לקראת תשעה באב, ארגון 'גשר', הפועל למען קידום הערבות ההדדית בחברה הישראלית, בשיתוף 'פרס ירושלים לאחדות ישראל', ערך סקר מיוחד לבחינת מידת הלכידות של החברה היהודית בישראל, ועד כמה השסעים והפערים הקיימים בחברה מטרדים את הציבור הישראלי.
הסקר נערך באמצעות מכון המחקר 'צפנת' ומכיל 511 משיבים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. בסקר נבחנו עמדותיהם של הנשאלים ביחס למתחים בחברה הישראלית, בין דתיים לחילונים, בין עשירים לעניים, ובין מזרחים לאשכנזים.
כמו כן, נסקרו תפישות ועמדות ביחס לאחדות בעם ולערבות הדדית בחברה, וכן, תדירות הקשר ומוכנות לקשר בין הקבוצות. לבסוף נבחנו הנשאלים על הדרך לטיפול בשסעים הקיימים בחברה, אשר צוינו בתחילת הסקר.
מתוצאות הסקר ניתן לראות כי המתחים בין דתיים לחילונים כמו גם המתח בין עשירים לעניים מעסיקים את הנשאלים במידה רבה/רבה מאד (46% ו- 45% בהתאמה), זאת גם בהשוואה למתח בין מזרחים לאשכנזים אשר מעסיק את הנשאלים במידה מעטה/כלל לא (26%).
קרא עוד:
[postim]
המתח בין דתיים לחילונים מעסיק את החילונים והמסורתיים במידה גבוהה בהרבה מאשר את הדתיים ובמיוחד את החרדים (53%, 53%, 40%, 27% בהתאמה).
המתח בין עשירים לעניים מעסיק את המסורתיים והחילונים במידה גבוהה בהרבה מאשר את הדתיים ובמיוחד בהשוואה לחרדים, אשר יותר ממחציתם לא מוטרדים ממתח זה.
הסקר מלמד עוד כי 55% מכלל האוכלוסייה מאמינים במידה רבה/רבה מאד כי למרות כל ההבדלים בינינו בישראל, 'כל היהודים ערבים זה לזה'. בעוד הדתיים מאמינים באמירה זו בשיעור הגבוה ביותר (81%), החילונים מאמינים בה בשיעור הנמוך ביותר (44%).
47% מרגישים כי יש להם מכנה משותף רחב עם כל היהודים בישראל מכל הקבוצות באוכלוסייה. נתון זה גבוה משמעותית עבור דתיים (76%) ומסורתיים (62%) ונמוך יותר עבור חרדים (45%) וחילונים (37%). פער זה בין הדתיים לחילוניים דומה לפער שנמצא בשאלה הקודמת הנוגעת לערבות הדדית.
80% מאמינים כי אנו יודעים לשמור על אחדות בעם רק במצבים של אסונות ומלחמות. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין האוכלוסיות.
81% ציינו כי הם מסכימים במידה רבה עם האמירה "אני מכבד יהודים מכל הקבוצות באוכלוסייה גם אני לא מקבל את עמדותיהם". בפילוח לפי רמת דתיות, נתון זה גבוה במיוחד עבור דתיים וחרדים (93%) ונמוך יותר עבור חילונים (73%).
רק 13% מאמינים כי מצב האחדות בעם בעוד חמש שנים יהיה טוב יותר. נתון זה גבוה במיוחד עבור דתיים ונמוך במיוחד עבור חילונים. 59% מהחילונים מאמינים כי המצב יהיה יותר גרוע בעוד חמש שנים, לעומת 17% בלבד מן הדתיים. בכך, מבטאים החילוניים את העמדה הפסימית ביותר.
מבחינת תדירות הקשר ומוכנות לקשר בין קבוצות נמצא כי החילונים הם הקבוצה שעמה נמצאת כלל האוכלוסייה היהודית נמצאת בקשר התדיר ביותר (82% בתדירות גדולה/גדולה מאד), בעוד שהחרדים הם הקבוצה שעמה נמצאת כלל האוכלוסייה בקשר הכי פחות תדיר (53% במידה מועטה/כלל לא).
הנכונות לקשר עם חרדים הכי נמוכה בקרב חילונים, גבוהה יותר בקרב מסורתיים והכי גבוהה בקרב דתיים (בטווח 3.5 – 4.8). רמת הנכונות לקשר עם חרדים בקרב המסורתיים נמצאת בתווך: נמוכה יותר מאשר בקרב דתיים, אולם עדיין גבוהה בצורה מובהקת בהשוואה למוכנות מצד החילונים.
לומדים גמרא יחד במסגרת פרויקט קירוב לבבות (מרים אלסטר - פלאש 90)
רמת הנכונות לקשר עם דתיים הנה הגבוהה ביותר ובצורה מובהקת בקרב מסורתיים בהשוואה לחילונים וחרדים.
רמת הנכונות של חרדים לקשר עם חילונים נמוכה במיוחד ובמיוחד ביחס לקשר של נישואין. רמה נמוכה זו דומה מאוד לנכונות הנמוכה של החילונים להיות בקשר עם החרדים.
לסיום הסקר נבחנו עמדתם של המרואיינים ביחס לדרך הטיפול בשסע בין דתיים לחילונים. 78% ציינו כי הם מסכימים במידה רבה שחשוב שתלמידים בכל הזרמים במערכת החינוך ילמדו כיצד לקרב בין דתיים לחילוניים. נתון זה גבוה יותר עבור מסורתיים (88%) ודתיים (85%) ונמוך יותר עבור חרדים (80%) וחילונים (71%).
40% מאמינים כי הדרך המתאימה ביותר לטפל במתח בין דתיים לחילונים היא לעסוק בנושא זה במערכת החינוך. דרך החינוך פופולרית במיוחד בקרב חרדים (50%), ודתיים (45%), ופחות בקרב חילוניים ומסורתיים (36%). 23% מאמינים כי הפתרון הטוב ביותר הוא לקיים דיאלוג בנושא זה בין קבוצות וקהילות של דתיים וחילוניים, אולם אחוז החרדים שבחר בתשובה זו הוא נמוך במיוחד (7%). פתרונות חקיקתיים זכו לתמיכה בקרב 12% מן החילוניים ואף לא אחד מן החרדים.
אילן גאל-דור מנכ"ל ארגון גשר: "תוצאות הסקר מצביעות על כך שהתשתית מוכנה, ויש נכונות של המגזרים השונים להידבר אחד עם שני. יחד עם זאת, יש בפנינו עבודה רבה".
גאל-דור הוסיף כי "במיוחד שאנחנו נמצאים כעת בעיצומם של ימי בין המצרים, אנו רואים חשיבות רבה בדיאלוג, הכירות והבנה בין חלקי העם, לטובת עתיד משותף טוב יותר".
(צילום התמונה הראשית: יוסי זמיר פלאש 90)
