מכל האירועים הביטחוניים בימים האחרונים, רק שניים עלו לראש הכותרות – הפיגוע ליד דולב בערב שבת, בו נרצח בדם קר דני גונן הי"ד, ופיגוע הדקירה אתמול בשער שכם, בו נפצע קשה לוחם של משמר הגבול.
מה שחולף מתחת למכ"ם התקשורתי, זו העובדה שניסיונות פיגוע – בעיקר מה שמכונה כתופעת 'המחבל הבודד' – מתרחשים לאחרונה בקצב מסחרר, בעיקר בשטחי יהודה ושומרון ובאזור ירושלים, בדגש על ירושלים המזרחית.
אתמול בערב למשל, אירעו 3 מקרים שונים של זריקת בקבוקי תבערה לעבר יהודים: בקבוק תבערה נזרק לעבר אוטובוס של אגד תעבורה בקו 141, אשר עשה את דרכו מירושלים לבית אל – הנהג נפצע קל משברי זכוכית; בקבוק תבערה נוסף הושלך לעבר כוח משטרה שעסק במשימת אבטחה בשכונת 'מעלה הזיתים' במזרח העיר, בסמוך לביתו של חבר מועצת העירייה אריה קינג; ובקבוק תבערה שלישי הושלך לעבר כוח משטרה נוסף ב'צוקי עיסאוויה'. בכל המקרים לא אירעו פגיעות חמורות, בחסדי שמים.
קרא עוד:
[postim]
בנוסף, פרצו התפרעויות בהיקף נרחב במרכזה של ירושלים – בשער שכם, בו אירע הפיגוע שעות ספורות קודם לכן. גם אירוע זה הסתיים ללא נפגעים.
זירת הפיגוע אתמול בשער שכם (צילומים: פלאש 90)
אין פתרון ממשי לטרור העממי ולמחבלים הבודדים
להתרחשויות בתקופה האחרונה ישנם שני מאפיינים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, למעט מקרים חריגים: הבולט שבהם הוא תופעת 'המחבל הבודד' – פלסטיני שאינו פועל במסגרת ארגון טרור כלשהו, אלא קם בבוקר ומחליט לנסות ולפגוע ביהודים בכוחות עצמו. אירועים כאלה מסתיימים לעתים בתוצאות חמורות מאוד, ובדרך כלל המחבל מחוסל במקום.
המאפיין השני הינו 'טרור עממי' שהיקפיו גדלו והתרחבו מאוד לאחרונה. גם במקרים אלה, מדובר בדרך כלל בהתארגנות ספונטנית של צעירים תושבי אחת השכונות הערביות, הפותחים בהתפרעויות ומנסים לפגוע באנשי כוחות הביטחון שבאים להשליט סדר.
הבעיה המרכזית בשתי התופעות היא הקושי הכמעט-מוחלט למנוע אותן מראש, למרות שהתגובה בשטח בדרך כלל מהירה ויעילה מאוד. כך נרצחו בשנה האחרונה הקדושים אברהם ולס (בפיגוע הטרקטור בירושלים); נתנאל עראמי (בפיגוע הסנפלינג בפתח תקווה); התינוקת חיה זיסל בראון והגיורת קרן ימימה מוסקארה (בפיגוע הדריסה בגבעת התחמושת); הבחור שלום בעדני (בפיגוע הדריסה בשמעון הצדיק); דליה למקוס (בפיגוע דקירה בגוש עציון); הרב משה טברסקי, אריה קופינסקי, אברהם שמואל גולדברג וקלמן לוין (בטבח בבית הכנסת בהר נוף); שלום יוחאי שרקי (בפיגוע הדריסה בגבעה הצרפתית); ודני גונן (בפיגוע הירי ליד דולב). השם ייקום דמם.
הטבח המחריד בבית הכנסת בהר נוף
בנוסף נרצחו גם שוטר מג"ב ג'דעאן אסעד (בפיגוע הדריסה בשמעון הצדיק) והשוטר זידאן סיף (בטבח בבית הכנסת בהר נוף). כל הפיגועים הללו לא בוצעו בידי ארגוני טרור אלא בידי מחבלים בודדים.
"שירות הביטחון הכללי מאתר 99% מחוליות המחבלים בטרם יפעלו
בכיר השב"כ לשעבר ירון בלום, מסביר כי חיבור של קושי נפשי, אידיאולוגיה קיצונית ובעיות כלכליות משותפות לרוב המפגעים. "כששלושת הגורמים הללו מתחברים, יש לנו מחבל", אומר בלום. "כשמתייחסים למפגעים בודדים מאתרים דבק מאחד – אלה לא אנשים מקובלים בחברה. החלטה להתאבד נופלת בדרך כלל על פלטפורמה נפשית. הפרופיל הנפשי הרעוע מנוצל על ידי פעילי טרור הצלע הרביעית היא הפנטזיה וההתלהבות. פיגוע מוצלח גורר אחריו גל של פיגועים".
בלום מסביר כי בשונה ממחבלים הפועלים לבדם, "פעילי טרור בעלי שייכות ארגונית מגיעים מבתים טובים בדרך כלל, ומאופיינים באמונה דתית קיצונית. הפיגועים שהם מוציאים איכותיים יותר משום שהם מתוכננים, מקצועיים ורציניים יותר. ארגון הטרור מספק להם סיוע בתצפיות, באספקת נשק ובחשיבה משותפת". לדבריו, "שירות הביטחון הכללי מאתר 99% מחוליות המפגעים, לפני שהן מצליחות להוציא אל הפועל פעולת טרור. זאת משום שחוליה שמתכננת פיגוע יוצרת עקבות וברגע שמושארים סינגלים, שב"כ יודע לאתר אותם".
"השקט שאנו חווים הוא שקט מדומה", מזהיר בכיר השב"כ לשעבר. "השטח גועש, אך שב"כ חושף כל העת ומונע פיגועים. עם זאת, את המפגע הבודד קשה עד בלתי אפשרי לסכל. הפרופיל האישי שלהם שונה מאוד מהפרופיל של המכוונים, קשה לאיתור ואינו מותיר אחריו סינגלים, משום שלא ניתן להיכנס לראש של אדם שלא משתף או חושף את כוונותיו עם איש".
