לא כולל מי שעלה עצמאית). נכון לעכשיו, הוזמנו 3168 מקומות טיסה לעולים לחודשים יוני-יולי-אוגוסט, כך שניתן לציין מספר ודאי של 4531 עולים בתקופה שבין ינואר לאוגוסט השנה (מול 3554 ב תקופה המקבילה בשנת 2014 – דהיינו גידול של 27.5%). בחודשי ינואר-אפריל 2015 עלו 2582 יהודים מאוקראינה, גידול של 142% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה.
ואולם, מאיר חביב, חבר האסיפה הלאומית הצרפתית, הזהיר בדיון, כי "יש בעיה קשה בהכרה ברישיונות העסק של העולים מצרפת, בעיקר הרופאים, ומתן האפשרות להם לעבודה בארץ בתחום התמחותם. עידוד עליה הוא בראש ובראשונה הסרת החסם הזה. אנחנו עתה בחודש יוני כשעיקר העלייה לארץ היא בחודש ספטמבר ולכן יש להזדרז".
קרא עוד:
[postim]
ראש אגף מדיניות תכנון ומחקר הקליטה, אופיר להב, הוסיף כי "על משרד העלייה והקליטה הוטלה משימת גיבושה של התכנית לעולי צרפת, בלגיה ואוקראינה והעברתה לממשלה. למרות ההתראה הקצרה לכך, המשרד גיבש את מיטב האנשים הרלוונטיים, וערך מספר מפגשים מעמיקים בנושא בשיתוף פעולה עם עמותות, ארגונים, עובדי הקליטה ברשויות המקומיות והסוכנות היהודית, יחד עם מספר משרדי ממשלה המשיקים לפעילות הקליטה כמו חינוך, כלכלה, רווחה ובריאות. המטרה המרכזית של המשרד היא, לפעול באפקטיביות על מנת להצליח לתת את הטיפול ההולם לסוגיה ולקבל את העולים שעתידים להגיע אלינו בחודשי הקיץ הקרובים גם בזמן בו טרם אושר תקציב המדינה". לדברי להב, התקציב שאושר לאחר הערות היועץ המשפטי לממשלה ומשרד האוצר בעת ממשלת מעבר, היה 177.3 מיליון ₪ והוא חולק בין חמשת משרדי הממשלה הרלוונטיים.
אבי זאנה, עמותת עמ"י, ארגון של עולים מצרפת, הזהיר כי רוב העולים מארץ זו, אינם יודעים כיצד לפנות בבקשת עזרה למשרדי הממשלה בבעיות כטיפול במתבגרים, מועדונים לקשישים, סיוע בלימודי השפה, סיוע למשפחות מעוטות-יכולת ועוד, וקרא לקדם מעורבותן של עמותות בקרב העולים. אלן מזוז, מהלובי הצרפתי בארץ אמרה כי כמות היורדים מהארץ, מבין העולים מצרפת, מלמדת שיש בעיה בקליטה. "לא כולם בעלי יכולת כלכלית וסל הקליטה המוצע להם מגוחך, מציאת תעסוקה קשה מאוד ויש ללוות בפתיחת תיק במס הכנסה, במרכז טיפוח יזמות ועוד", ואילו לדברי יעל דוד טואטי "יותר משליש מהעולים מצרפת הם גימלאים. הם אינם מחפשים להיכנס למעגל העבודה, אך גם להם צריך לסייע, כיוון שהפער בין היורו לשקל מפחיתה כ 20% מרמת החיים שלהם".
לדברי מאיה שריר, מנהלת קליטת תלמידים עולים במשרד החינוך, המשרד מעניק סיוע ברכישת השפה העברית, מאפשרים לערוך בחינות בגרות ברוסית, אמהרית וצרפתית, מסייעים למורים-עולים לקבל עבודה בתחום, מעמיקים את הקשר בין מוסדות החינוך לתלמידים ולמשפחותיהם והכרת תרבויות משפחות העולים למחנכים ועוד. "אנחנו עוקבים שאכן כל תלמיד-עולה מקבל את כל שעות לימוד עברית להם הוא זכאי מדי שבוע. אין בשעות אלו די ואנו משתדלים לסייע גם בהנחיית הורים ובסיוע בהכנת שיעורי בית". ואולם את דבריה תקף יואל חדד, מנהל מחלקת העלייה בעירית טבריה שטען כי "אין קשר בין נתוני משרד החינוך לבין המציאות בשטח. אני צריך לתגבר ממשאבי העירייה את לימודי העברית".
צילום: יונתן זינדל-פלאש 90