מדוע הסתנן רב ישראלי מחופש למוסלמי למצרים? • מגזין

מחופש למוסלמי, הסתנן הרב יעקב נגן, ר"מ בישיבת עתניאל לאוניברסיטה המוסלמית החשובה בעולם • הברכה של האדמו"ר מבוסטון, תחושת הפחד והשליחות, בקשת הנשים המוסלמיות והצלת חיי בחורי הישיבות • ראיון מרתק

הרב יעקב נגן, משמש כר"מ בישיבת עתניאל שם הוא מרביץ תורה בתלמידיו ושומעי לקחו. בנוסף לתפקיד זה, הרב נגן מפורסם יותר כאדם הפועל רבות על מנת לקדם מיזם אשר יביא שלום בין היהודים למוסלמים, ללא כל קשר לסכסוך הישראלי – פלסטיני. בראיון למגזין הפסח של JDN קורא הרב נגן להפריד בין הניסיון לפתרון הסכסוך הממושך והפוליטיקה. הוא דוגל בשיטה הסבורה כי הפתרון צריך להיות על רקע דתי ולא על רקע לאומני. בכך, למעשה, הוא ממשיך את דרכו של הרב מנחם פרומן שהתחיל במאמצים ובמפגשים בין רבנים לשיח'ים בניסיון להביא לפתרון הסכסוך.

לפני כחודש וחצי, יצא הרב נגן כשהוא מחופש למוסלמי למצרים. לקראת חג הפסח, פורסמה אזהרת מסע לא לנסוע למצרים, מדינה המוגדרת כעוינת לישראלים. הוא הגיע לסדרת פגישות ב"סנהדרין של האסלאם", אוניברסיטת אל-אזהר. בשל אירוע משפחתי, שוהה הרב נגן בארצות הברית, לכן קיימנו איתו את הראיון דרך הטלפון, במטרה לשמוע כיצד הסתנן לשם, מדוע ולאיזו מטרה, האם הוא אכן מאמין בשלום בר קיימא עם האסלאם ומה התכניות שלו להמשך. לא כולם יסכימו עם דעתו – אך זאת מרתקת.

IMG_6620

הוא לא נסע לבד. יחד עם רבקה אברמסון, פעילת שלום חרדית, ופרופ' יוסף רינגל, יצאו הם למסע במצרים. על הצטרפותה של הגברת אברמסון מספר לנו הרב נגן כי היא הסתפקה האם להסתנן למצרים או שמא לוותר על רעיון זה. היא שאלה את האדמו"ר מבוסטון אשר הורה לה להצטרף. בכך מנסה הרב נגן להסביר לנו כי גם רבנים מהמגזר החרדי תומכים ביוזמת השלום הבין דתית שלו. הפגישה העיקרית הייתה עם השייח' ד"ר עומר סאלם, עליו יספר לנו נגן בהרחבה.

את הדוקטורט שלו עשה ד"ר סאלם על מחקר שערך על היחס ליהודים בקוראן. בניגוד לרושם הראשוני המתקבל ממחקרים מעין אלו, מתברר כי הוא דווקא סבור שעל פי דת האסלאם, יש לאפשר ליהודים לשמור על אורח דתם. על פי תוצאות מחקרו, כאשר נכתב בקוראן על הצורך במלחמת מצווה – ג'יהאד נגד הכופרים, הכוונה בכופרים הוא על עובדי אלילים. אין ספק שאילו כל חכמי הדת המוסלמים היו מסכימים עם פרשנות זו לדברי מוחמד, דם יהודי רב היה נחסך.

הרב נגן מספר לנו כי השייח' הגדול של האוניברסיטה היה עד לא מזמן מוחמד סייד טנטאווי, המופתי של מצרים שמוכר בתור הסמכות הסונית הערבית הבכירה ביותר. בשנות ה־70 טנטאווי כתב מסמך אנטישמי שבו תיאר את היהודים כמי שיש להם מהות מושחתת ורעה. זה מסביר למה במצרים שיעור האנטישמיות הוא מהגבוהים בעולם המוסלמי. אז הרוח שנושבת שם היא מאוד אנטישמית ואנטי ישראלית, אבל מאחורי הקלעים יש אסכולה שלא שבעת רצון מהכנסת הפוליטיקה לתוך הדת, משוכנע נגן.

IMG_6617

לפני שנגיע לפגישה עצמה ומטרותיה, ביקשנו לשמוע כיצד הסתננו לתוך המדינה שלמרות הסכם השלום הקר שיש לה עם ישראל, אזרחיה נחשבים לעוינים במיוחד את הישראלים. נגן מתאר לנו כי לאחר שהתחפש, היה נראה כמו אחד מארגון 'האחים המוסלמים'. "זקן הרי יש לי, הלבשתי כיפה לבנה גדולה – ואין כל הבדל בנראות החיצונית ביני לבינם. הגב' אברמסון התלבשה אף היא כמו אישה מוסלמית, ובמלון, בכלל חשבו שאנחנו פקיסטנים".

אנקדוטה מעניינת הוא מספר עד כמה אפילו הוא לא זיהה את הגב' אברמסון, פעילת השלום החרדית שהתלוותה אליו למסע. "בירידה מהמטוס בשדה התעופה המצרי, ניגשתי אליה לעזור לה עם המזוודות. רק כעבור זמן מה שמתי לב כי אני מסייע לאישה מוסלמית זרה שאינה מבינה מה פתאום נטפלתי אליה". כך, תוך סיכון עצמי וחדורים בתחושת שליחות, נחתו השלושה במצרים. המטרה: ניסיון לקדם יוזמת שלום בין דתית ללא פוליטיקאים.

הוא מסביר כי על פי היהדות, בדומה להבדיל לתוצאות מחקרו של השייח' סאלאם, אין כל חובה שכולם יתגיירו וישמרו את תרי"ג המצוות אך מצוות האמונה בקב"ה היא חובה על כלל אוכלוסיית העולם כחלק מחיובם לקיים את שבע מצוות בני נוח. לדברי הרב נגן, מוסלמי דתי, מקיים את שבע המצוות. אומנם על פי הרמב"ם צריך להאמין גם בנתינת התורה על ידי משה רבינו, בניגוד לאמונה המוסלמית במוחמד, אך מרבית הראשונים חלוקים וסבורים כי די בקיום המצוות ואמונה בקב"ה ללא אמונה במשה רבינו.

IMG_6673 (1)

שאלנו אותו כיצד הוא מסכם את ביקורו. "פגשתי שם המון אנשים בעלי מגוון עצום של דעות", הוא עונה. אך עובדה זו, שלא כולם מסכימים איתו, דווקא מעודדת אותו. "אם כולם היו חושבים אותו הדבר, לא היה על מי להשפיע. הם היו כמו אבנים. דווקא עכשיו, יש על מה לדון". הוא אינו מתכחש לעובדה שמרבית המוסלמים מאמינים דווקא כי על היהודים לעזוב את דתם, אחרת הם נחשבים לכופרים שדינם מיתה על פי הקוראן.

הוא מספר לנו כי הפעילות שלו בארץ כבר הצילה את חייהם של יהודים רבים. בחודש אלו השנה, נכנס בטעות רכב ובו חמישה בחורי ישיבה חסידיים מארצות הברית, לשכונת ג'בל ג'והר בחברון הפלסטינית (שטח A). בתוך דקות הקיפו אותם עשרות מתושבי המקום ויידו לעברם אבנים ובקבוקי תבערה. אחד מבקבוקי התבערה פגע ישירות ברכב והוא החל לעלות באש, תוך כדי ששניים מהבחורים נפצעים.

14412999478663_b-470x289

6426662495198640360no

אחד הערבים המקומיים, העניק להם מחסה והכניס אותם לביתו עד שכוחות הביטחון הגיעו לחלץ אותו. הערבי שהציל אותם אמר אז, "כולנו בני אדם לפני הכול. זה היה מעשה אנושי וכך כולם צריכים להתנהג. אין לנו בעיות עם הישראלים ואנחנו גם לא רוצים שיהיו בעיות". הרב יעקב נגן חושף בשיחה עם JDN כי מדובר בערבי הפעיל במפגשים בין אנשי הדת הפועלים לקידום השלום הבין דתי.

לסיום, מספר לנו הרב נגן שתי דוגמאות הממחישות שישנם מוסלמים המעריכים את הדת היהודית. "התפללנו מנחה בבית הכנסת בו מצאו את גניזת קהיר. שני נשים מצריות ניגשו אל הגברת אברמסון ושאלו אותה: את יהודיה? בחשש קל ענתה להם בחיוב. בתגובה התחילה אחת הנשים להתחנן לפניה שתתפלל על חתנה החולה שיהיה לו רפואה שלימה". סיפר נוסף הוא מספר לנו על שייח' מראמללה המחזיק באופן קבוע ברכבו… ערבה מהושענה רבא, זאת לאחר ששמע מידיד יהודי שמדובר בסגולה למניעת תאונות דרכים.

IMG_6716 (1)

"חלק מהמתח עם האיסלאם, נובע מאי הכרה". לדבריו, המרחק והעובדה שיהודים וערבים אינם משוחחים ביניהם, מגדילה את הניכור ואת החשש של בני דת אחת מחבירתה. בהוכחה אחרונה לסיום שהפתרון אמור לבוא מהדת ולא מהפוליטיקה, הוא מציין את הקשר החם שהיה למרן הגר"ע יוסף זצוק"ל עם מספר שליטים מוסלמים. האם הפיתרון אכן נמצא בדת? בינתיים פתרונות פוליטיים לא הוכיחו את עצמם. האם גישה זו תצליח?

הכתבה מלווה בתמונות מביקורו של הרב נגן במצרים ומחילוץ הבחורים בחברון

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *