הראשל"צ ורבה הראשי של ירושלים מספר על הקשר המיוחד בין הנשיא לשעבר למרן הגר"ע יוסף זצ"ל וחושף כיצד הם פעלו יחד למניעת שנאת חינם בסוגיית גיוס בני הישובות • נתניהו: "הוא לימד אותנו לא להכנע ליאוש"

פטירתו של רה"מ ונשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס: רבה הראשי של ירושלים, הראשל"צ הגר"ש עמאר ספד הבוקר במילים חמות לפרס ושחזר את נקודות המפגש שלהם. "כשהייתה התקוממות של הערבים בעכו, כשהיו התפרעויות ביום כיפור, נסענו יחד במסוק, בערב סוכות, ישבנו אצל ראש העיר עם רב העיר והמופתי של המוסלמים, הרגענו את העיר, הייתה סכנה שתהיה שם אש וגופרית, ב"ה מאז ועד היום העיר שקטה", סיפר הרב.

הוא הוסיף עוד: "בזמן שעלתה הסוגיה של גיוס בני הישיבות, לא על ידי לפני – אלא שנתיים לפני. הלכתי אליו ואמרתי לו 'הייתה לך הזכות משמיים להשיג את השחרור של בני הישיבות בכדי שילמדו תורה, והיום הולכים לעשות מזה שנאת חינם', הוא אמר לי 'אבל זה לא דומה, אז היו קצת והיום יש הרבה'.

תיעוד: שמעון פרס במחיצת גדולי ישראל זצוק"ל ויבלחט"א

אמרתי לנשיא 'בוא נשב יחד מול הציבור, נכין איזה משפט או שניים ששנינו מקרא לציבור לשמור על כבד הדדי, וכבודו כנשיא יאמר את העמדה שלו, ואני כרב ראשי יאמר את העמדה שלי'. ואכן כך היה, הדברים עברו לציבור כולו והעניין הושתק.

על הקשר בין פרס למרן הגר"ע זצ"ל אמר הרב עמאר: "הנשיא פרס כנראה שמאז שהיה ילד ולקחו אותו לקבל ברכה מ'החפץ חיים' – נשארה לו בלב ההערכה לגדולי הדור, וזה מה שהיה לו כשליווה את בן גוריון אצל 'החזון איש'. אנחנו ראינו בעינינו איך שהוא היה מכבד את מרן פוסק הדורות רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, בכבוד ובהתבטלות. היה בא אליו ונוהג בו כבוד של אמת. ראו שהכבוד שלו למרן היה מתוך הערצה והערכה אמיתית, לא מהשפה ולחוץ, הרגשתי את זה בפגישות שלנו, תמיד הדיבור שלו על לומדי התורה יצא מלב אמיתי".

"עמידתו של פרס לצד עולם התורה" – התגובות במערכת הפוליטית החרדית

הרב הראשי לישראל, הגר״י יוסף, שיגר הבוקר תנחומים מיוחד בו כתב: ״יש להצטער על פטירתו של הנשיא וראש הממשלה לשעבר מר פרס ששירת שנים רבות את עם ישראל עוד מתקופת הקמת המדינה.

מר פרס ליווה את המדינה בכל שלב ושלב מאז הקמתה ועד התפתחותה הגדולה, אבל יחד עם זאת לצד פעילותו זו, לא שכח לרגע את חלקו של שבט לוי, חלקם של לומדי התורה בחיזוקו, בהישרדותו ובביצורו של העם היהודי, הוא מבין המנהיגים האחרונים שהבינו והאמינו בעומק ליבם כי תורת ישראל היא יסוד קיומו של העם והיא גם עתידו.

על פעילותו והשקפתו זו זכה להערכה והוקרת תודה של מרן אבי מורי זצ״ל ושל עולם התורה״

קודם לכן התכנסה הממשלה לישיבת אבל מיוחדת. רה"מ, בנימין נתניהו, אמר בפתח הישיבה: "שמעון תרם רבות לביצור כוחנו. היתה לו תרומה סגולית להתעצמותנו הצבאית במישור הגלוי ובתחומים שהשתיקה יפה להם. אחת מהצלחות חייו היתה שחרור בני עמנו במבצע אנטבה, כשר הביטחון בממשלת רבין, שמעון מילא תפקיד מרכזי לשגר את לוחמינו וטייסנו לליבה של אפריקה. לצד זה, פרס לא פסק לחתור לשלום, ולהאמין בשלום. ידו תמיד היתה מושטת לפיוס היסטורי, וגם אם זה התמהמה, הוא לימד אותנו לא להיכנע לייאוש, ולדבוק בתקווה ולהמשיך בעשייה.

הוא היה ח"כ כמעט יובל שנים, הוא כיהן כשר בתפקידים שונים ומגוונים, פעמיים הנהיג את המדינה, תרם לייצוב הכלכלה, ועשה רבות למען העלייה מברית המועצות ואתיופיה. החיים הפוליטיים לא תמיד פינקו את שמעון, הוא ידע גם רגעים קשים וביקורת נוקבת, אבל בכח הרצון הרב שלו, שמעון המשיך לחתור קדימה למען התפתחות המדינה, ולהביא בה שלום. היו דברים רבים שהסכמנו עליהם, ומספרם של אלה הלך וגדל במהלך השנים. זהו חלק טבעי של החיים הדמוקרטיים, גם ברגעים אלה, הכבוד שרחשתי לשמעון לא נפגע כשהוא זה, יחסנו התהדקו לאורך השנים, הערכתי אותו, אהבתי אותו.

היו לנו הרבה מאוד פגישות אישיות כשהיה נשיא המדינה, פגישות מרתקות בהן למדתי להכיר את האיש וסיפור חייו, לשמוע את הגיגיו. רק לפני חודשיים הגעתי עם רעייתי להשקת מרכז פרס לחדשנות, שמעון ראה את התייצבותה של ישראל בחזית הטכנולוגית ומדעית כמפתח לרווחת האנושות והשלום. נפעמתי מהסקרנות שלו, לאחר הטקס ישבנו שעה ארוכה וקבענו להיפגש שוב כדי לקדם את הטכנולוגיה, חדשנות וגם השלום.

לצערי המפגש הזה לא התקיים. התפילה שנשאתי להחלמתו מעל בימת האו"ם לא התגשמה, אבל כל כך הרבה דברים אחרים כן התגשמו, בשבע שנותיו כנשיא המדינה, הוא זכה להערכה חוצת מפלגות ומגזרים, העם אהב אותו וזה חימם את ליבו. שמעון היה איש של שלום, הוא היה איש ספר ורוח, והרי בלעדי שניים אלה, לא תיתכן תקומה לאומית. בשל כל אלה, הוא קיבל הכרה בינלאומית יוצאת דופן. רבים מהם ילוו אותו בדרכו האחרונה בירושלים. פועלו יישאר איתנו דורות רבים קדימה, דמותו תהיה חקוקה בליבנו לעולמי עד, יהי זכרו ברוך".