הוועדה לביקורת המדינה קיימה היום (ג') דיון בנושא מעצרים מנהליים בעקבות יום זכויות האדם הבינלאומי.
בדיון הוצג מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שאותו הזמין חבר הוועדה ח"כ באסל גטאס מהרשימה הערבית המשותפת ובו נתונים על מספר העצורים המנהליים, נכון ל-1 בנובמבר השנה. על פי הדו"ח, כיום מוחזקים במעצר מנהלי 4 עצירים יהודים ו-398 עצורים לא-יהודים. אחוז גבוה מהעצורים הוא בגילאי 18 עד 30 ו-34% מהם עצורים לתקופה שבין 6 חודשים לשנה. הנתונים נכון להיום הם 550 עצורים מנהליים, מתוכם 3 יהודים.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז ניזרי אמר כי "אנו מחויבים לזכויות אדם, אך צריך למצוא את האיזון הנכון בין השמירה על זכויות האדם ובין צרכי הביטחון. מעצרים מנהלים הם הליך עוקף להליך פלילי אך הם אינם פסולים, סוג של הכרח בל יגונה. במציאות שבה אין מנוס והאדם שבו מדובר מסכן את ביטחון המדינה או ביטחון האזור – אין ברירה. על מעצרים מנהלים יש בקרה שיפוטית. בית משפט בוחן את החומר בעצמו. אדרבה, אם בית משפט דוחה עתירות זה רק מראה את הרצינות של החומר שהוגש לו ולכן מחליט שלא לשחרר. אנחנו לא עושים הבחנה בין טרור יהודי לטרור ערבי אבל לא צריך לעשות מחקר ולגלות שעיקר הטרור הוא טרור ערבי המופנה כלפי יהודים ולא להיפך".
במהלך הישיבה הביא ניזרי דוגמה למעצר מינהלי שארע לאחרונה, ועתירה שהוגשה בעניינו לבג"צ נדחתה על ידי השופט עוזי פוגלמן. "במהלך גל הטרור הנוכחי, צעירה מנצרת פרסמה בפייסובק שלה שהיא הולכת להיות שהידית ולהצטרף לשהידים האחרים שנהרגו בתקופה הזו. יכול להיות שבכל מצב אחר היה אפשר לחקור או לבדוק אם היא מתכוונת לבצע פיגוע או לא. אבל מאחר שבתקופה הזו ידענו שהיו הרבה צעירים שכתבו בפייסבוק איומים כאלה ואחר כך ביצעו פיגוע, לא הייתה לנו ברירה אלא לעצור אותה מינהלית. במקרים כאלה אין לך ראיות להציג לבית משפט כי היא רק כתבה בפיסבוק. קיימנו על כך דיונים עם מומחים בתחום הפלילי וניסינו למצוא אפשרות לעצור אותה בצורה אחרת, אבל לא היה מנוס. אלה המקרים שבהם אנחנו נאלצים להשתמש בכלי הזה".
קרא עוד:
[postim]
ח"כ זהבה גלאון אמרה כי "מה שנקרא על ידי משרד המשפטים מעצר מניעתי הפך להיות שיטת ענישה בעיקר כלפי פלסטינים בשטחים. זו שיטה מתועבת שאין לה מקום במדינה מתוקנת. לדבריה, צריך לבטל את השימוש במעצר מנהלי "ואם לרשויות הביטחון יש מידע כלשהו על אירוע טרור, להשתמש בו ולעצור את אותם אנשים".
גל כהן מלשכה ממשפטית במשרד הביטחון הוסיף כי "לא מדובר על משהו שרירותי אלא נעשה במשורה. אישור מעצר מנהלי הוא הליך ארוך שנבדק על ידי גורמים בכירים בכמה תחנות". לדברי פרקליט איזור איו"ש סא"ל מוריס הירש "המעצרים אף פעם לא נועדו לשם קבלת מידע מודיעיני. יש התאמה ברורה בין המצב הביטחוני למספר המעצרים המנהליים. בשנה האחרונה הייתה ירידה במספר העצורים עד שלפני שלושה חודשים, עם פרוץ גל הטרור החדש, חלה עליה".
ח"כ אוסמאה סעדי אמר כי "במעצר מנהלי אין לעו"ד כלי של חקירה-נגדית המסייעת ללקוח. זה הפך להיות כלי ענישתי, והגיע הזמן לבטל אותו", ואילו לדברי ח"כ רוויטל סויד "דווקא בימים האלה אי אפשר לוותר על הכלי הזה כי אנחנו רוצים לשמור על המדינה, אבל מצד שני צריך להקל בכל הקשור בתקופות המעצר". גם חברה לסיעה, איתן ברושי התנגד לביטול המעצרים-המנהליים, אך קרא לבקרה ולמינון. "יש מקום לתת גיבוי מלא לכוחות הביטחון ישראל במאבק קיומי וכל עוד יש איום, צריך לתת את התשובות ההולמות".
ח"כ מירב בן ארי, שניהלה את הישיבה, סיכמה כי על הנושא להיבדק ע"י מבקר המדינה, אך מה ייכלל בהליך – יקבע תוך התייעצות עם המבקר ובישיבות נוספות. "מעצרים מנהליים הם מידתיים. אין ברירה אלא להשתמש בכלי הזה כשאין ברירה אחרת. ההליך כפוף לביקורת שיפוטית והיכולת לערער על ההליך, מראה שיש כאן דמוקרטיה שמנסה להגן על עצמה. אם צריך להתערב – רק בכל הקשור לסדרי הדין, כזכות ההיוועצות בעו"ד והחשיפה לעיון בחומרים".
(אילוסטרציה: הדס פרוש – פלאש 90)
