מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא, פרסם היום קובץ דוחות ביקורת בנושא "ההיערכות והמוכנות לשעת חירום" והוא מזהיר מפני המשך המצב בו חסרה בחינה שלמה של סוגיית היערכות העורף האזרחי ומוכנותן של המערכות השונות לשעת חירום.
חשיבות רבה מיוחסת להערכות ומוכנות העורף למצבי חירום – בין אם מדובר באירועי מלחמה ובטחון, בין אם מדובר ברעידות אדמה או פגעי טבע ומזג אויר חריג, שריפות או דליפת חומרים מסוכנים, אבטחת מידע ושרידות תשתיות אינטרנט ועוד. "כל אלה עלולים להעמיד בסכנה את כלל אזרחי ותושבי המדינה, רכושם ורווחתם" מציין המבקר בדאגה, ומזכיר את השריפה בכרמל, סערת השלגים אשתקדיים, ומבצע 'צוק איתן' שמתחו את כוח הסבל האזרחי לקצה גבול היכולת.
מיד לאחר מלחמת לבנון השניה, הוחל בבחינת היערכות הלאומית הכוללת לטיפול בעורף האזרחי בשעת חירום בעתות שגרה ובעתות לחימה. מאז אמנם פעלו ממשלות ישראל והגופים הרלוונטיים כדי לקדם את הטיפול בענייני העורף האזרחי, ואולם, עדיין קיימים ליקויים רבים ביכולתם של הגופים הרלוונטיים להכין את העורף לאירועי חירום. המבקר מציין בדוח, כי תשומת לב מיוחדת צריכה להינתן לתושבי הפריפריה, שפעמים רבות חשופים באופן מיוחד לסיכונים השונים, כפי שאכן קרה באירועים שונים שחלו בשנים האחרונות.
• מי בראש: חוסר אחריות
הסמן הראשי הונח ע"י המבקר על היעדר היערכות לאומית כוללת לטיפול בעורף האזרחי בשעת חירום בעתות שגרה ובעתות לחימה. על פי איום הייחוס של צה"ל, בכל תרחיש עתידי של עימות, ישמש העורף יעד עיקרי לפגיעה נרחבת באמצעות מספר רב של טילים ורקטות, שתימשך עד מספר שבועות. מזג האוויר החריג ששרר בישראל בחודש דצמבר 2013 ובעיצומו סערת השלגים שפקדה אזורים רבים בארץ, הוא בחזקת "מקרה בוחן" בביקורת זאת.
"כשלון במקרה הבוחן". הדרך לירושלים, חורף 2013 (צילום: דניאל כהן-פלאש 90)
גם כשנתיים אחרי, עדיין לא קיים הסדר חקיקתי מקיף שמרכז את כל העניינים הנוגעים לטיפול בעורף בעתות חירום, ואשר מבהיר את מדרג הסמכויות ותחומי האחריות של כל אחד ממשרדי הממשלה והגופים המטפלים בעורף בחירום. אי-קיומו של הסדר כאמור הוא בגדר ליקוי חמור. שכן יש לו השפעה של ממש על פעילות הגופים הרבים המטפלים בעורף בשעת חירום ועל התיאום ביניהם, וכן על דרג מקבלי ההחלטות.
• שלא תיקרע: שמירה על שרשרת האספקה
בחלק נוסף בדוח עוסק המבקר בהיערכות התעשייה האזרחית לשעת חירום. פעילות האמורה לדאוג לאספקה סדירה ככל האפשר של מוצרי תשתית הדרושים להמשך הפעילות התעשייתית של מפעלים חיוניים ולהבטחת אספקתם של מוצרי מזון לאוכלוסייה. הממצאים מלמדים שאין בידי רח"ל (רשות חירום לאומית) והרשויות הייעודיות תמונת מצב מלאה בנוגע למוכנותם לשעת חירום של כל הגורמים שמספקים מוצרים ושירותים חיוניים.
בשל הפערים בין רמת המוכנות של המפעלים החיוניים לרמה הנדרשת, קיים חשש כי בזמן חירום יתקשו חלק מהמפעלים המרכיבים את שרשרת האספקה של המוצרים החיוניים לעמוד ביעדי השירות שהוגדרו להם.
• רשת החשמל: טרם יושמו לקחי הסערות החורפיות
בהתייחס להכנת רשת החשמל לשעת חירום, כאשר אספקת חשמל תקינה ורציפה חיונית למשק בשגרה וק"ו בשעת חירום, כותב המבקר כי רשת החשמל אמורה לשמור על רציפות תפקודית בשעת חירום ולהיות ערוכה להתמודד עם נזקים שעלולים להיגרם לה עקב פגיעות ירי בעורף, עקב פגיעות שמקורן באיתני הטבע, לרבות פגעי מזג אוויר חריגים, או במצב שבו מכריזה הממשלה על שעת חירום. הביקורת העלתה שמשרד התשתיות הלאומיות, משרד האנרגיה וחברת החשמל טרם יישמו את מלוא הלקחים שהופקו בעקבות סערת השלגים שאירעה בדצמבר 2013, מבצע "צוק איתן", שהתרחש בקיץ 2014, והסערות החורפיות שהיו בינואר ובפברואר 2015.
"טרם יושמו כל לקחי הסופה". חלוקת גנרטורים, החורף
המבקר קובע כי כמשרד הממשלתי המופקד על משק החשמל בשעת חירום ועל חברת החשמל, על משרד האנרגיה, בשיתוף גופים רלוונטיים נוספים, לדאוג להשלמת הטיפול בכל הנוגע להפקת הלקחים מהאירועים האמורים ולהיערכות משק החשמל לשעת חירום, ולוודא שחברת החשמל תתקן בהקדם את הליקויים שתיקונם הוא באחריותה.
• פקק: חוסר בניהול מערך הכבישים באירועי חירום
עוד מתריע המבקר כי תמונת המצב בשטח אינה מנחמת גם בתחום התחבורה, האמורה לאפשר תנועה סדירה ככל האפשר של כוחות הביטחון, גופי ההצלה והסיוע ומובילי המטענים, הציוד והתרופות, וכן כדי לאפשר ככל האפשר תנועה חופשית של אזרחים ובמידת הצורך פינוי מהיר שלהם מאזורי סיכון. הביקורת העלתה ליקויים משמעותיים בהיערכות מערך התחבורה לעתות חירום, בין היתר בהסדרת נהלים לפעולה בעתות חירום, בניהול מערך הכבישים באירועי חירום, בהיעדר מנגנון לריתוק עובדים, במיגון בקו הרכבת אשקלון-שדרות ובהיערכות התעופה האזרחית לשעת חירום.
"מיגון קו הרכבת לאשקלון- ללא דיחוי". המעבר התת־קרקעי בתחנת שדרות. (צילום: בועז לוי)
בקיץ האחרון, במהלך 'צוק איתן' רעשה הארץ כאשר חברות תעופה רבות ביטלו טיסותיהן לנתב"ג בשל ירי רקטות באזור, בעוד ראשי המדינה קוראים לחברות להימנע מנעילת שערי הארץ. לעומת ידיעה זו, הידיעה על השבתת קו הרכבת שבין אשקלון לשדרות לא טרדה את מנוחתם שלך מרבית תושבי ישראל, אך המבקר מתריע כי על משרד התחבורה, משרד הביטחון, רכבת ישראל ונתיבי ישראל, כל גוף בתחומו, להפיק את הלקחים הנדרשים מהליקויים שהועלו בדוח, לרבות בנושא מיגון קו הרכבת שבין אשקלון לשדרות, ולתקנם ללא דיחוי.
• לוהט: ליקויים מהותיים במניעת שריפות
גלי השרב השבים ותוקפים את המדינה, דורשים גם את היערכות הרשויות המקומיות לשרפות ולפגעי מזג אוויר חריגים. בביקורת נמצאו ליקויים בהיערכות לשרפות ולפגעי מזג אוויר חריגים הן בגופי השלטון המרכזי המאסדר והן ברשויות המקומיות, האחראיות להיערכות לאירועים אלו. נמצא כי המסגרת הנורמטיבית להיערכות לאירועי חירום בזירה האזרחית ולטיפול בהם מטילה תפקידים על גופים ממלכתיים רבים ומקנה להם סמכויות, אך אינה מגדירה בבהירות את חלוקת האחריות ביניהם.
"שיפור מסויים, אך חלקי". שריפה במושב מבועים, תשע"ה (אילוסטרציה: טלוצ'ו-פלאש 90)
כמו"כ, טרם גובש מדד מחייב ואובייקטיבי לבחינת מוכנות הרשויות המקומיות למצבי חירום, וטרם נקבע תקן מזערי מחייב לציוד ייעודי לשעת חירום שעל רשות מקומית להחזיק במחסניה. אף שלאחר השרפה שהתרחשה בכרמל בדצמבר 2010 נרשם שיפור מסוים בהיערכות הרשויות המקומיות למניעת שרפות ולצמצום נזקיהן, עדיין נמצאו אצל חלקן ליקויים מהותיים בתחום זה.
מבצע "צוק איתן", שנמשך על פני יולי-אוגוסט 2014, במהלכו היו תושבי מדינת ישראל נתונים למתקפה כבדה וממושכת של טילים, רקטות ופצצות מרגמה, וחלקם נזקקו לסיוע מציל חיים ולטיפול רפואי וכן לסיוע בתחומים רבים של שגרת החיים, המחיש היטב את החשיבות הרבה שבהכנה מיטבית של העורף להתמודדות עם קשת רחבה של אירועי חירום העשויים לפקוד את המדינה, ובהם תרחישי מלחמה עתידיים, שצה"ל צופה כי יהיו קשים בהרבה בהיקפם ובחומרתם ממבצע "צוק איתן".
לדעת מבקר המדינה השופט יוסף שפירא, על דרג מקבלי ההחלטות בישראל ובראש וראשונה ראש הממשלה ושרי הממשלה, לטפל בדחיפות בליקויים שהועלו בדוח זה, תוך בחינה שלמה של סוגיית היערכות העורף האזרחי לשעת חירום ומוכנותן של המערכות השונות לשעת חירום, בדגש על הפריפריה שתושביה חשופים במיוחד לסיכונים השונים.
