חטיבה בעקבות הטרור • טורו של אלעזר שולמן

גל המעצרים המנהליים השבוע של מאיר אטינגר, מרדכי מאייר ואביתר סלונים, מי שמכונים 'ימין קיצוני', יכול בקלות להיתפס כניסיון של השב"כ לחפות על מה שנראה כמחדל של החטיבה היהודית שלו בעקבות הרצח של התינוק עלי דוואבשה ופציעתם הקשה של הוריו ואחִיו בכפר דומא שמדרום לשכם.

אחרים יגידו שגל ההסתה התקשורתי כנגד הימין מאפשר מעצרים שבזמן שאין בו הסתה כנגד הימין, איש במערכת המשפט, כולל שי ניצן, לא הסכים להם כיוון שהם לא עומדים באמת מידה משפטית.

אלא שאנשים המצויים בסודם של דברים טוענים שלא כך הם פני הדברים. לדבריהם, בהופעה לא מכבר של גורם בכיר בשב"כ בפני חברי ועדת חוץ ובטחון של הכנסת, הוא אמר את הדברים הבאים: "אנחנו מזהים נכונות של חלק מהפעילים הקיצונים בימין ל'מסירות נפש' בפגיעה בערבים. הם לוקחים בחשבון שיכול להיות שהם ייפצעו ואף ימותו במהלך הפעולות בתוך השטח הפלסטיני או ייעצרו ויישלחו למאסר עולם".

אז למה אתם לא עוצרים אותם? שאלו בתדהמה כמה מחברי הוועדה. הבכיר השיב שבחלק מהמקרים יש קשיים ראייתיים שמערכת המשפט מתעקשת עליהם לפני שהיא מאשרת מעצר. במקרים אחרים יש חשש מחשיפת הדרכים המודיעיניות להשגת המידע. "אנחנו עוקבים אחר האנשים, עם חלק מהם מקיימים שיחות אזהרה, אחרים אנחנו מרחיקים מאזור יהודה ושומרון. איננו שאננים", אמר.

שאננים או לא, הרצח בכפר דומא מספק חרך למתרחש בשב"כ בכלל ובחטיבה היהודית שלו בפרט. בראש החטיבה עומד כיום אדם חילוני שהגיע מהאגף הערבי. הוא החליף את א', חובש כיפה, שעמד מספר שנים בראשה והדעות על אודות הצלחתו בתפקיד – חלוקות. כך או כך מי שעומד כיום בראש החטיבה היהודית נחשב לאדם שאינו נרתע מפעולות אגרסיביות, ומתוקף תפקידו הוא מכיר את שני הצדדים היטב ויודע לצפות את המהלכים שלהם.

החטיבה היהודית נחשבת לאחת המחלקות הגדולות בשב"כ, ויש עשרות אנשים שמשרתים בה. לאחרונה היא קיבלה הקצבה כספית גדולה, בעקבות צרכים שאותם ביקשה עבור פעילותה. במבחן התוצאה – התחושה בקרב אנשים שונים במערכת הביטחון היא שהחטיבה היהודית בשב"כ מתקשה לעמוד ביעדים שלה. הפרסומים התדירים על אירועי תג מחיר מגבירים את התחושה שהשב"כ פשוט לא מצליח לסכל את הפעילות של הנערים האלה.

בשנים האחרונות ניסו ראשי השב"כ להשביח את החטיבה היהודית בייבוא מומחי מודיעין וחקירות ממערכים אחרים והידקו את קשרי העבודה עם אגף המבצעים. זה לא עזר. אנשים שמכירים עובדים בחטיבה ציטטו השבוע טענות בשמם כי אוכלוסיית היעד שלה קשה מאוד לפיצוח. מי שמבקשים לפגוע בערבים עובדים כמעט באופן עצמאי, מקפידים על מידור גבוה, יודעים לעמוד היטב על זכויותיהם, מכירים היטב את השיטות ואמצעי החקירה של השב"כ. הם מגיעים מוכנים למעצר ומוכנים לסבול הרבה לפי שישובו לבתיהם.

לכתב האישום נגד מציתי כנסייה בכנרת, הנראים כענף נפרד של החבורה המתמקד בהתקפות על אתרי דת נוצריים, צורף מסמך מאלף שהחרימה המשטרה אצל אחד הנאשמים. זהו מדריך מפורט הכולל הוראות ביטחון שדה קפדניות והמלצות לפיגועים, כולל פגיעה בנפש. "צמח כאן גרעין קשה ונחוש, שלא מתרשם מגינויים או ממאמצי השב"כ והמשטרה לעלות על עקבותיו. האנשים הללו מבקשים להצית מלחמת דת, שאינה שונה בהרבה מזו שרואים לנגד עיניהם הג'יהאדיסטים בצד הפלסטיני. אם לא יופעלו נגדם כל מערכות השלטון, במערכה מתואמת ויסודית, ואם לא יישמר התיאום הביטחוני עם הרשות הפלסטינית שצה"ל משבח כל כך, הם עוד עלולים לקבל את מבוקשם", אמר השבוע שר הביטחון משה יעלון בשיחה עם אישים ב'בית היהודי' ששוחחו אתו בנושא.

עוד טוענים המקורבים לאנשי החטיבה היהודית כי את הקרב נגד פעילי הימין הקיצוני שמעשיהם, כהגדרתם, מסכנים חיי ישראלים, מנהל השב"כ עם יד אחת קשורה מאחורי הגב. לדבריהם, עשרות פעולות נגד פלסטינים (וגם נגד כנסיות ומסגדים) בוצעו בשנים האחרונות; בחלקם רק מזל חצץ בין נזק בלבד להרוגים. ובכל זאת – רבים מהם לא פוענחו, ובאלה שכן – העונשים היו מגוחכים. גם במקרים שלא הסתיימו בהרשעה זהות הפורעים ידועה, אולם בעיית ראיות (או חשיפת מודיעין) מנעה הגשת כתב אישום.

מספק חרך למתרחש. הרצח בכפר דומא (צילום: מרים אלסטר - פלאש 90)

הבעיה, כהגדרתם, עמוקה יותר: כמה מאות צעירים משתייכים כיום, על פי הערכות שב"כ, לגרעין קיצוני לאומני. החטיבה היהודית מתקשה לחדור אותם, וכשהיא מצליחה – היא נתקלת ביד רכה מצדם של הפרקליטות ובתי המשפט, ובסביבה אידיאולוגית תומכת.

"הרודפים הפכו לנרדפים", הם אומרים ומציינים שניתן לשמוע זאת בהקלטות של שיחות בין אנשי שב"כ, מפעילי סוכנים של החטיבה היהודית, לבין היעדים לגיוס. פעם אחר פעם ציטטו אנשי שב"כ משפט של ראש השב"כ לשעבר כרמי גילון, שמבהיר את המורכבות של החטיבה הזו יותר מכל. וכך אמר גילון: "מי שמטפל בטרור יהודי – צריך לעבוד לגמרי לבד. ראשי הממשלות לא רצו לדעת מה אנחנו עושים. הם גם לא רצו דיווח. מבחינתם, תעשה מה שאתה חושב שצריך לעשות".

עוד הם אומרים כי היו בחטיבה בכירים שהוברחו אל על, לתפקידי אבטחת תעופה בחו"ל, בלחץ הקהילות שבתוכן הם מתגוררים; היו שסירבו להתמנות לתפקידים בחטיבה, בנימוקי השקפת עולם, דבר שהשפיע לרעה על מוטיבציית העבודה בה. "זה כמו לעבוד להשיג מודיעין נגד השכן שלך, זה שיושב על ידך בבית הכנסת", מתאר זאת איש החטיבה לשעבר.

הדבר בא לביטוי במקום שבו עובדים אנשיה, הם מספרים. החטיבה ממוקמת בקומה השלישית במבנה כלשהו מאחורי דלתות סגורות, שגם אנשי שירות הביטחון עצמם, שאינם נמנים עם אנשי החטיבה, לא יכולים לעבור אותן. ואולי, כפי שהוסיף אותו איש שירות לשעבר, אף אחד גם לא רוצה להיכנס. מי רוצה לגלות שבין יעדי המעקב של החטיבה היהודית יקפוץ לפתע שם של שכן, או חבר לספסל הלימודים ואולי אפילו קרוב משפחה. קשה לדמיין כמה קשה העבודה של החטיבה הזו: אלו אנשי המודיעין שעובדים בתוך הבית, תרתי משמע.

מודיעין ללא ראיות

בשב"כ הדגישו השבוע כי עד לרצח בכפר דומא כמעט שלא ביקשו ממשרד המשפטים לאשר נגד פעילי ימין קיצוני שימוש במעצר מנהלי, המאפשר כליאתו של אדם לתקופות ממושכות על סמך חומר חסוי וללא הליך משפטי שמאפשר לו להתגונן. השירות הסתפק בהוצאה של צווי הגבלת תנועה, האוסרים על שהייה באזור מסוים.

במשרד המשפטים מאשרים כי עובדתית זה נכון, אך מנגד הוצאו עשרות צווי הגבלת תנועה בשנים האחרונות. לאחר הרצח ביום שישי, פנה השב"כ בבהילות ליועץ המשפטי לממשלה בטענה שהגיעה העת לעשות שימוש במעצרים מנהליים גם נגד פעילי ימין שיש נגדם חומר מודיעיני מפליל, אך לא די ראיות להעמדה לדין. היועץ המשפטי לממשלה אישר עקרונית את השימוש בסמכות, נוכח העיתוי הרגיש, אולם כל מקרה נבחן לגופו. משרד המשפטים מצא גם לבקשת שב"כ מנגנון משפטי שיאפשר לאכוף את צווי הגבלת התנועה המנהליים עם אזיק אלקטרוני. יש במשרד המשפטים מי שאומרים כי השב"כ ביקש הנחיות כיצד לטפל "ברבנים שמסיתים לאלימות", כהגדרת השב"כ.

לדבריהם, גם הטרמינולוגיה של הבקשות שהגיש השב"כ השתנתה. לא עוד 'תג מחיר' ו'פשיעה לאומנית', אלא טרור. נציגי השב"כ ביקשו הנחיות והגדרות ל'ארגון טרור', מה שיאפשר להם, כדבריהם בבקשה, להפעיל אמצעים יעילים יותר במאבק בו. ומעל כל זה, השב"כ ביקש לאפשר לו "לעבוד ולסכל", כפי הנאמר בבקשת השב"כ, שפירושן לחקור ולטלטל פעילי ימין שייעצרו לחקירה. "אחרת אנחנו עלולים להתעורר מחר ולגלות אפוקליפסה כאן ועכשיו", כתבו נציגי השב"כ בבקשה שהגישו ליועץ המשפטי לממשלה.

לצד הפעילות של השב"כ, מנגנוני הביטחון של ישראל והרשות הפלסטינית קיימו בשבוע האחרון מגעים אינטנסיביים לתיאום פעילות משותפת שתמנע הסלמה קשה. בסוף השבוע שעבר נהרגו שורה של פורעים ערבים שניסו לפגוע בחיילי צה"ל באמצעות השלכת בקבוקי תבערה או אבנים.

במערכת הביטחון סבורים כי הרשות עושה מאמץ לסיכול גל אלימות נרחב, אולם חוששים בעיקר ממעשי נקמה מצד ארגונים – ובהם החמאס ו'גדודי חללי אל־אקצה' הקשור בפתח', שכבר איימו בפיגועים – וכן מפיגועי דקירה ודריסה מצד מחבלים שיפעלו באופן עצמאי.

בצה"ל חוששים מנקמות. פיגוע הדריסה ביום ה' (צילום: פלאש 90)

בצה"ל הביעו חשש ביום שישי כי הנעשה בכפר דומא עלול "להדליק או לעורר כל מיני מקומות" בגדה. שר הביטחון יעלון קרא לתושבי האזור "לשמור על איפוק". הרמטכ״ל, גדי איזנקוט, קיים בסוף השבוע הערכת מצב מיוחדת יחד עם ראש השב״כ יורם כהן ובהשתתפות מפקד פיקוד המרכז, אלוף רוני נומה, וגורמים נוספים.

מעצר נגד טרור

הסמכות למעצר מנהלי נגד 'פעילי טרור יהודי', כהגדרת השב"כ, קיימת כבר בחוק הישראלי במסגרת תקנות ההגנה לשעת חירום. חוק חדש למאבק בטרור שמקודם במרץ החל מתחילת השבוע נועד להחליף את התקנות הארכאיות, כך שהשימוש במעצר מנהלי למשל לא יהיה מותנה בהכרזה על מצב חירום, שעומדת בעינה מאז קום המדינה. החוק, הישן והחדש, מתייחס לאזרחים ישראלים (ולא לפלסטינים שעליהם חל החוק הצבאי), ערבים ויהודים, ונותן לשר הביטחון את הסמכות להורות על מעצר מנהלי. בתוך 48 שעות נשיא בית משפט מחוזי מעיין בחומר הראיות, שנותר חסוי בפני החשוד, ומתבקש לאשר את המעצר המנהלי, לתקופת מרבית של שישה חודשים, הניתנת להארכה.

בהתאם לחוק הזה היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, החליט ביום שלישי לאשר את בקשת שב"כ לעצור שלושה פעילי ימין קיצוני במעצר מנהלי כחלק מהחלטת הקבינט על מאבק בטרור היהודי בעקבות הפיגוע בכפר דומא ביום שישי האחרון.

אחד העצורים, מרדכי מאייר, בן 18 תושב מעלה אדומים, נעצר בצו מנהלי המורה לכלוא אותו בכלא רימונים למשך חצי שנה. שר הביטחון משה יעלון מסר כי העצור חשוד במעורבות בפעילות אלימה ובפיגועי טרור שאירעו לאחרונה, כחלק מקבוצת טרור יהודית. השר יעלון לא פירט בהודעתו באילו פיגועים נחשד מאייר. בהודעת משרד הביטחון נכתב כי במקרה של מאייר נדרש מעצר מנהלי מאחר שלא נאספו ראיות. הצו נחתם בהמלצת שב"כ.

מאייר הורחק בעבר מירושלים ויהודה ושומרון, בשל חשדות למעורבותו באירועים של הצתת רכוש פלסטיני בגדה. הוא נחקר בעבר במשטרה על ההצתה בכנסיית דורמיציון, וכן נעצר בימים האחרונים בחשד להשתתפות בהצתת כנסיית 'הלחם והדגים'. הוא שוחרר לפני שהוגש נגדו כתב אישום, אך הוצא נגדו צו האוסר עליו להיכנס לגדה, ירושלים, צפת ויד בנימין.

ביום שלישי נעצר גם אביתר סלונים, החשוד בהשתייכות להתארגנות ששמה למטרה לפגוע בערבים ולמוטט את השלטון במדינת ישראל ולהחליף אותו במלכות יהודית. סלונים נעצר לפני כשנה על התקפת בית פלסטיני בחירבת אבו-פלאח בדרום הר חברון. הוא שוחרר ממעצרו מבלי שהוגש נגדו כתב אישום, אך הוא קיבל צו הרחקה נהלי מירושלים ומהגדה. סלונים הועבר למתקן חקירות של השב"כ, קישון, בצפון הארץ.

עצור נוסף הוא מאיר אטינגר, אשר נחשב ליעד מספר אחד של החטיבה היהודית בשב"כ. צו איסור פרסום הוטל על פרטי החקירה. על פי מידע מודיעיני, אטינגר – בן 24 – הסלים את פעילותו בשנת 2014 והחל לתכנן סדרה של מעשי אלימות נגד פלסטינים כחלק ממה שהוא מכנה "המרד" – שמטרתו לעורר תסיסה בקרב הפלסטינים עד להפלת השלטון בישראל. סנגורו של אטינגר, עו"ד יובל זמר, אמר בתום הדיון שנערך בדלתיים סגורות כי מרשו טוען שהופעלו נגדו אמצעים פיזיים בחקירתו בשב"כ – "גם טלטול וגם מכות, וכל זאת בניגוד לנהלים", אמר.

ממבט ראשון נראה כי יש משהו בטענות שנשמעו מאנשים בימין, לפיהן מדובר ב"איבוד שליטה במשרד הביטחון…" ו"ההחלטה על המעצרים מצביעה על התנהלות פופוליסטית של הרשויות". אלא ששיחות עם מי שמכירים את החומר נגד השלושה מעלות כי השב"כ הציג חומר מודיעיני ששכנע אנשים שמתנגדים למעצרים מנהליים ככלל, כי במקרים הללו אין ברירה אחרת.

מציתי הכנסייה - ינון ראובני ויהודה אסרף, בבית המשפט (צילום: פלאש 90)

לצד זאת ראוי לציין כי בשנה שעברה ביקש השב"כ לעצור את מאיר אטינגר בצו מעצר מנהלי אך פרקליט המדינה שי ניצן דחה את הבקשה. השבוע, בשל הפיגוע בכפר דומא, ביקש השר יעלון מהשב"כ לעצור כמה פעילים מסוכנים במעצר מנהלי,

אטינגר הוא נכדו של הרב כהנא ובמקור תושב ירושלים. בשבוע שעבר טען השב"כ כי אטינגר הוא ראש התשתית שאחראית על הצתת כנסיית הלחם והדגים לפני חודשיים. אטינגר, הכותב בקביעות יומן ברשת המקוונת, דחה את הטענות בדברים שפרסם בסוף השבוע שעבר וטען כי אין התארגנות טרור מסודרת, אך כתב כי "יש המון המון יהודים, הרבה יותר ממה שחושבים, שסולם הערכים (שלהם) שונה לחלוטין מזה של בג"ץ או שב"כ, ושהחוקים שמחייבים אותם הם לא חוקי המדינה… אלא חוקים הרבה יותר נצחיים, אמתיים ממקור מים חיים". עוד בשנה שעברה ביקשו בשב"כ לכלוא את אטינגר במעצר מנהלי, ולאחר שניצן פסל את ההצעה הוצא לו כתחליף צו הרחקה מירושלים ומשטחי יהודה ושומרון והוא קבע את מקומו בצפת, כעת כך נראה הוא יעתיק את מקומו אל מאחורי סורג ובריח ללא מעט זמן.

השב"כ שלא מצליח למנוע פיגועי ראווה יהודיים נוקם את נקמתו במעצרי ראווה מיותרים. את האפקטיביות של המעצרים הללו, נוכל לבחון בשבועות הקרובים, בינתיים מוטב לקברניטי החטיבה לנצל את הזמן לחשבון נפש מעמיק.

(צילום התמונה הראשית: באסל עווידאת – פלאש 90)