משועבדים ופרימיטיבים: הפרצוף האמיתי של העולם המודרני / חיים ולדר

בניגוד למצג השוא שיצרו המשכירים, דור האינטרנט והבמארטפונים מלמד כי אנשי המערב "המתקדמים" נשלטים לחלוטין בידי גורמים חיצונים • חירות אמיתית? היא קיימת רק בעולמה של תורה

1.

במשך כל הדורות, פעלו המשכילים לחתור תחת היהדות הנאמנה, במספר חזיתות מקבילות.

היתה חזית של מלחמה ישירה. התנכלויות, מסירות, חקיקת חוקים המכריחים את היהודים להיחשף לעולם הגויי. היתה חזית של מלחמה כלכלית במטרה להציק לשומרי המצוות ולהביא אותם לפת לחם בתקווה שזה יגרום להם לפנות אל ההשכלה והיתה החזית אולי המסוכנת מכולם – החזית התקשורתית. המשכילים דאגו ליצור "אווירה" שתאדיר את שמם ותשפיל עד עפר את ציבור יראי ה'.

לצורך כך השתמשו בכל הכלים העומדים לרשותם. מאמרים מנומקים, לצד בדיחות טפלות, מחקרים מדעיים לצד הומור ירוד. שירים וסיפורים וכתבות והצגות, וכל מה שניתן כדי לגרום ליהודים נאמנים להפסיק לשמוע תורת אביהם ולנטוש תורת אימם (אגב, הדחף הזה של המשכילים דאז והרפורמים חילוניים היום, לגרום לשומרי מצוות להפסיק לעשות זאת, שווה מחקר בפני עצמו. מה העניין שלהם? בינתיים נסתפק בידיעה הבסיסית אותה ראינו מילדות שרשעים מרגישים עם עצמם רע, כאשר הם פועלים בקרב ציבור הגון וטוב. בדרך כלל הם מעדיפים לצרף לעצמם עוד ועוד פוחזים כדי להרגיש יותר טוב עם עצמם). נקודת השכנוע הגדולה ביותר שלהם היתה ונותרה נושא הדעה. המשכילים דאז וה"חופשיים" של קום המדינה שכעת קרויים חילוניים, מנסים כל העת לשכנע כי החרדים לדבר ה' מובלים על ידי אחרים ואין להם חשיבה חופשית. לעומת זאת  הם… חופשיים לחשוב ולעשות ככל העולה על רוחם.

בטור זה נדון בנכונות האמירה הזו.

2.

במה מאשימים את שומרי התורה ומצוות? אתם סגורים. לא פתוחים למה שקורה בעולם. יש לכם טלפונים חסומים. אתם לא יודעים כלום ולכן לא יכולים להחליט.

תחקיר ששידר אחד מכלי התקשורת הנפוצים ביותר בארץ העלה נתונים מדהימים ומעוררי אימה, בכל הנוגע להחלטות שבני אדם מקבלים, ועד כמה הם אלה שמחליטים באמת.

צוות התחקירנים שוחח בטלפון על מסעדת דגים באיזור כשלהו. לאחר מספר דקות, הופיעו בטלפונים של כולם "במקרה" פרסומת ובה הצעה למסעדת דגים שנמצאת שוב "במקרה" עשרים מטר מהם.

משחזרו על התרגיל מספר פעמים, לגבי מספר מסעדות חלביות ובשריות ותמיד הופיעה הכוונה למסעדה סמוכה, הם החליטו להקצין את הניסוי. לדבר על משהו שעליו לא דיברו שנים רבות. ישבו וחשבו והגיעו לנושא שבאמת לא דיברו עליו: הספארי.

צוות התחקירנים שכל אחד מהם היה למעלה מגיל 30, לא ביקר בספארי לפחות עשרים שנה. אף אחד מהם גם לא בדיוק דיבר על הספארי בעשרים השנה האחרונות. כולם נטולי משפחות וילדים כך שאין סיכוי שמישהו בסביבתם דיבר על הספארי.

הם התיישבו ליד הטלפון ודיברו על הספארי

אני מדגיש  ל י ד  הפלאפון. כלומר, הפלאפון היה מונח לידם, כבוי, והם שוחחו ביניהם על "טיול בספארי".

לאחר חצי שעה הם הדליקו את הפלאפונים ולכולם המתינה פרסומת חביבה המזמינה אותם ל…נחשו מה? טיול בספארי…  

3.

חבר מערכת נוסף בשם אורי, דווקא כן נשוי, שלח לאשתו הודעה בה הוא מבקש לברר על חופשה עתידית בדרום. "את רוצה לנסוע לחופשה בדרום? שנסתכל על טיסות זולות, תאריכים?", שאל. כעבור חצי שעה בלבד קפצו לאורי פרסומת של חברת "ארקיע" שמזמינה אותו לטוס איתה במחירים אטרקטיביים, ושל רשת מלונות "פתאל". 

איך זה עובד? חברות "גוגל" ו"פייסבוק" לא מספרות איך, אבל מומחי מחשב הסבירו שהאלגוריתם שלהם כנראה מסוגל לזהות מילים מסוימות מהשיחות האישיות בפלאפונים, גם כאלה שמתקיימות בסביבת הפלאפונים וזו הסיבה שאם מישהו ידבר נאמר על דיאטה, יופיעו לו מיד הצעות לדיאטות מכל הסוגים (זה שאני מדבר בזמן האחרון כאן בטור על דיאטה זה מקרי לחלוטין…).

הצד השווה שבכל הדוגמאות המדהימות ותודו שגם המפחידות הללו, הוא שזה יקרה רק לאנשים שרואים עצמם "נאורים" המחזיקים פלאפונים לא כשרים וחשופים לאינטרנט. הם מובלים כל יום וכל היום על ידי הכוונה של אנשים אחרים והם בטוחים במאה אחוזים שההחלטות שלהם הן שלהם. לעומת זאת האברך שמחזיק בפלאפון כשר ובאמת מחליט את החלטותיו בעצמו, כי אין לאף אחד גישה למוח שלו –הוא ה"פרימיטיבי". הבנתם את זה??

אז נכון שגם אנו מבטלים את דעתנו לדעת תורה. אבל זה מרצוננו, מתוך החלטה שלנו. ותמיד תמיד לזקני הדור בעלי הדעה. שימו לב למונח "מבטלים את דעתנו". יש דעה אך אנו בוחרים לבטל אותה מרצון. ואילו כל ה"נאורים" "בעלי הדעה" מתבררים כבובות על חוט המובלים על ידי חברות מסחריות וגופים בעלי עניין לחשוב מה שירצו שהם יחשבו.

עולם הפוך ראינו.   

4.

ומילא זה היה קורה רק בנושא של מסחר ומוצרים, מילא, הבעיה שגם הדעות של החילוניים מעוצבות להפליא על ידי כלי התקשורת.

כיום כל דעה פוליטית חברתית אישית וציבורית למעשה מוכתבת מלמעלה על ידי תרבות הפולטקלי קורקט.

האדם החילוני הסביר לא יעז להוציא מפיו דעות מסוימות שאינן עוברות את הרף החברתי שנקבע עלי ידי? על ידי מי? קומץ אינטרסנטים שממונים בדר כלל על ידי קרן אירופאית או אמריקנית עלומה, .

יש כאן אנשים שמקבלים משכורת של מאה אלף שקל בחודש כדי לגרום להצפת כלי התקשורת  הכתובים המשודרים החזותיים והממוחשבים לדעות מסוימות. ישנם אלפים (!) שמתפרנסים מכתיבת תגובות בזמן אמת לכתבות או מאמרי דעות המתפרסמים ברשת האלקטרונית. הם יושבים 8 שעות ליד מחשב ומונחתות עליהם הוראות נגד מי לכתוב ובעד מי לכתוב. והציבור ה"נאור" משוטט וקורא ובטוח שזה הדעות של הציבור. של כולם. בדרך כלל הוא נכנע לאווירה הכביכול "ציבורית" אך אם הוא עדיין סבור שיש לו דעה עצמית הוא טועה אף יותר ממי שלפחות יודע שאין לו.

5.

הדברים מגיעים גם למעלה אצל מקבלי ההחלטות.

קחו את הסיפור של ליאור אזריה החייל היורה.

כידוע מפקדו של החייל היורה העיד בצורה בוטה כנגד פיקודו (ללמדך משהו על "ערך הרעות" שהצבא כה מתהדר בו). טען שהוא ירה סתם כך, בלי סיבה, ושבעצם רצח את המחבל.

לכאורה תאמרו : "הוא נקרא לעדות, אמר את האמת. מה רוצים ממנו?"

 אך עיון בחקירתו הראשונית של הקצין מיד לאחר האירוע מעלה דברים תמוהים ומקוממים.
נעמן העיד באותה חקירה "ניגשתי לחייל, שאלתי אותו למה עשה את זה, והוא אמר שראה אותו זז…". בהמשך הוא חוזר על הדברים ארבע פעמים. "המחבל זז ולכן החייל ירה". "אולי ראה אותו זז ונבהל".

גירסא זו מחזקת את גירסתו של החייל היורה ולמעשה מזכה אותו מאשמה. הוא ראה אותו זז. הוא פחד. הוא ירה.

אך למחרת בלילה, כשהתקשורת עטה על המקרה נגבתה מנעמן עדות שנייה. ולפתע הגיעה גרסה חדשה שלפיה אמר לו אזריה שהמחבל "צריך למות". "שאלתי אותו למה הוא עשה את זה, והוא אמר לי שהמחבל הזה חי וצריך למות…", העיד. גרסת "המחבל זז", זו שנעמן חזר עליה ארבע פעמים מיד אחרי האירוע, נעלמה לפתע.
בעדותו בבית הדין, כשפרקליטיו של אזריה ביקשו להבין אם לגרסתו הנוכחית אזריה אמר או לא אמר שירה משום שהמחבל זז, השיב נעמן: "עכשיו אני לא זוכר במדויק".

6.

אבל אנחנו כן נזכור.

אנו נזכור שהעולם החילוני ה"מודרני" ה"חופשי" ה"דעתן" סביבנו אינו חופשי ואינו מודרני ואינו דעתן. הוא פרימיטיבי ונתון להשפעה והדעה שלו אינה דעה והמילה שלטו אינה מילה. זה שהוא מנפנף בזה רק עושה אותו טיפש יותר ועיוור יותר. בעלי הדעה האמיתיים הם אלה שמנותקים מהשפעה חיצונית אינטרסנטית ומחוברים לדעה שלהם , גם ובעיקר הם הם בוחרים מתוך מודעות ברורה, לבטל את דעתם מפני דעת תורה.  

טורו של הסופר ובמחנך הרב חיים ולדר מתפרסם במוסף 'יתד השבוע' מבית 'יתד נאמן'.

2 תגובות

כל מילה בסלע .כמה שהוא צודק .

חזק וברוך!

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *