הוועדה הציבורית לבחינת תקציב הבטחון בראשות האלוף במיל' יוחנן לוקר מפרסמת היום את המלצותיה שהוגשו לפני כשבועיים לראש הממשלה בנימין נתניהו.
בין ההמלצות המרכזיות שגובשו פה אחד בידי כל חברי הוועדה:
תוספת לתקציב הביטחון – תקציב קבוע בחוק, ודאי ל-5 שנים שיעמוד על 59 מיליארד שקלים בכל שנה, בצמוד למדד, בשנים 2016-2020. בתמורה לכך יידרש צה"ל להציג שקיפות מלאה בתקציב משרד הביטחון מול משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה כמו בכל הגופים הבטחוניים האחרים.
אימונים בצה"ל – חיוב בהקצאת תקציב מוגדר לאימונים שלא ניתן יהיה לנתב לצרכים אחרים.
רפורמות והתייעלות – הסטת תקציבים במערכת הביטחון שתניב לה מקור תקציבי בהיקף של 9.6 מיליארד שקלים לשנים 2016-2020 לטובת יכולות מבצעיות והתעצמות צה"ל ובכלל זה אזרוח משימות, צמצום מפקדות וכפילויות וירידה בהיקף כוח האדם ב-11% עד סוף 2017.
קיצור שירות החובה לבנים לשנתיים עד שנת 2020. חיילים הנדרשים לשירות ארוך יותר, בעיקר לוחמים, יקבלו מענה בשכר הולם.
מודל חדש לסיום שירות הקבע – לוחמים (מג"ד ומעלה ומקביליהם) יוכלו לפרוש בפנסיית גישור כבר בגיל 42, מבלי להמתין לגיל 47, מהלך שיתרום להצערת שדרת המפקדים בצבא. עוד הוצע כי הפנסיה לשאר המשרתים תוחלף במענק סיום שירות.
לדברי מנסחיה, המכנה המשותף של כל המלצות הוועדה הוא חיזוק יכולותיו המבצעיות של צה"ל באמצעות תוספת תקציבית לצד רפורמות שמהותן תעדוף משאבים בתוך תקציב הבטחון, קביעת סדרי עדיפויות ברורים, וקביעת מסגרת ברורה לתכנון חמש שנתי קבוע.
קרא עוד:
[postim]
בצה"ל מתנגדים בתקיפות להמלצות ועדת לוקר ומציגים בפני הדרג המדיני את תוכנית "גדעון", הכוללת בתוכה הצעה חלופית למודל הקבע ופנסיה החדש שיספק מענה הולם למשרתי הקבע אך לא יבטלו כליל כפי שהמליצו חברי וועדת לוקר.
רא"ל איזנקוט אמר כי הוא רואה חשיבות בשמירה על משרתי הקבע וזכויותיהם. "יש לנהוג בהם בכבוד הראוי לציבור המשרת את המדינה", הוא אמר. "פגיעה במשרתים פוגעת בצה"ל מלעמוד בייעודו, ופוגעת באמון הציבור בצה"ל שלא לצורך. הניסיון ליצור דה-לגיטימציה למשרתי צה"ל מהווה איום מהותי על היכולת להשאיר בצה"ל משרתים מקצועיים, מחויבים וגאים".
הרמטכ"ל איזנקוט: "לא צריך לפגוע במי שקשרו את חייהם בביטחון המדינה"
הרמטכ"ל ציין כי "התוכנית הרב-שנתית מהווה הזדמנות גדולה אך בעלת סיכונים. מטרת התר"ש היא להביא את צה"ל למצב בו הוא יכול לנצח אויבים עם האנשים הטובים ביותר שלנו, ויכולות מתקדמות". התוכנית תיישם בפועל שינויים מבניים בדגש על איחוד מטות ומשימות משיקות, תמשיך במגמת קיצוץ במספר משרתי הקבע, תשנה תמהילי כוח אדם וכן תביא לקיצוץ ולסגירת מסגרות שירות ומשימות. "אנו נוביל את השינויים וההתאמות באומץ ובאחריות גדולה ולפני שנסגור מערכים שנמצאים בליבת העשייה נסגור מערכים שנמצאים במעטפת", הסביר רא"ל איזנקוט.
"הנחת העבודה היא שנידרש להפעיל את כוחו של צה"ל". הרמטכ"ל בתרגיל
פתע באיו"ש (צילום: דו"צ)"אני ער לשיח ולרצון לקבלת ביטחון בפחות כסף, אבל לא צריך לפגוע במי שקשרו את חייהם בביטחון המדינה", חידד רא"ל איזנקוט. "הנחות העבודה שלנו לתר"ש הקרובה הן שנידרש להפעיל את כוחו של צה"ל, אבל לצד זו מטרתנו היא להגדיל את חלון הנורמליות ולשמור על יציבות במדינת ישראל".
יו"ר הועדה האלוף לוקר, ביקש להדגיש כי למרות המלצותיה נגד המשך העסקה רחבה של משרתי הקבע, הוועדה מכירה בחיוניותם של משרתי הקבע לביטחונה של מדינת ישראל, במסירותם ובתרומתם לצה"ל, וסבורה כי הם ראויים למלא ההערכה של אזרחי מדינת ישראל.
חוסר תכנון או תכנית חדשה – העימות בין משרדי האוצר והביטחון בתוקפו
הסתירה בין התכניות לרפורמה במצבת חיילי הקבע ממחישה את הפער בין תפיסת התקצוב של משרד האוצר לבין האסכולה הצבאית הנמנעת ככלל ממסירת דין וחשבון על הוצאותיה "לצורכי ביטחון". הוועדה הוקמה על רקע עימות השנתי המתוקשר בין משרד הביטחון ומשרד האוצר בזירה הציבורית, וחוסר היכולת של המשרדים להגיע להסכמות, דבר שגרם נזק מתמשך למדינת ישראל.
הוועדה קיימה 63 מפגשים במליאת הוועדה ובוועדות המשנה. כמו כן, קיימו ראש הוועדה וחבריה פגישות רבות עם בכירי המערכת המדינית ומערכת הביטחון בעבר ובהווה ובכלל זה עם שר הבטחון והרמטכ"ל. במהלך דיונים אלה הציגו נציגי צה"ל, משרד הביטחון, משרד האוצר ובנק ישראל את עמדותיהם באשר להיקפו הרצוי של תקציב הביטחון ביחס לצורכי המשק האחרים.
האלוף לוקר מגיש את הדוח לנתניהו (צילום: עמוס בן גרשום-פלאש 90)בכתב המינוי הטיל עליה ראש הממשלה לבחון את היקפו הרצוי של תקציב הביטחון לנוכח צורכי המשק והחברה בישראל והיא התבקשה לבחון שורת נושאים נוספים. כמו כן, ניתנה לה הסמכות לעסוק בכל נושא שיש לו נגיעה לתקציב הביטחון. בוועדה אמרו כי בחנו את צורכי מערכת הביטחון מתוך זווית ראייה רחבה של צורכי המשק וצרכיה של מדינת ישראל ועל בסיס ההבנה כי מדינת ישראל תזדקק לכוח מגן חזק ואיכותי עוד שנים רבות. בסיכומם של הדיונים הציגה הוועדה בראשות מזכירו הצבאי לשעבר של ראש הממשלה, האלוף יוחנן לוקר, את המלצותיה נושאים כגון: תהליך אישור תקציב הביטחון בראיה רב שנתית, מודל הקבע לרבות תנאי שכר וגמלאות, צעדי התייעלות נדרשים ומנגנוני מעקב ובקרה אחר יישום ההמלצות.
בימים אלו מציג הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט את התוכנית הרב-שנתית "גדעון", שתשנה את פני הצבא ותתאים אותו לאתגרי העתיד. במסגרת התוכנית יבואו לידי ביטוי שינויים בכלל זרועות וחילות הצבא. במסגרת התוכנית יבוצעו שינויים במבנה וארגון צה"ל. מספר מערכים יצומצמו וייסגרו, כשהצמצום יבוא לידי ביטוי תחילה במטות ובמפקדות, שיעברו קיצוץ של שישה אחוזים, ורק לבסוף באמצעי הלחימה ובמערכים הלוחמים. צעד נוסף שייעשה כדי להקטין את היקף הקצינים במטות הוא שינוי יחס הפיקוד לאחד לחמש. משמעות המודל היא שכל סגן-אלוף יפקד על לא פחות מחמישה רבי-סרנים וכו'.
הצמצום בכוח האדם בא לידי ביטוי גם במטה הכללי, שצומצם בכ-18 אחוזים לאחר שבוטלו מספר תקני דרגת אלוף: דרגת הפרקליט הצבאי הראשי הורדה לתת-אלוף, תפקיד מפקד גיס אוחד עם תפקיד מפקד המכללות והפיקוד על גיס נוסף כבר לא יעמוד בפני עצמו. קיצוץ נוסף ייעשה במערכי החינוך, הרבנות, גל"צ, צנזורה, מבקר צה"ל, יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים וקצין המילואים הראשי.
המטכ"ל יקוצץ בכחמישית. פורום המטכ"ל של איזנקוט (צילום: דו"צ)צעד נוסף שיביא להגדלת האפקטיביות והיעילות הוא ביטול הכפילויות בצבא. גופי התורה והארגון וגופי כוח האדם בצה"ל יאוחדו, וכפילויות נוספות באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, בזרוע היבשה ובאגף התקשוב ייבחנו. בנוסף לכך, משימות בפרקליטות הצבאית ובגופים נוספים יועברו לחברות אזרחיות.
צה"ל מצעיר את שדרת הפיקוד ומבקש להסתפק בצמצום כוח האדם בקבע
נדבך משמעותי בתוכנית הוא ירידה בכוח האדם בסדיר ובמילואים. בשלושים השנים האחרונות נרשמה עלייה של שמונה אחוזים במספר משרתי הקבע. בראשית שנת 2014 החל תהליך ירידה בכמות משרתי הקבע, שהוביל לירידה של 2,500 אנשי קבע. התהליך ימשיך במסגרת התוכנית ועד תחילת שנת 2017 יהיו 2,500 פחות משרתי קבע.
במסגרת התר"ש יחל מודל קבע חדש שמטרתו להצעיר את שדרת הפיקוד של צה"ל. אם היום רוב מפקדי הגדודים בני 35 עד 37 וגיל מפקדי החטיבות הסדירות הוא סביב 45, המטרה היא להוריד את גיל מפקדי הגדודים ל-32 ואת גיל מפקדי החטיבות ל-40 עד 42. שינוי צפוי גם בטיפול ובמתן המענה לאוכלוסיית הנגדים. כיום שכר הנגדים הוא נמוך מאוד, ולכן יש צורך בשיפור שכר הנגדים כדי לאפשר להם קיום מכבד.
גם מערך המילואים צפוי לעבור שינויים משמעותיים. לאחר ועדה שהוביל אלוף רוני נומה הוחלט לצמצם את כמות משרתי המילואים ב-100,000 אנשים. כמו כן, ייסגרו מספר חטיבות ארטילריה ונשק סטטיסטי, זאת בהמשך לסגירת שש חטיבות טנקים, שני אגדים ארטילריים וגדודים רבים בפיקוד העורף. כמו כן, ייגברו האימונים ותשופר מיומנות אנשי המילואים.
צמצום מספר המשרתים וסגירת חטיבות ארטילריה (אילוסטרציה: יונתן זינדל
-פלאש 90)היקף ההדרכה בצה"ל יותאם גם הוא למציאות החדשה. מהלך לצמצום כמות הקצינים בצה"ל החל בבה"ד 1 לפני שנתיים והוא כולל סגירת שתי פלוגות צוערים. כמו כן, אמש החל גיוס המחזור הראשון שישרת 32 חודשים בלבד. כדי להתמודד עם הקיצור נערכים לפעול כדי לצמצם את הנשר בצה"ל ולחיזוק אוכלוסיות חלשות. בנוסף לכך, בכל שנה ייפתחו ארבעה מחזורי גיוס במקום שלושה. יתר על כן, בית ספר לשליטה ובקרה ולפיקוד ושליטה יוקם.
