שיחה עם מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א

[הדברים מובאים כפי שהופיעו בעיתון]

המקום: רחוב חזון איש 5 בעיר התורה והחסידות בני ברק. הבית הגדול בו מתגורר אביהם ורבם של רבבות אלפי ישראל, אשר על פיו ייצאו ועל פיו יבואו. שריד לדור דעה ששתל הקב"ה בדור יתום בחמלת ה' על עמו ועל נחלתו, ה"ה ראש הישיבה מרן הגאון רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן שליט"א.

עשרות רבות של אנשים מכל רחבי העולם היהודי כולו ממתינים לרגע בו ייזכו להיכנס בקודש פנימה. האחד להכרעה תורנית דחופה, השני להזכיר חולה שיש בו סכנה, השלישי להכרעה בדבר שיש בו ענייני נפשות. וכמובן נציגי ועסקני ציבור אשר הדרכותיו הוא נר לרגלם. כאן בבית הצנוע והכל כך מפורסם כל רגע ורגע מחושב, כל דקה מתוכננת, סדר היום של מרן הגראי"ל שליט"א עמוס לעייפה בצרכי עמך בית ישראל לצד שיעורי התורה הרבים שמוסר מרן הגראי"ל שליט"א בכל מקצועות התורה לבני ביתו ותלמידיו הרבים.

מרן ראש הישיבה שליט"א משמש זה קרוב לשבעים שנה כראש ישיבה ומרביץ תורה מובהק, וזכה במשך השנים להעמיד דורות של תלמידי חכמים, מרביצי תורה, רבנים, ראשי ישיבות, המכהנים פאר ומפארים כיום את מרכז כותל המזרח של עולם התורה והישיבות ברחבי העולם התורני כולו אשר קנו את ראשית משנת תלמודם ויסודות החיים בהיכלו של ראש הישיבה שליט"א.

מרן ראש הישיבה שליט"א נודע מזה עשרות בשנים כתל תלפיות לרבים מעם ה', המשיא את עצותיו והדרכותיו המופלאות לראשי ישיבות, רבנים, מחנכים ושלוחי דרבנן בעניני הנהגת הציבור לצד המוני עמך בית ישראל, ובמיוחד בענייני חינוך אשר בהם נודע כאמן מומחה ומחנך דגול מיחידי הדור.

מן המפורסמות היא שדלתו של ראש הישיבה שליט"א פתוחה יומם ולילה בפני אישי החינוך מהת"תים ומהישיבות מכל רחבי העולם התורני המשחרים לפתחו ומעלים את לבטיהם בסוגיות הסבוכות בענייני חינוך וצו השעה.

מרן הגראי"ל שליט"א אף ידוע כנושא את משא החינוך בדורנו, ומשמש כפטרון רוחני למאות רבות של מוסדות תורה וחינוך בעולם כולו המונים רבבות רבבות של תלמידים השוקדים על תורתם, וזה הוא רק תחום אחד בין שלל התחומים המוטל על כתפיו של ראש הישיבה שליט"א אותם הוא נושא על לוח לבו הטהור במסירות בכל עת.

קהילות רבות ברחבי תבל אף הן מפנות בדרך קבע את שאלותיהם ולבטיהם בענייני חינוך והבית היהודי אל שולחנו של מרן ראש הישיבה שליט"א, הנוהג בהם בעין טובה ומתמסר עבורם להדריכם במעגלי צדק בדרך הישרה.

וזאת לבד מהמשא הגדול המוטל על מרן ראש הישיבה שליט"א הדואג לצמיחת עולם התורה והישיבות בהיותו משמש כאביהם הרחום של רבבות בני התורה והישיבות בדורנו.

בלבו הרחום דואג ראש הישיבה לבני הדור כולו כשהוא מכתת את רגליו למרות גילו המופלג ברחבי העולם כולו, ואף נענה בשמחה לפניותיהם של כל קהילה, חוג ועדה באשר היא, כאשר מטרתו אחת היא להרבות ככוד שמים בעולם.

אף אנו כשליחיהם של רבבות קוראי 'המבשר תורני' צעדנו ועלינו לקראת חג הפסח הבעל"ט במורא ובכבוד גדול לבית הגדול להתברך בברכת החג, שם זכינו הרב יום טוב רובין הי"ו עורך העיתון, הרב יעקב פרוש הי"ו מנהל מחלקת עריכה, הרב אלחנן קלאר הי"ו עורך 'המבשר תורני', הרב יעקב הייזלר הי"ו מסופרי העיתון להתקבל במעונו של מרן ראש הישיבה שליט"א וליהנות משולחן גבוה של ראש הישיבה שליט"א.

מרן הגראי"ל שליט"א התעניין במהלך השיחה בהתפתחות העיתון, זכינו אף לשמוע הוראות והדרכות בענייני השעה והתקופה באספקלריא של תורה מפי ראש הישיבה.

במהלך השיחה עלו על השולחן נושאים רבים ומגוונים כאשר מרן הגראי"ל שליט"א מבאר לנו בדרכו הסלולה והייחודית דבר דבר על אופנו, עד אשר היו הדברים מאירים ומחוורים כשמלה.

לפניכם דברי ההדרכה שדלינו מתוך הדברים והעלינו על גבי הכתב מיד לאחר השיחה.

עורכי 'המבשר' עם מרן הגראי"ל שליט"א

                       *                      *                        *

הדרך להתייחסות בעיתון חרדי כנגד ההסתה על שומרי התורה

כעורכי עיתון 'המבשר' שופרה הנאמן של היהדות הנאמנה בארה"ק וכלי מבטאם של גדולי ישראל, אנו ניצבים לא אחת בפני שאלות עקרוניות והכרעות לא קלות בנושאים ציבוריים איך עלינו להתייחס ולהגיב כראוי. לדוגמה, לאחרונה התחוללה הסתה חמורה מצד ציבור קטן של חילוניים נגד שומרי התורה כאשר הם מצליחים בדבריהם בתקשורת ועוד להדליק גל עכור של שנאה בקרב הציבור הכללי. באנו בזה לשאול קמיה דמרן ראש הישיבה שליט"א, איך אנחנו כעורכי עיתון חרדי אמורים להתייחס ולהגיב נגד אותם אנשים מסיתים נגד כל היקר והקדוש לנו? האם בדרך של השבת מלחמה אליהם, או בדרך של מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך והגברת חילים לתורה ולמצוות ובכך יהיה זה תשובה הולמת נגדם?

וכך השיב לנו מרן הגראי"ל שליט"א: "באופן כללי, יש לדעת כי הקו שראוי לנהוג בו הוא קו של הגנה ולא בהתקפה, כאשר לפעמים בקו של התקפה יכול להיווצר מצב של 'יצא שכרו בהפסדו'. כאשר אין ברירה ורואים שזוהי הדרך היחידה שניתן להתגונן, אפשר לפעמים להתקיף בצורה תורנית ומבוקרת כאשר אז נחשבת ההתקפה להגנה, אך באופן כללי עקרונית עדיף להשתמש בהגנה מאשר בהתקפה, וכמובן צריך לעשות בצורה של הסברה ולא בדרך התנצלות .

עורך העיתון הרב יו"ט רובין הי"ו: לא אחת אותם מסיתים משתלחים בציבור יראי ה' ומשמיצים אותנו בטענה שאנו לא עושים כלום וכי כל היום אנו רק יושבים בישיבה וסוחטים כסף מהמדינה וכו', האיך עלינו לענות ולהתייחס לדבריהם?

ראש הישיבה שליט"א נענה בחריפות ואומר: "דברים אלו בשקר גמור מיסודם ואין להם כל שחר, ראשית, הרי בבתי הספר של החילוניים וכן באוניברסיטאות שלהם מושקעים שם עשרות מיליונים וכל זאת בשיא הפאר והיופי וללא כל השוואה כלל לעומת מה שאנו החרדים מקבלים מהמדינה".

ועל כך שהחילוניים משמיצים אותנו בטענה ובהסתה נוראה שגם את המעט הזה לא מגיע לנו, שכן אנו לא עושים כלום ורק יושבים כל היום בכולל או בישיבה ללא כל מטרה עפ"ל. אומר לנו ראש הישיבה שליט"א באופן נחרץ: "אל לנו להיבהל מהם ומטענתם כלל וכלל, היות וטענה זו לא התחדשה בדורנו כלל, וכי כל הדורות עמדו שונאינו והסיתו נגד שומרי התורה שאינם עושים כלום וכו', וכל זאת מגיע מתוך קנאה גמורה בהצלחתנו. והאמת שעלינו לענות ולהשיב כנגד מחרפנו דבר, ולכתוב כסדר שהדבר ברור כאור היום שרק אנחנו מקיימי העולם ולא האחרים, כאשר בזכות לימוד התורה הק' שאנו לומדים בישיבות, בכוללים ובבתי מדרשות העולם עומד וא"כ אנחנו ביושבנו באוהלה של תורה מעמידים ומקיימים כסדר את העולם וא"כ לנו מגיע הכל! כי "לולא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי", כפשוטו".

במהלך הדברים ביקש ראש הישיבה להביא לפניו גמ' כתובות, ראש הישיבה הקריא לפנינו מדברי התוס' שם בדף סב: בד"ה "דהוה צניע ומעלי", הכותב שכל מהלך הדורות הייתה שנאה חדורה מעמי הארצות לת"ח, משום דהיו סבורים שהת"ח מתגאים ומחשיבים את עצמם ביותר לעומתם של הע"ה, וזאת לא יכלו לסבול בשום אופן.

כותב השורות סיפר, כי לאחרונה התקיים פאנל ציבורי שעסק ביחסי חרדים וחילוניים, אחד מראשי המנהיגות החילונית שנשא דברים בפאנל שאל את המשתתפים עד כמה נראה להם שמוטל על הציבור החילוני לוותר עבור הציבור החרדי? מיד לאחר מכן קם אחד מנציגי היהדות הנאמנה שנכח בפאנל וטען ברהיטות לעומתו, כי מנקודת מבטו השאלה צריכה להישאל בדיוק להיפך, והוא עד כמה עלינו החרדים לוותר ולהגיע לקראת החילוניים, היות והם מפריעים לנו בדרכינו דרך התורה הסלולה לנו במסורת גמורה מזה אלפי שנים ומוחזקת לנו מאבותינו ואבות אבותינו עד עולם, וכי על תורתנו הק' עומד כל העולם כולו ולכך אנחנו קודמים לכל צרכיהם ואין כלל שאלה שעליהם לוותר עבורנו, כי הכל מגיע לנו בדין.

ראש הישיבה שליט"א מגיב לדבריו כי הלה אכן טען טענה לאמיתה של תורה והצדק ללא ספק עמו, ולא די בכך, אלא שאי אפשר לוותר. על תורה אי אפשר לשאת ולתת!

כעורכי עיתון חרדי המגיע מדי יום ביומו לאלפי בתים של שומרי התורה ויראת ה' בכל אתר ואתר, ביקשנו לדעת הדרכה איך אנחנו אכן אמורים לחזק את עניין וחשיבות התורה למען ידעו כי מבלי לימוד ושמירת התורה אין לנו זכות קיום?

ראש הישיבה שליט"א מהרהר ומשיב על אתר בהנאה גלויה: "הרי הנכם כותבים ב"ה מאמרים טובים ומצוינים בדבר החשוב הזה, ובצורה הזאת אתם צריכים להמשיך ולכתוב כסדר להחדיר בקרב כולם כי הישיבות והכוללים הם המהווים את היסוד וזכות לקיומנו עלי אדמות".

עורכי 'המבשר' עם מרן הגראי"ל שליט"א

להתחזק בלימוד התורה

ידוע כי כל מה שקורה בעולם, הם רמזים ואיתותים עבור שומרי התורה, מה אמורים אנו ללמוד מכל מה שקורה בעולם בתקופות האחרונות: המצב במדינות ערב, האיומים מאיראן על יושבי ארה"ק ה' ירחם, המצב הקשה השורר בדרום הארץ, במה עלינו להתחזק, ומה עלינו לתקן לעת הזאת?

"הדבר העיקרי שעלינו שומרי התורה והמצוות מוטל להתחזק בשעה קשה זאת הוא להוסיף ולהתחזק בלימוד התורה, כאשר אין לנו שיור אלא התורה הזאת וכידוע מה שאיתא בחז"ל שתורה מגנא ומצלא מכל הסכנות העומדות עלינו".

לצד זאת הוסיף מרן ראש הישיבה שליט"א בדבריו, כי "הקרירות של המלומדה עלולה לחדור גם לכאן, וכן צריך לדעת שבגלל שמדברים על זה כ"כ הרבה, כבר התרגלנו ואיננו מתפללים די על זה. אנו חושבים לעצמנו שבודאי ה' יעזור ולא יקרה כלום, ולא מבינים שלעתים יש גזירה בשמים ר"ל. אבל הקב"ה חנון ורחום ומתאווה לתפילתנו לכן הוא מנסה לזעזע אותנו בכל דרך. העיקר שנתפלל אליו ית"ש, ויש לדעת כי לא רק בעת צרה חייבים להתפלל אלא שתפילה שלא התפללו אותה, עלולה לגרום חלילה לבוא הצרה כדי שנתפלל, וכמו שאמרו חז"ל לעולם יקדים אדם תפילה לצרה".

ראש הישיבה הוסיף במהלך דבריו, כי יש לדעת שלא להתגרות באויבים הרוצים לכלותינו היל"ת. כי כידוע לפני השואה ניסו הציונים להתגרות בהיטלר הצורר ימ"ש ולהטיל סנקציות נגד מדינת גרמניה, אולם החרדים לדבר ה' התנגדו וסברו שאל לנו להתגרות בו, שזה רק יכול להגדיל את הסכנה עלינו ושלא לטובתנו. ואכן לבסוף התברר שההתגרות נגדו לא הייתה לטובה עבורנו. ויתכן שאם לא היו עושים דבר זה נגדו לא הי' פועל באכזריות כזו, וכן בתקופה הזאת אנו צריכים לראות שלא להתגרות בם ולהגדיל את שנאתם עלינו, ה' ירחם עלינו במהרה.

"ובאמת שעלינו לחשוש ולפחד מאותם העומדים כנגדנו ומנסים כסדר לערער את מעמדם של בני הישיבות ולומדי התורה בדורנו ורוצים שילכו לשרת בצבא יותר מהחשש של האיום האיראני ה' ירחם, כאשר אלו המנסים לערער את מעמדם הרי הם מסכנים את קיומינו כפשוטו ולא רק את קיום נפשותינו אלא גם את קיום גופינו בכך שמנסים למנוע את ההגנה האמיתית שהיא לימוד התורה בטהרה שהיא מגנא ומצלא.

רק בזכות לימוד התורה, ובמיוחד כשהתורה היא מתוך הדחק, יש לנו זכות קיום בעולם נגד כל אויבינו המנסים לכלותינו. וכפי הידוע שכל קיומנו עלי אדמות הוא בנסי נסים מאת הבורא ית"ש ונגד כל היגיון וסברא ואנו חיים ככבשה אחת בין שבעים זאבים, ורק בזכות לימוד התורה אין אויבינו מצליחים לפגוע בנו, ועל כן עלינו לחשוש מהנסיון לפגוע במעמדם של בני הישיבות יותר מהאיום האיראני. וכואב הלב שדווקא בתקופה הזאת אנחנו שומעים שיש אנשים שמתפתים לכל מיני פיתויים שמציע הצבא או ארגונים אחרים להוציא אברכים או בחורים מלימוד התורה ולהחליף חיי עולם בחיי שעה תמורת קצת גשמיות.

חשקת ואהבת התורה

לאור הדברים בחשיבות לימוד התורה ששמענו מפי ראש הישיבה שליט"א, שאלנו קמיה דראש הישיבה, איך ניתן להחדיר בבנינו הי"ו את החשק ללימוד התורה, ובמיוחד בדורנו כאשר הרחוב הכ"כ פרוץ קורץ לעבר הצעירים ר"ל וכפי שאנו שומעים רבות על בחורי ישראל כשרים שירדו מן הדרך ל"ע?

"ב"ה איכשר דרא כאשר עולם התורה והישיבות מתפתח וגדל באופן שלא שמענו כבר דורות רבים. כל תחילת זמן אנו מתבשרים על עוד ועוד ישיבות הנפתחות בכל רחבי הארץ וכן בחו"ל, וב"ה בכל ישיבה בכיוון ובשיטה שפיתחה לעצמה הם מצליחים לבחור בצוות מיומן של ר"מים מוכשרים ומקצועיים לצד היותם יראי ה' באמת העושים מלאכתם נאמנה ומשקיעים באופן הנעלה ביותר בתלמידים אהבת תורה ויר"ש".

מוסיף ראש הישיבה שליט"א ואומר בדבריו: "זכות גדולה זכה דורינו, כי בעבר היו חוגים מקרב שומרי התורה שלא שלחו את בניהם לישיבות, אלא שלחו את חלק מילדיהם לעבוד ולהביא טרף לכלכלת ביתם ולא היה מובן מאליו שבחורים נוסעים ללמוד לישיבות. אולם כיום השתנו הדברים מהקצה אל הקצה, כאשר גם אותם חוגים שולחים את בניהם רק לישיבות קדושות.

"בדומה לזה, בדורות עברו היו כאלו אף מקרב שומרי התורה שלא רצו שבנותיהם יקימו את ביתם עם בני ישיבות, כאשר בן ישיבה היה שם נרדף לבטלן וכו'. אולם כיום ב"ה איכשר דרא והשתנו הדברים עד שאין בית מקרב שומרי התורה ללא הבדל חוג ועדה שאינו שואף שבנותיו יינשאו לת"ח, וזה נהיה הכבוד הגדול ביותר עבור כל משפחה, דבר שלא היה מובן כלל בדורות הקודמים. א"כ לאור זאת ודאי שכאשר יש אווירה מיוחדת של תורה ומבחר כה גדול של ישיבות וכל הסביבה והחברים מעוניינים ללמוד רק בישיבות, אז מה לו לבחור לחפש ברחוב בתענוגי העולם הזה החולפים והולכים וכדמיונות שווא הם, ובפרט שבחור המסתובב ברחוב בעירום ובחוסר כל ירגיש מיד מנודה מהחברה אם לא יחזור ללמוד בישיבה".

דברים אלו של ראש הישיבה אמורים כלפי הכלל שכיום ב"ה איכשר דרא, אולם הרי יש יחידים שלא מצאו טעם בתורה ל"ע ומחמת כן נשרו ברבות השנים מהדרך ומסתובבים כיום ברחוב ושרויים תחת פיתויי היצר ה' ירחם. איך עלינו לראות להחדיר חשקת ואהבת התורה עם יר"ש בתלמידים לבל יאבדו טעמם בתורה וירדו מהדרך?

"כשמדברים על חשקת התורה עם יראת שמים, בוודאי אי אפשר "להזריק" אהבת תורה ויר"ש בלבות התלמידים. ומה העצה היחידה ליראת שמים? ידוע שהמגיד מדובנא שאל את הגר"א זי"ע האיך אפשר להשפיע על הציבור תורה ויר"ש.

"וענה לו הגר"א במשל: אם לאחד תהיה כוס גדולה ובצידה יש כוסיות קטנות, ורוצה שיתמלאו גם הכוסיות. כל זמן שהוא לא ממלא את הכוס הגדולה, לא שייך שיתמלאו ממנה הכוסיות הקטנות. רק אם הוא ממלא את הכוס הגדולה והיא עולה על גדותיה, זה גולש וממילא נשפך גם לכוסיות הקטנות. כך כל זמן שהאדם לא מלא באהבת תורה וביראת שמים, הוא לא יכול להשפיע. אם הוא רוצה להשפיע, צריך שהוא בעצמו יהיה גדול מאד ביראת שמים ובאהבת תורה, ואז יישפך ממילא גם על אחרים.

"ולכן עלינו לדעת כי אין כזה דבר ללמד סתם יראת שמים ואהבת תורה, אלא צריך שהמלמד והאב עצמו יהיה מלא וגדוש ביראת שמים, ואז יוכל לשפוך גם על התלמידים תורה ויר"ש שישפיע עליהם באמת. את זה אמר הגר"א למגיד מדובנא. וכך היא המציאות: מי שהוא ירא שמים באמת, לומדים התלמידים ממנו. ואם הוא רק ידבר על יר"ש, והוא עצמו לא כך, לא יישפך כלום ממנו לתלמידיו! ועל כן ראשית לכל עלינו לראות לבחור בת"תים ובישיבות מחנכים ור"מים הגדושים ומלאים באהבת תורה ויר"ש, ורק כך יוכלו להשפיע על התלמידים, וזה אחד הדברים שיוכל למנוע את התלמידים לצאת לרחוב הפרוץ.

"כבר כמה פעמים הצעתי בפני המחנכים שילמדו מוסר עם התלמידים בטרם שימסרו את שיעורם בבוקר, ואפילו לא הרבה זמן, אך לכל הפחות עשר-חמש עשרה דקות, וכפי המפורסם מרן החת"ס זי"ע שהיה גדול וצדיק בדורו, בכל זאת היה לומד עם התלמידים חובת הלבבות, בעשר-חמש עשרה הדקות הראשונות ורק לאחר מכן החל למסור את שיעורו על הגמ' בעיון.

"כאשר המג"ש מוסר שיעור בספר מוסר, הרי זה מועיל לשני דברים: אחד, כי בזה הוא מרומם את עצמו, והשני – כדי לרומם את התלמידים. אבל אם היה אומר מוסר, שיעור במוסר בלי שיתרומם בעצמו, זה קשה… זה לא עובד, כי זה מלאכותי… אלא צריך למלאות את עצמו, ואז זה עובר גם לתלמידים. וכשהוא מלא ביראת שמים הוא יכול גם ללמד שור שנגח את הפרה, והתלמידים יקבלו יראת שמים ומשיכה לתורה".

המצב הכלכלי הקשה

במהלך השיחה עלה על השולחן המצב הכלכלי. כידוע לאחרונה המצב הכלכלי החריף ונהיה קשה מנשוא, המצב הקשה בעולם משפיע במיוחד על בני התורה בארה"ק, אברכים רבים שואלים היאך עליהם להתייחס למצב הקשה הפוקד אותם?

"למעשה, אברך רגיל שאינו חי בהפרזה יתירה ובמותרות אינו אמור לחיות פחות טוב מהבעלי בתים, ובמיוחד כאשר סייעתא דשמיא מיוחדת מלווה את ציבור לומדי התורה כידוע. ואינני רואה כל סיבה שייכנס לחובות בעקבות המצב.

"כמובן, שאין דבריי אמורים ביחס לעשירים, אלא ביחס לאנשים ובעלי בתים רגילים. רק כל הצרה מתחילה בדורנו כאשר אברכים הלומדים בכולל מעוניינים לחיות חיי רחבות ומותרות כמו עשירים, יש כאלו שאף נוסעים לחופשות בארץ או בחו"ל, וכי מה חסר הדבר הזה, האם המותרות והטיולים מוסיפים לבריאות האברך? הלא רק שורפים את כספם לדברים של הבל וריק.

יש אברכים המתגוררים בארה"ק ששואפים לחיות חיי מותרות כמו בחו"ל, והוא שתהיה להם מכונית פרטית מפוארת אשר כידוע זה עולה הון עתק, ואח"כ הנסיעות עצמם עולה להם הון רב, ובכך הם נכנסים לחובות שאינם יודעים אח"כ האיך לצאת מזה ומסתבכים לדאבוננו בחייהם ובכך הולכים ונופלים מהפח אל הפחת וממיטים אסון על כל משפחתם וראשם כבר לא יכול להיות מונח בלימוד כלל בכזו צורה, כי כל היום הם עסוקים בהלוואות והחזרת חובות, ומלבד זאת הם גם נופלים על כל בני משפחתם הרחבה וכן תושבי השכונה שיתגייסו עבורם, ואינני כבר מדבר על עצם לקיחת הלוואות שלא לצורך דחוף אשר נוגד את דרך התורה לגמרי וכפי שכבר צווח על כך ככרוכיא מרן החזו"א באיגרותיו בהרחבה.

"על כן על כל אברך הלומד בכולל לדעת שעליו לחיות במידה ובמשקל ובמשורה ולא לחיות חיי מותרות חלילה שאחריתה מי ישורנה, ואם יתנהג כך הרי אין סיבה שייכנס לחובות וכך יוכל להתעלות בתורה ובעבודת ה' מתוך מנוחת הדעת ולא ימיט אסון על עצמו".

בנותן טעם לדבר, נציג בזה את מכתבו של ראש הישיבה שליט"א לפני מספר שנים בה התריע בחומרת הכניסה לחובות, וזה לשונו: "באתי לעורר על דבר שמאד צריך תיקון, ואע"פ שיכולין לומר מי שמך שר ושופט, מצד שני היות שזכיתי להיות מזקני עמנו אולי יתבעו למה לא קיימתי הוכח תוכיח.

הנה בזמנינו בס"ד נתרבו עושי חסד, ועניין בזבוז הממון הוקל, כי אפשר להשיג הלוואות על כל דבר ועל סמך זה נכנסים בחובות, ואם היו חיים לפי פרנסתם לא היו נכנסים בחובות, אבל היות שקל למצוא הלוואות, לווה מכאן, ולשלם ההלוואה, לווה מאיש אחר, וככה שוקע האדם בחובות גדולים מאד, וזה גורם להיות לווה רשע ולא ישלם, וללומדי תורה גורם שראשם שקוע להשיג הלוואות.

ואם כל אחד היה חי רק כדי שלא יצטרך ללוות, היו רוב האנשים יכולין להתפרנס כל צרכם. לא צריך לפרט פרטים על מה מוציאים כסף ללא צורך.

ויראה כל אחד לבדוק חשבונות הוצאה והכנסה ולא יחיה חיי מותרות, ויזכה להיות שמח בחלקו ויקוים בו לא ראיתי צדיק נעזב", עכ"ל.

פת במלח תאכל

ראש הישיבה שליט"א אף הוסיף ואמר: כי אל לאברכים להיבהל אם הגיעו למצב שחיים בדוחק ועליהם לדעת כי זוהי דרכה של תורה וכך היא דרך הצמיחה בה, פת במלח תאכל…

"רוב גדולי ישראל לפני שנעשו גדולים ומפורסמים, היו עניים ממש. מספרים רבות על העוני והדלות הנוראה מאד שסבל הגאון רבי יצחק אלחנן זצוק"ל בימי רבנותו הראשונה בעיר הקטנה זאבעלין. וכך סיפר רבי יצחק אלחנן לעת זקנותו לר"י ליפשיץ, כי בצוק העתים בימי זאבעלין, בעת אשר הרעב הציקו, ואשתו וב"ב התאוננו באוזניו על גורלם בבואם לבקש מחסורם ובידיו אין כל ובכליותיו אין עצה, אז היה דרכו להסב פניו אל הקיר עם הגמרא, ובכל כוחותיו ומחשבותיו צלל במצולות הים הגדול והקדוש הזה, ולמד הרבה שעות רצופות בלי חשק, בנעימה ובזמרה, וכך שקד ולמד כעשרים שעות במעת לעת, מבלי שמוע והקשב את הנעשה והנשמע עמו בבית ובחוץ, וכך השכיח עוניו ומחסורו.

"כמובן שמדובר בדורות ההם ובגדולים כאלה, ואולי אין זה לפי דורנו. אולם עלינו לדעת שכך היא דרך הצמיחה, וכך נעשים גדולים, ואין דומה מי שלומד תורה מתוך הדחק למי שלומד מתוך הרווחה".

התייחסות ראויה בעיתון בנושאי חינוך והמסתעף

לסיום, שאלנו קמיה דראש הישיבה שליט"א, איך אמור עיתון חרדי להתייחס ולכתוב בנושאי חינוך והמסתעף, כאשר לפעמים יכולה להיווצר תקלה בגין כך, כאשר הילדים הקוראים את מאמרי החינוך יכולים הם להיחשף לבעיות חינוכיות שהעיתון מעורר?

ראש הישיבה שליט"א שאל בתמיהה האם אירע פעם שילד טען טענה להורים בעקבות הכתבות החינוכיות שקרא בעיתון? הרי זה דבר חריג.

ראש הישיבה קובע בדבריו לאחר הרהור: "ודאי שראוי ואף חובה לכתוב דברים חינוכיים בעיתון וכמובן ע"י אנשים מוסמכים וראויים לכך, כאשר על ידי כך התועלת גדולה ומרובה כשהורים ומחנכים רבים קוראים את המאמרים החשובים ומתפקחים בהרבה נושאים חשובים בתורת החינוך והדבר יכול לייעל להם רבות בחיים כמובן אם נכתבו על ידי ברי סמכא, ולגבי החשש שעוררתם שילדים נחשפים ולפעמים זה יכול לפגוע בילדים, על זה נאמר 'אין לדבר סוף', ואל לנו לחשוש מכגון דא, כי אלו דברים ממש נדירים. רק לאור השאלה הזאת ודאי תפקידו של עיתון לבחור אנשים מוסמכים ומקצועיים בצירוף יראתם הקודמת לחכמתם שיכתבו כל דבר בטוב טעם ובעדינות כדרכה של תורה, ואז בס"ד לא ייצא מכשול מתחת ידי הכותבים הי"ו".

הר"ר אלחנן קלאר הי"ו עורך "המבשר תורני" הוסיף לשאול, האם בעיתון תורני ראוי לכתוב על מחלוקות שאירעו אצל רבותינו גדולי עולם זי"ע כדוגמת המחלוקת הידועה שהייתה בזמנו בין הגר"י עמדין זצ"ל לבין הגר"י איבשיץ זצ"ל?

"מה לנו להכניס את ראשנו בין ההרים הגדולים הללו? וכי זה יועיל ליראת שמים שלנו? אלא מאי, בתור מחקרים תורניים, ב"ה האוצר הספרים היהודי הוא גדול וענק דיו שניתן להתמקד בנושאים אחרים שיעניינו את הציבור התורני".

(אחד התלמידים סיפר, כי בעבר כאשר אחד הארגונים התורניים הידועים הו"ל ומכר ספרים בקרב בני הישיבות במחיר מוזל, ובין היתר הדפיס גם ספר המתאר את המחלוקת שהייתה בזמנו בין הגר"י עמדין להגר"י זצ"ל, ובשמוע על כך ראש הישיבה שליט"א ביקש להורות לראשי אותו ארגון לגנוז ספר זה לבל ידושו בה צעירי הצאן חלילה)

בסיום השיחה האציל מרן ראש הישיבה שליט"א מברכותיו לעורכי העתון הי"ו בברכה מיוחדת שלא תצא תקלה מתחת ידינו ונזכה להמשיך לעמוד על משמרת הקודש שנים רבות בטוב ובנעימים.

צפו בתמונות מהמפגש