רק כמחצית האוכלוסייה הכללית מגדירה את בריאותה כ"טובה מאוד", לעומת כשלושה רבעים מהחרדים • גברים חרדים בישראל חיים 3 שנים יותר מגברים שאינם חרדים באותה שכבה סוציו-אקונומית ונשים חרדיות חיות כשנה וחצי יותר מנשים במגזר הכללי

"אמרו ליה לרבי יוחנן, 'איכא סבי בבבל'. תמה ואמר, 'לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה כתיב, אבל בחוצה לארץ לא'. כיון דאמרי ליה 'מקדמי ומחשכי לבי כנישתא', אמר 'היינו דאהני להו, כדאמר ר' יהושע בן לוי לבניה קדימו וחשיכו ועיילו לבי כנישתא כי היכי דתורכו חיי'.

"אמר רבי אחא ברבי חנינא, 'מאי קרא, אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי וכתיב בתריה, כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים".

את הסוד לפיו השכמת שחרית וערבית לבתי כנסיות ובתי מדרשות מאריכה את חיי האדם, יודעים לומדי מסכת ברכות כבר למעלה מ-1,500 שנה, אולם במפתיע, היום מגיעים לאותה המסקנה בדיוק חוקרי חברה שאינם שומרי תורה ומצוות, אשר מנסים לתלות את התופעה ב… יחסים החברתיים הפוריים שיוצרים הביקורים הקבועים בבתי הכנסת…

בדו"ח החדש של 'מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל', נאמר כי מחקרים מוצאים קשר חיובי בין הרמה הסוציו-אקונומית של היישובים בישראל ובין תוחלת החיים של תושבי היישוב. אולם בערים שיש בהן ריכוז גבוה של אוכלוסייה חרדית (כמו בני ברק, ירושלים ובית שמש), תוחלת החיים גבוהה ברמה ניכרת ביחס לרמה הסוציו-אקונומית הנמוכה.

קרא עוד:
[postim]

הרוב המכריע של החרדים (73.6%) הגדירו את בריאותם כ"טובה מאוד", לעומת 50% בקבוצות האוכלוסייה האחרות. אחוז החרדים שדיווחו כי הם סובלים מבעיה בריאותית עמד על 18.7% בלבד – בהשוואה לשיעורים כפולים ואף יותר מכך בקבוצות אוכלוסייה אחרות.

.(צילומי אילוסטרציה: יונתן זינדל וקובי גדעון - פלאש 90)

בקרב חרדים יש 'הון חברתי' גבוה יחסית, אשר משמעותו היא ריבוי קשרי חברות, שביעות רצון גבוהה מהיחסים עם המשפחה, מערכת חברתית תומכת ופעילות התנדבותית בקהילה, כך גילו החוקרים.

לדברי מחברי הדו"ח, פרופסור דב צ'רניחובסקי וחן שרוני, נמצא כי אכן יש קשר חיובי ומובהק בין היותו של אדם חרדי ובין סיכוייו לדווח כי בריאותו טובה מאוד. כמו כן, נמצא קשר בין דיווח על רמת בריאות גבוהה ובין הון חברתי גבוה. ממצא זה תומך בהשערה כי לחרדים בישראל יש הון חברתי ותפיסת בריאות טובה, אשר כנראה תורמים לאריכות חיים. (אם כי ייתכן שהממצאים קשורים גם לנורמות חברתיות שאינן מעודדות תלונות, בוודאי לא במסגרת סקר ממלכתי…).

צ'רניחובסקי ושרוני מצאו כי תוחלת החיים הממוצעת בקרב גברים חרדים הייתה גבוהה בשלוש שנים מהתוחלת הצפויה על בסיס מצבם הסוציו-אקונומי. בקרב נשים חרדיות, תוחלת החיים הייתה גבוהה בשנה וחצי ביחס לצפוי לפי הרמה הסוציו-אקונומית. לפי הפרק, ההבדלים עשויים להיות קשורים להבדלים בין המינים ברמת הקשרים החברתיים, הנובעים מהבדלים באורח החיים – למשל ביקורים תכופים יותר של גברים בבית הכנסת.