סערת רגשות בקרב משפחות ילדי תימן שנחטפו, כמו גם בקרב הפעילים העוסקים בנושא, לאור הצהרתו הדרמטית של השר הנגבי אמש. הצהרה שנחשבת להכרה תקדימית של הממסד בפשע שבוצע בשיטתיות בשנות ה-50.
מחד, קיימת שמחה והקלה לנוכח עצם ההכרה הממסדית בפשע שהוכחש, מאידך, קיים החשש כי הדבר קרה מאוחר מידי.
"בשלב זה, ההכרה בכך שהיו חטיפות – מספקת. יחד עם זאת, אסור לעצור כאן. צריך לדעת איך התנהלו החטיפות, מי עמד מאחורי הדברים הקשים, וכמובן – בשורה התחתונה – פתיחת תיקי המאומצים. אחרי שחיכינו יותר מ-60 שנה, אז אני מאמינה ומקווה שבעוד שנה-שנתיים נדע את האמת", אמרה מזל ברקו, הטוענת שאחיה נחטף, בראיון לערוץ 2.
גם תמר בן אהרון, שסיפור החיים שלה דומה לזה של ברקו, אמרה דברים ברוח דומה. לדבריה, "אנחנו מודים על פעילותו של השר הנגבי ומקווים שנזכה להפגיש בין אם ובנה לאחר 63 שנה. זוהי הזדמנות ותקווה שלא היתה כמוה".
קרוב משפחה נוסף אמר: "אנחנו שמחים על ההודעה של השר הנגבי, אך זה לא מספיק…אנחנו רוצים שבנוסף להודאה שתיפתח ועדת חקירה מסודרת עם הבדיקות DNA שלפחות נוכל לדעת שהאחות של אבא שלי בחיים והיא חיים טובים שלפחות נדע מה קרה. חוסר הידיעה הוא יותר גרועה מהידיעה הכי גרועה שיכולה להיות".
"יש המון חששות אם השר באמת יפתח הכל או רק את מה שנוח להם. עד עכשיו הם פיברקו הכל: הגליונות מחלה ועד תעודות פטירה. יש חוסר אמון גדול שקשה לסלוח", אמר פעיל בולט במאבק.
ואילו בעמותת עמר"ם המנהלת מאבק לחשיפת האמת בפרשתה בירכו את השר הנגבי על הצעד. בהודעת הארגון נאמר: "דבריו מצטרפים להתפתחויות האחרונות בכנסת, הקמת השדולה לחקר הפרשה בראשות ח"כ נורית קורן וציון יום הזיכרון והמודעות השנתי לפרשה, שמציינת העמותה ב-21 ביוני מדי שנה", אמרו. "העמותה מבקשת להזכיר כי לא די בהצהרות ויש לבטל את החיסיון על תיקי האימוץ ולהנגיש אותם למשפחות ולמאומצים.
פתיחת חומרי הוועדות אינה מספקת שכן עבודתן ממילא מוטלת בספק ואין בהם מידע ממשי שיסייע לאיחוד משפחות. צעד נוסף שהמדינה חייבת לבצע הוא מימון בדיקות DNA למשפחות ולמאומצים במאגרים בינלאומיים קיימים. הבדיקות ותוצאותיהן צריכות להיות בידי המשפחות ובשליטתן הבלעדית".
קרא עוד בנושא:
התימני שהיה חבר בועדות החקירה משוכנע: "לא נחטפו תינוקות במעברות"
נשיא פדרציית יהודי תימן: "אסור לפתוח את הפרוטוקולים הסודיים"
