הסעיף בהסכם הקואליציוני בדרך להפוך לשורה בחשבון הבנק של משפחות האברכים הלכודות מתחת לקו העוני • בשל ביטול החוק הקודם בידי בג"ץ, תומך החוק החדש בשוויון בין אברכים לסטונדטים: כל לומד שהינו הורה ל-3 ילדים, זכאי לקיצבה עפ"י מבחן הכנסה

ועדת השרים לחקיקה אישרה היום את הצעת החוק המתוקנת, לאחר שבג"צ פסל את קודמותיה, לחידוש וביסוס קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים.

ההצעה הוגשה על ידי חברי הכנסת מיהדות התורה וש"ס בראשות יו"ר ועדת הכספים משה גפני, אורי מקלב, יואב בן צור ויצחק וקנין, וכן ח"כ מכלוף מיקי זוהר מהליכוד. כזכור פסל בג"ץ פעמיים את קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים בטענה שהיא מפלה ואינה חוקית.

בהסכם הקואליציוני של יהדות התורה נקבע ש"הממשלה תפעל ללא דיחוי ולא יאוחר ממועד העברת התקציב הקרוב להעברת והגשת חוק הבטחת הכנסה לתלמידי ישיבות". עם תחילת הדיונים על חוק ההסדרים קיבלו ח"כי יהדות התורה התחייבות מחודשת להעברת החוק.

עם אישור החוק החדש יזכו אלפי משפחות האברכים הנתונים בעוני קשה, בתוספת של יותר מאלף שקלים שיסייעו לקיום החודשי המינימלי.

קרא עוד:
[postim]

הזכאות לגמלה היא לאברך או סטודנט שמלאו לו 25 שנים או בנסיבות מסויימות גם מגיל צעיר יותר. משנת 1982 אברכים שלומדים בכוללים קיבלו הבטחת הכנסה שלא מכוח חוק הבטחת הכנסה, אלא מכוח חוק התקציב. בשנת 2010 פסק בית המשפט העליון שההטבה מכוח חוק התקציב לאוכלוסיית הלומדים בכוללים פוגעת בשוויון ביחס לקבוצות לומדים אחרות. בשל כך, לפני כחמש שנים התקבלה החלטת ממשלה שקבעה שאברכים שלומדים בכוללים ימשיכו לקבל מלגת לימודים מכוח החלטת הממשלה במשך ארבע שנים, במקרים בהם בחזקתו של האברך 3 ילדים קטינים לפחות, אין לאברך ולמשפחתו זכויות כלשהן בנכסים, הם אינם משתמשים ברכב ואינם מקבלים קצבה כלשהי, למעט קצבת ילדים. מבחן ההכנסה נקבע על תקרת הכנסה של 1,200 שקלים לשני בני הזוג, כאשר קצבת ילדים אינה מובאת בחשבון. הקצבה יועדה עבור אברכים הלומדים בכוללים במשך יום שלם, ולא פחות מ-45 שעות שבועיות.

בעקבות החלטת הממשלה האמורה, נדרש בית המשפט העליון לסוגיה זו בשנית. בעקבות עתירת התאחדות הסטודנטים, פסל בית המשפט העליון את מלגת הלימודים מכוח החלטת הממשלה האמורה, בין היתר כיוון שבהחלטת הממשלה הסכום שהוקצב לסטודנטים לא ביטל את אי השוויון. לאור זאת, בית המשפט העליון קבע שיש להפסיק את מתן המלגה החל מיום י"א טבת תשע"ה (2.1.2015).

בהצעת החוק המתוקנת שואשרה היום, כאמור, בוועדת השרים לענייני חקיקה, מוצע להסדיר את הנושא ביחס לכל תלמיד ולעגנו במסגרת החקיקה הקיימת בנושא הבטחת הכנסה שהיא האכסניה המתאימה לכך. לדברי מגישי ההצעה, חוק הבטחת הכנסה קובע זכאות לגמלת הבטחת הכנסה למי ששכרו נמוך או למי שאין ביכולתו להשתכר כדי לאפשר למי שעומד בתנאי החוק להתקיים מגמלת קיום מינימלית – זאת, מתוך תפיסה לפיה קיום מינימלי בכבוד הוא היבט של עיקרון כבוד האדם. לפיכך, אדם שעומד בתנאי החוק ובמבחני ההכנסה השונים הקבועים בחוק ובתקנות על פיו יהיה זכאי לגמלה בגובה משתנה בהתאם לגילו של האדם, הרכב התא המשפחתי שלו ומבחן הכנסות, כאמור.

"האברכים אשר לומדים תורה לאורך כל שעות היום, הם ובני משפחותיהם, חיים בצמצום רב תוך שהם מקדישים את כל עיתותיהם לתורה. זאת, מתוך אמונה שבזכות לימוד התורה מתקיים העולם וישראל, כעם עולם" כתבו הח"כים בניסוח הצעת התיקונים לחוק הבטחת הכנסה, ומיהרו להוסיף: "אף תלמידים אחרים שהם בעלי משפחה מתקשים לחיות בכבוד, שכן הלימודים בשילוב עם גידול ילד גוזלים מהם את עיקר זמנם. על מנת לסייע לאוכלוסיות אלה מוצע בהצעת חוק זו לצמצם את החריג בחוק הבטחת הכנסה".

במפלגות החרדיות מקווים כי עם הגשת הצעת החוק אשר יוצרת שוויון מלא בין אברכי הישיבות לבין תלמידי המוסדות להשכלה גבוהה בקביעת תנאים זהים לצורך זכאות לקבלת גמלת הבטחת הכנסה, יסתפק בכך בית המשפט העליון שראה בהסדרים הקודמים הסדרים מפלים, וימנע מלגזול את פת לחמם של ילדי משפחות האברכים.

(אילוסטרציה: יוסי זמיר – פלאש 90)