חמש שנים לאחר שגלעד שב הביתה, הקונצנזוס שהיה בעבר סביב שחרורו - גם תמורת למעלה מאלף מחבלים - נסדק לחלוטין. מדוע? • מגזין JDN בסדרת כתבות, חזרה לימי השחרור

כ' תשרי תשע"ב. בשעה עשר בבוקר העבירו את גלעד שליט מרצועת עזה למצרים, כאשר עוד קודם לכן, שחררה ישראל את הפעימה הראשונה של המחבלים. בשעה 16:55, חזר שליט לבית הוריו במצפה הילה. בכך באו לסיומם 1,941 יום בהם שהה בשבי, במהלכם סערה המדינה ונקרעה בשאלה האם יש לשחררו בכל מחיר. חמש שנים לשחרור, אנו שבים בסדרת כתבות מיוחדת אל ימי השחרור, הצצה אל פעילות המחאה, מה סיפר שליט בחקירה הצבאית, האם הוא זכאי לתואר גיבור ומי אשם בירידה בתמיכה הציבורית בשחרור הילד של כולנו?

מדוע קיימת ירידה בתמיכה בשחרור שליט?

בימים לאחר אישור ההסכם עם חמאס, ימים ספורים לפני שגלעד שליט הגיע הביתה, ערך מכון הסקרים בראשות הד"ר קמיל פוקס סקר עבור חדשות 10 שגילה את הנתון הבא: למרות ש-60 אחוזים מהנשאלים הודו כי הם חוששים מהמחיר הכבד שישראל הסכימה לשלם – שחרור 1,027 מחבלים תמורת חייל אחד – 69 אחוזים הביעו תמיכה גורפת בעסקה שתביא להשבת הבן הביתה.

בסקר שערך השבוע אותו מכון סקרים עבור אתר וואלה!, התוצאות היו שונות. 41 אחוזים מהציבור עדיין תומכים במתווה, לעומת 39 אחוזים שכיום, בראייה לאחור, מתנגדים לו. אם במגזר הערבי קיימת עדיין תמיכה גורפת (70 אחוזים נותרו בעד, לעומת 21 אחוזים שהתנגדו) – הרי שבמגזר היהודי חל מעין מהפך. 42 אחוזים השיבו כי בדיעבד לא היה נכון לבצע את העסקה, ו-36 אחוזים בלבד עמדו על תמיכתם במתווה.

אשת יחסי הציבור תמי שינקמן, ששימשה כדוברת של משפחת שליט בעת ניהול המאבק לשחרורו טוענת בראיון לוואלה כי "מהרגע שגלעד חזר הביתה, מתנהל קמפיין דה לגיטימציה נגדו. אני בטוחה לחלוטין שהדבר הזה מתוכנן, ושזה קמפיין שנבנה על ידי מערכת הביטחון. בכל פעם שמתרחש אירוע טרור, מוזכר מיד שמו של גלעד ומציינים שהמחבל קשור לעסקת שליט. גם אם במקרים רבים זה לא נכון. זה נעשה כדי למנוע את הלחץ הציבורי בפעם הבאה, והכל על גבו של גלעד. הטלת האשמה עליו, שכביכול בגללו הוחזרו מחבלים, מקוממת אותי מאוד".

Former captive soldier Gilad Shalit visits Benit Key in Nahariya, for his rehabilitation. April 18 2012. Photo by Avishag Shar- Yashuv/Flash90 ch2newsout *** Local Caption *** ???? ???? ????? ??? ??? ?????

 Avishag Shar- Yashuv/Flash90

לדבריה, "לא משפחת שליט היא זו שקבעה את המחיר ששולם בעסקה. את המחיר קבעו ממשלת ישראל והחמאס, והמחיר הזה, אגב, לא השתנה בארבע השנים שקדמו לחתימת ההסכם. משפחת שליט היא בעצמה משפחה שכולה. גלעד קרוי על שם דודו, אחיו של נועם, שנפל במלחמת יום הכיפורים. אז כן, אפשר לומר שממשלת ישראל מעדיפה את חייליה מתים, ולא חלילה שבויים".

מנגד, ראש בית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן, פרופ' אשר כהן, אינו מתרשם מהירידה בתמיכה בעסקת שליט. לדבריו, העובדה ששליש מהציבור היהודי וכ-40 אחוזים מהציבור הכללי עדיין עומדים מאחורי המתווה, בצירוף הדאגה לגלעד שירדה מסדר היום, מוכיחות את השבטיות, המשפחתיות והקהילתיות בחברה. "אנשים חששו עוד קודם שהמחבלים האלה יחזרו לפעילות טרוריסטית, אבל היום – כשכבר הוכח שחלקם הגדול עשה זאת ואף רצח ישראלים – עדיין יש תמיכה משמעותית מאוד בעסקה. זה אומר הכל", הוא מסביר.

"סקר שמביט לאחור ושואל בדיעבד תמיד יציג תוצאה שונה מזה שנעשה בזמן אמת", מזהיר פרופ' כהן. "תסתכל למשל על ההתנתקות: היום יש רוב עצום למתנגדים, בעקבות כל מה שקרה מאז, אבל כשאריאל שרון הוביל את ביצוע התוכנית היא זכתה לרוב. רוב קטן, אבל קיים. אני בטוח שאם היו מבצעים סקרים על מבצע שלום הגליל ב-1982, הוא היה זוכה לתמיכה רחבה, אבל כעבור מספר שנים הפך 'הבוץ הלבנוני' לאחת הסוגיות הכואבות בחברה הישראלית".

נדבך נוסף שאפשר אולי לייחס לירידה בפופולריות של משפחת שליט היה בהחלטתו של נועם, אביו של גלעד, לרוץ לפריימריז במפלגת העבודה. "אף אחד לא הבין תחת איזה טייטל ואיזו אג'נדה הוא רץ לפוליטיקה. בתור מה, אבא של שבוי? אתה תומך בשלום או במלחמה, אתה נץ או יונה? זה היה עניין של פרסום נטו, וציבור המתפקדים של מפלגת העבודה אמר מיד מה דעתו".

לאחר חטיפתו של שליט, קמה ועדת שמגר ששמה לה למטרה להציב גבולות ברורים שיגבילו את "עליית המחירים" אותם דורשים ארגוני הטרור מישראל במקרה של חטיפה עתידית. "ועדת שמגר קמה בגלל שמישהו קלט שאם נמשיך בתפיסה המשפחתית והקהילתית לפי 'הילד של כולנו', המדינה הולכת לחטוף", מסביר פרופ' כהן. "מנהלי הקמפיין ידעו לשחק על המימד הקהילתי, וקבעו שצריך להחזיר אותו 'בכל מחיר'. אפילו בתקופת הקהילתיות באמת, לפני שהייתה לנו מדינה, ההלכה אמרה שלא פודים שבויים יותר מכפי דמיהם. הרי זו סחיטה הולכת וגוברת, וכנראה בפעם הבאה תהיה סחטנות יותר גבוהה".

Israeli soldier Gilad Shalit (C) and his father Noam (R) arrive near their home town following Gilad's release after over five years of captivity by Gaza-based militant groups, following a landmark deal with Hamas, on October 18, 2011. Newly-released Israeli solder Gilad Shalit arrived by helicopter at his family home in the northern village of Mitzpe Hila to a raucous welcome by thousands of cheering Israelis. Photo by Israeli Police Unit/FLASH90 *** Local Caption *** ???? ???? ???? ???? ???? ????

 Israeli Police Unit/FLASH90 

מנגד, שינקמ אומרת: "אני לא בעד המושג שנקרא 'להחזיר בכל מחיר'. הרי זה דבר שלא באמת קיים במציאות. במסגרת האלטרנטיבות, הממשלה צריכה להחליט במה לבחור. בעבר, כשנחשון וקסמן ז"ל נחטף, הממשלה החליטה לצאת למבצע שנכשל בסופו של דבר. הוריו של נחשון, ששילמו את המחיר הכבד ביותר, תמכו בקמפיין למען גלעד מתוך הבנה שמשפחתו לא אמרה למדינה איך להחזיר אותו ולא קבעה כמה מחבלים צריך לשחרר תמורתו. היא קבעה דבר מאוד מופשט: אתם צריכים למצוא את הדרכים להחזיר אותו הביתה".

איך הכל ייראה בחטיפה הבאה, אם חלילה תתרחש? לדברי פרופסור כהן: "ההורים והמשפחה צריכים לעשות את תפקידם, וברור שהם יילחמו על הסוף. כך זה אמור להיות. גם בסקר הנוכחי, עם הידיעה של המחיר ושל ההרוגים, יש המון אנשים שתומכים בעסקה. אז ברור שתהיה לזה תמיכה, אבל אני מניח שלא במימדים שהיו במקרה שליט. מבחינה לוגית, אנחנו מתרחקים מהקהילתיות, אבל אין לדעת איך המנהיגים יפעלו מול לחץ ציבורי וכיצד יתייחסו להמלצות מוועדת שמגר".