ראש הממשלה ושר הכלכלה, בנימין נתניהו, הגיע אמש לוועדת הכלכלה במסגרת ההתייעצות המחוייבות בטרם יפעיל את סמכותו לסעיף 52 ויעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים.
יו”ר ועדת הכלכלה, ח”כ איתן כבל, פנה לנתניהו ואמר: “פעם, אדוני ראש הממשלה, נשאת אתה את עמוד האש של התחרות וקידומה… והיום מנשבת רוח אחרת…". נתניהו לא נותר חייב, סקר את שלל הרפורמות שהעביר בעשרים השנים האחרונות, והוסיף בפנים מכורכמות: "אני חייב להגיד לך איתן, שיש לצערי רפורמה אחת ליצירת תחרות שלא הצלחתי. בגז אזרחי ישראל צורכים כשישה מיליארד שקל בשנה, בתחום הזה הם צורכים כמעט אותו הדבר, חמישה מיליארד שקל – זה תחום העוף. והרפורמה בפטם, איתן, לא הצלחתי להעביר, היא משום מה נתקעה בוועדה שלך…
קרא עוד:
[postim]
נתניהו סתר את דברי ח"כי האופוזיציה שטענו כי הממשלה נושאת את הנימוק הבטחוני לשווא, וחשף נחנו כי קיימת עמדה ברורה בעניין הזה ממשרד הביטחון הגורסת כי "בראיית הביטחון הלאומית יש עדיפות מובהקת לפיתוח שדה לווייתן במועד המוקדם האפשרי".
"נדמה שאני אחראי על הסיו"וגים, ואני משחרר את הסודיות של המסמך הזה, כי הוא פחות או יותר אומר את מה שאני אומר כאן". נתניהו הרחיב ואמר כי ייצוא חלק מהגז לירדן ואולי גם למצרים יעניק סיוע של ממש ליציבות המשטרים הללו.
אסדות ולא צינורות
במענה לשאלת מתנגדי המתווה, מדוע לא חוייבה החברה להניח צינור נוסף ממאגר לווייתן, אמר ראש הממשלה כי להשקפתו יש להוסיף אסדות ולא צינורות, "אם פוגעים באסדה זה לא מעניין כמה צינורות יש שם, הכל הולך", אמר.
ראש הממשלה מנה סיבה נוספת לקידומו המהיר של המתווה: יחסי החוץ. ,מדינה שמייצאת דברים קריטיים לסביבה או למדינות אחרות, יש לה הרבה יותר עוצמה" אמר נתניהו. "ככל שאתה חזק יותר, יותר מחפשים אותך. אתה חזק במאבק בטרור, באיסלאם הקיצוני, אני ראיתי את זה עכשיו פעם אחר פעם, אתה חזק בסייבר, באים אליך; אתה חזק במערכות נשק מסוימות, באים אליך; אתה חזק בחקלאות, באים אליך; אתה חזק במים, באים אליך; אתה חזק בטכנולוגיה כזו או אחרת, באים אליך, משום שרוצים אותך. זה ברור לגמרי".
היכולת שלנו לייצא גז מעצימה את כוחה של מדינת ישראל… אנחנו לא רוצים להיות מדינה תחת חרמות ותחת לחצים. חרמות יכולים להיות אפקטיביים נגד תוצרת חקלאית או תעשיית המזון של ישראל – אבל כאשר מדובר בתוצרת תעשייתית היתכנותו של חרם מצטמצמת. בתחום האנרגיה הוא חסר סיכוי. המשוואה ברורה – עוצמה אנרגטית, משמעה פחות התערבות בינלאומית.
"ייצוא הגז יקשה על חרמות". נתניהו בוועדה, אתמול (צילום: יונתן זינדל
- פלאש 90)נתניהו התייחס לפרסומים על כוונת מצרים לבטל את המגעים לרכישת הגז, זאת בעקבות פסק בוררות שחייב את חברות הגז המצרי בתשלום מיליארדים כפיצוי לחברת החשמל על הפסקת ההזרמה בעת אירועי הטרור בסיני. ראש הממשלה גילה כי בתחילת השבוע סיכם עם ממשלת מצרים לשלוח שליח מיוחד לקהיר במטרה להשיג פתרון לאתגר שנוצר. בהקשר כללי של מפת הייצוא, אמר נתניהו כי ישראל מעוניינת לייצא לירדן, ליוון, למצרים, לקפריסין, "אנחנו רוצים להיות איתם שותפים".
לגבי טורקיה, אמר ראש הממשלה, "הרבה לפני הדיון הזה היו לנו מגעים עם טורקיה. גם לשר האנרגיה היו מגעים, אבל המגע הקדומני היה של נציג אישי שלי עם נציג בכיר מאוד בממשלת טורקיה. ובדיון הזה עלתה האפשרות של ייצוא גז ישראלי לטורקיה וגם דרך טורקיה. לא ייצרנו את הדברים הללו לטובת הדיון הזה. לא ייצרנו את זה, זה אמיתי, זה ברור, משום שהאינטרסים הם גורפים, הם ברורים, ומדינת ישראל יש לה עניין, וכל ההתעניינות הזו בנו, כל האינטרסים בנו, כל האינטרסים הללו מתפוגגים אם אנחנו לא מייצאים.
"אתם מוציאים שם רע לכלכלה הישראלית"
בסיכום דבריו נימק נתניהו את חשיבות אישור המתווה לצורך הבאת משקיעים נוספים שיגבירו את התחרות במשק הגז. "עד שנכנסו משקיעים פרטיים, המדינה עמדה במשך ארבעים שנה או חמישים שנה עם חברת ממשלתיות לתפארת מדינת ישראל – ולא מצאה גז. הם באו, השקיעו את כספם, עבדו, ניסו ומצאו. ההערכה שלנו שבמתווה הזה אנחנו גם נעודד חברות נוספות לבוא הנה ולהשקיע, וכתוצאה מזה נמצא עוד גז,
"אני חושב שבתחום האנרגיה אנחנו בסכנה גדולה שאף אחד לא ירצה לבוא להשקיע כאן" הזהיר ראש הממשלה, "לא באים להשקיע לכאן בדיוק בגלל המסע המפרך הזה, האינסופי, של כניסה פוליטית, של שינוי הסכמים, שמגיע עד קצה החוט. אנחנו הגענו עד קצה החוט. החוט עומד להיקרע, החבל הזה עומד להיקרע, אני לא רוצה שהוא ייקרע, אני רוצה שיפתחו את השדות הנוספים, שיביאו עוד משקיעים. ואני רוצה להגיד לכם שלדעתי, ההתערבות היתרה הזאת, הבלתי פוסקת הזאת, עושה דבר נוסף – היא מדכאה והיא מוציאה שם רע לכלכלה הישראלית בעולם, היא לא מוציאה שם טוב. אני לא מדבר רק על סקטור האנרגיה, אני מדבר גם על סקטורים אחרים – אנחנו שומעים את זה ממשקיעים".
