במשך חמש שנים התנהל המאבק למען שחרור גלעד שליט • תחילה כמאבק שקט אך בהמשך מאבק סוער והתגייסות המונים לצעדה • מגזין JDN בסדרת כתבות, חזרה לימי השחרור

כ' תשרי תשע"ב. בשעה עשר בבוקר העבירו את גלעד שליט מרצועת עזה למצרים, כאשר עוד קודם לכן, שחררה ישראל את הפעימה הראשונה של המחבלים. בשעה 16:55, חזר שליט לבית הוריו במצפה הילה. בכך באו לסיומם 1,941 יום בהם שהה בשבי, במהלכם סערה המדינה ונקרעה בשאלה האם יש לשחררו בכל מחיר. חמש שנים לשחרור, אנו שבים בסדרת כתבות מיוחדת אל ימי השחרור, הצצה אל פעילות המחאה, מה סיפר שליט בחקירה הצבאית, האם הוא זכאי לתואר גיבור ומי אשם בירידה בתמיכה הציבורית בשחרור הילד של כולנו?

חזרה לקמפיין למען השחרור:

בתום קמפיין של 1,940 ימים, הגיע המסע התקשורתי הארוך לסיומו עם שובו של גלעד שליט לישראל. בכך נחתמו למעלה מחמש שנים של מאבק עיקש, שבהן קומץ פעילים הקדישו את חייהם להשבת החייל החטוף, ומאות אלפי בני אדם הצטרפו אליהם לפרקים, בצעדות המונים, בישיבה במאהל מחאה או בשליחת הודעת דרישה למען עסקה לשחרורו של שליט.

בתחילת הדרך, מאבקה של המשפחה היה שקט. מלבד להפגנות של חברי מטה המאבק וחברים של גלעד מול בית ראש הממשלה בימי שישי, המשפחה פעלה בעיקר במישור הבינלאומי: במארס 2007, עם הכרזת ממשלת האחדות הפלסטינית, פנה נועם שליט לחאלד משעל וביקש ממנו לסיים את המשא ומתן לחילופי האסירים.

במקביל, בשל היות גלעד אזרח צרפת, פעלה המשפחה גם אל מול נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, כדי שיסייע במאבק. ב-2008 התקיימה אף צעדה בלונדון למען גלעד, בהשתתפות הוריו, אביבה ונועם. נקודת המפנה בפעילות הציבורית היתה עם החזרת ארונותיהם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב לישראל ביולי 2008. למרות התמיכה הציבורית ותמיכת המשפחות רגב וגולדווסר, נותרה משפחת שליט למעשה לבדה במערכה.

Israelis who during their military service were captured by enemy, holding signs saying "Sorry that I'm alive" during a demonstration outside the prime minister's residence in Jerusalem, on Sep 27, 2011, calling for the release of kidnapped soldier Gilad Shalit that has been in captivity by Hamas militants since June 2006. Photo by Kobi Gideon / Flash90. *** Local Caption *** ????? ??? ???? ???? ???? ????? ???? ???? ???? ??? ?????? ???? ???? ????

Kobi Gideon / Flash90

יואל מרשק, מרכז אגף המשימות בתנועה הקיבוצית, ומהפעילים הבולטים במאבק הציבורי הסביר בזמנו בראיון לעיתון הארץ, כי "כל עוד גולדווסר ורגב לא חזרו, זה היה מאבק כללי, לא מרדני, בכותרת של להחזיר את השבויים. מהרגע שהחזירו אותם, ובתור מתים, והיה ברור שגלעד חי – הכל השתנה. הרוח התמקדה בגלעד. לא ברון ארד, לא בגיא חבר, הכל בגלעד".

כמה חודשים לאחר מכן, אכן קיבלה המשפחה החלטה לשנות אסטרטגיה, ופנתה למשרד יחסי הציבור רימון-כהן-שינקמן כדי לפעול למען שחרורו של שלי. אז, לדוגמה, יצא מטה המאבק בקמפיין במלאות אלף ימים לשביו של שליט, בו נעשה שימוש בהקלטות קולו של שליט, ונוצר פונט מכתב ידו של גלעד.

תא"ל במילואים חזי משיטה, שעמד בראש מטה המאבק במשך שמונה חודשים, עד יולי 2009, אינו מסכים שצריך היה להרחיב את המאבק הציבורי כבר בתחילתו, ואינו בטוח שניתן היה להשיב את שליט הביתה מהר יותר. "אני אומר שצריך לתת לזמן לשפוט. יש החושבים שלהפך – שהזמן עשה את שלו ואילץ גם את חמאס להתגמש, ושזו העסקה הכי טובה בנקודת הזמן הזו". משיטה דוחה את הטענה שעזב בזמנו את התפקיד עקב חילוקי דעות עקרוניים עם המשפחה על התנהלות המאבק. "באתי לתקופה מוגבלת וכך הודעתי מראש. חשבתי שתקופת הבחירות היא קריטית ומהווה חלון הזדמנויות גדול להחזרתו של גלעד, אבל לצערי זה לא קרה", הסביר.

לקראת תום כהונת ממשלת אולמרט ב-2009, הקימו בני המשפחה אוהל מחאה בירושלים בדרישה להחזיר את גלעד עוד לפני תום הקדנציה. תמי שינקמן, שליוותה את בני משפחתה מאז, שימשה למעשה יח"צנית המשפחה. עמה פעל גם יו"ר מטה המאבק החדש שמשון ליבמן, שניווט את הפעילויות השונות, בעיקר באמצעות קבוצת המחאה שהוקמה – "צבא החברים של גלעד".

A young religious Jewish stands next to a flag reading "Gilad is still alive" in Hebrew, as he peers over at the women section of the Western Wall in Jerusalem. Dozens of women attended a mass prayer for the release of captured israeli soldier Gilad Shaliton March 24, 2010. Gilad Shalit was captured in a cross-border raid from Gaza by the islamist militant group of Hamas in June 2006. Photo by Miriam Alster/FLASH90 *** Local Caption *** ???? ???? ???? ???? ??????? ???? ???

Miriam Alster/FLASH90

המחאה הציבורית הגיעה לשיאה חודשיים אחר כך: משפחת שליט ואלפי אנשים יצאו בצעדה ממצפה הילה אל בית ראש הממשלה בירושלים. כ-200 אלף איש השתתפו בצעדה הממושכת, שארכה 12 יום. פעולה זו גם ספגה ביקורת בגלל התגייסות כלי התקשורת לסיקור המהלך. הצלחת הצעדה הפתיעה מאד את בני המשפחה ואנשי המאבק. "המהלך היה בכלל בנוי על כך שמשפחת שליט תצעד יחד עם 200-300 איש", הסביר מרשק. "רק ביום הראשון נוכחנו לדעת שהכל השתנה, ושעם ישראל החליט להצטרף. לא ידענו שיש תמיכה כזו, לא שיערנו שכך זה יהיה".

למרשק ברור כי פעילות המטה סייעה לגיבוש העסקה. "אני יודע איך ביבי ישב בזמן הצעדה, וכמה הישיבה של בני המשפחה מול הבית שלו, והעמידה מול ישיבות הממשלה העיקה עליו ועל השרים", הסביר. "זה הבהיר שיש אזרחים שלא יכולים להשלים עם העניין הזה, שהמפתחות אצל ראש הממשלה ושהוא צריך לעשות את מה שהם מבקש. הלחץ הציבורי עשה את שלו בהיבט הזה".

פעילויות המחאה המשיכו גם בשנה האחרונה. ב-15 במארס, יזם קובי סידי קמפיין שקרא לאזרחי המדינה לעצור את פעילותם לחלוטין לחמש דקות, לתמיכה בשחרור שליט. לצד זאת התקיימו פעילויות שנועדו לפגוע בחמאס, דוגמת חסימת משאיות שיועדו להעברת כספים, ציוד ודלקים לרצועת עזה.

בחודשים האחרונים יצאו אנשי העמותה שלוש פעמים כדי לעצור את ביקורי משפחות האסירים הביטחוניים בכלא הישראלי. "גם אם היה לנו קמצוץ באותו לחץ שהביא להחלטה של ראש הממשלה ללכת לקראת עסקה, אז אנחנו בהחלט מרגישים שעשינו משהו, שלא עמדנו מנגד והסתפקנו בלומר שיש ממשלה בישראל ויש מערכת ביטחון", הוסיף.

הקלטת של חמאס עם מסר של גלעד שליט מהשבי: