לא רק מסית ומעודד טרור, אלא גם שקרן במצח נחושה: הילד-מחבל בן ה-13 שלדברי יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, 'הוצא להורג' בידי שוטרים ישראלים, תועד היום בבית החולים הדסה עין-כרם כשהוא בהכרה וזוכה לכל תנאי האשפוז הנוחים.
התיעוד בוצע בהוראתו של שר הבריאות יעקב ליצמן, אשר למרות האיסור החוקי על הפצת פרטיהם של קטינים החשודים במעשי פשע, הנחה את הנהלת בית החולים להכניס צוות צילום כדי להפריך את השקר הפלסטיני ואת ההסתה הרבה שהוא גרם.
מדובר באחמד מנאסרה מבית חנינא, שביום שני השבוע פצע קשה בדקירות סכין שני יהודים בפסגת זאב, בהם נער כבן גילו. בפיגוע השתתף גם בן דודו של אחמד, חסן מנאסרה בן ה-17, שנורה למוות כשניסה לתקוף שוטרים במקום.
נאום ההסתה של אבו מאזן אמש היה חריג בחומרתו, לא רק מפני האישור העקיף שהעניק למחבלים להמשיך בגל הטרור הנורא, אלא גם – ואולי בעיקר – בשל השקר הפלסטיני עליו חזר בעזות פנים, לפיו אחמד מנאסרה נורה למוות 'בדם קר' בידי שוטרים ישראלים, כששכב פצוע על הכביש.
קרא עוד:
[postim]
“לא ניכנע בפני הכוח הנפשע ומדיניות הכיבוש והתוקפנות שנוקטת מדינת ישראל ועדרי המתנחלים שלה, אשר מבצעים מעשי טרור נגד העם שלנו ונגד האתרים הקדושים שלנו ונגד בתינו ועצינו”, הטיח אבו מאזן. “לא נקבל את ההוצאה להורג של ילדינו בדם קר כפי שעשו לילד הזה אחמד מנאסרה ולילדים אחרים, בירושלים ובמקומות אחרים בשטחים הפלסטינים”.
השקר, לפיו הילד נפצע ולאחר מכן הוצא להורג בידי השוטרים במקום, מקורו בתמונה שהופצה דקות בודדות לאחר הפיגוע, בה נראה ה'מחבלון' שרוע על הקרקע פצוע ומדמם, כששוטר מכוון אליו את נשקו ואחד מעוברי האורח מצלם אותו במכשיר הטלפון שלו.
עוד באותו היום פורסמו קריקטורות פלסטיניות בהן מוצג המחזה כהוצאה להורג, ומשוות את מנאסרה לילד מוחמד א-דורה, שהפך לסמל האינתיפאדה השנייה לאחר שנהרג בימיה הראשונים במהלך חילופי אש בין חיילים למחבלים בצומת נצרים.
לאחר הפיגוע בפסגת זאב טען אביו של הנער כי הוא בסך הכול "הלך לקנות ממתקים" והוא "אפילו לא יודע כיצד מחזיקים סכין", כך שלא יתכן שהוא ביצע פיגוע. תיעוד ממצלמות האבטחה שהפיצה אתמול המשטרה, הפריך מכל וכל את הטענות המגוחכות והבהיר מעל לכל ספק כי 'הילד התמים' הוא מחבל שניסה לרצוח יהודים בסכין.
מחבל רוצח נמצא בארץ בלי אזיקים?
אהבתי איך שהווטרינר מאכיל אותו
הוא לא יכול לצאת מהחדר, ואין שום חשש שעם ידיו הוא יצליח לברוח, כמובן בעז"ה