המטיילים הרבים שפוקדים בשבועות האחרונים את גמלא שברמת הגולן לא יכלו לראות זכר לשריפה הגדולה שהשתוללה בה רק לפני כשנתיים. בכרמל לעומת זאת נזקי השריפה הגדולה שהתרחשה לפני יותר מחמש שנים עדיין ניכרים.
מחקר חדש מצא כי צמחים באזורים שנשרפו ברמת הגולן מתחדשים בקצב גבוה יותר, אף בהשוואה לאיזורים שלא נשרפו כלל. המחקר הוצג השבוע בכינוס מרכזי המחקר האזוריים שעורך מדי שנה משרד המדע, במעמד שר המדע אופיר אקוניס.
קרא עוד:
[postim]
המחקר, שנערך על ידי ד"ר דן מלכינסון מהמכון לחקר הגולן שבתמיכת משרד המדע, בדק תאי שטח בגולן שנשרפו מספר פעמים במהלך תקופה של שש שנים ואמד את תכונות הצמח וההתחדשות שלהם. תוצאות המחקר מראות כי דווקא בשטחים שנשרפו פעם או פעמיים, התחדשה הצמחייה מהר ובמובן מסוים, ניתן להגיד שהשריפה הטיבה עם הצומח. תופעה ייחודית ומפתיעה זו מתרחשת כנראה כתוצאה מזמינות גבוהה יותר של אור שמאפיינת את הרמה. ואולם, המחקר גילה גם כי בשטחים שנשרפו מספר רב של פעמים, חלו שינויים שפגעו במגוון הביולוגי בשטח.
זאת ועוד, המחקר מצא כי ממש לאחר החורף הראשון שלאחר השריפה, לא ניתן לזהות את עקבות השריפה כבר באותו תא שטח. זאת, בניגוד לאיזורים אחרים בארץ, כגון הכרמל, שם קצב התחדשות הצמחייה נמוך יותר ונזקי השריפות ניכרים לאורך שנים רבות, במקרים מסוימים עד עשרות שנים. התופעה הייחודית מתחזקת יותר על רקע העובדה כי בגולן מדובר בשטחי מרעה אשר מאופיינים בצמחייה עשבונית המתכלה מהר, אך בטמפרטורות נמוכות.
