אינתיפאדת הלהבות? "לפחות מחצית מהשריפות – הצתות מכוונות"

תחילה עוד ניסו לפקפק בכך, אך כעת זה ברור. מרבית השריפות ברחבי הארץ, מקורן בהצתות מכוונות. כך גם בהערכות הרשמיות של המשטרה וכפי שאמר היום השר לביטחון פנים, גלעד ארדן: "לפחות מחצית מהשריפות הן עקב הצתות".

במשטרה אמרו אמש כי כל כיווני החקירה של ההצתות נבדקים, בהם גם על רקע לאומני. עם זאת, גורמים במערכת הביטחון הדגישו כי מוקדם לקבוע זאת. "הצתות על רקע לאומני בגדה המערבית הן מחזה שכיח, עמם מתמודדים גופי הביטחון לאורך כל השנה, אך מוקדם לקבוע אם מדובר בהצתות על רקע לאומני בגל השריפות הנוכחי", מסרו.

אז כבר יודעים שמדובר בהצתות מכוונות, רק שעדיין מחפשים את האשם. שר החינוך נפתלי בנט רמז אתמול כי מדובר בעבודה ערבית. "רק מי שהארץ לא שייכת לו מסוגל לשרוף אותה". ח"כ ענת ברקו מהליכוד כתבה: "תזכורת ראשונה – החוק למאבק בטרור גוזר עונש מוגבר בגין הצתות על רקע לאומני. תזכורת שנייה – החוק הזה הוא כבר בתוקף".

כמו כן, מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך קיים אתמול הערכת מצב יחד עם השר ארדן וגורמים בכירים נוספים, בעקבות הערכות שלפיהן כמה ממוקדי השריפות הם כתוצאה מהצתות. בסיום הדיון הוחלט לתגבר משמעותית את הנוכחות המשטרתית בשטחים הפתוחים על ידי הצבת כוחות גדולים של מג"ב. להרתיע את המציתים העלומים שהשתייכותם אינה ברורה עדיין.

בינתיים, הערבים חוגגים ברשתות החברתיות. תחילה הם הביעו את דעתם תחת כותרת משותפת "ישראל נשרפת", רק שאז החליטו הפלסטינים כי מדובר בהכרה במדינת ישראל והכותרת שונתה ל: "הציונים נשרפים". "רצו למנוע מהמואזינים במסגד אל-אקצה להתפלל, עכשיו הם נשרפים", הסביר אחד מהם כי מדובר בנקמה על חוק המואזין.

האם הפלסטינים משתמשים בשריפות כאינתיפאדה החדשה?

רשף משה אלעזרי, חוקר ההצתות הראשי בכיבוי והצלה מחוז ירושלים ויהודה, אומר בשיחה עם NRG שבשנים האחרונות גדל היקף ההצתות המכוונות על רקע לאומני לאין שיעור. את פרשת האש הוא משרטט בתחילת מבצע "צוק איתן", לפני כשנתיים. מאז לדבריו, מספר ההצתות כמעט הוכפל.

"בשנים האחרונות יש עלייה של מאות אחוזים בהצתות במזרח ירושלים ובצפונה", אומר אלעזרי. "יש מספר מוקדים קבועים, בהם ארמון הנציב, מחנה עופרית, אבו תור ופסגת זאב. עם הזמן אפשר לראות שהשיטות משתכללות. חוץ מבקבוקי תבערה, שזו השיטה הרווחת, לפעמים מדליקים אש גם בעזרת ירי זיקוקים בכינון ישיר, או שמדליקים צמיגים בוערים ומגלגלים אותם – כך שכל מה שבא במגע עם הצמיג נדלק. אם לפני ארבע שנים היו לנו 20 הצתות בשנה, בקיץ היו לנו שבועות שבהם נרשמו 20 הצתות בשבוע".

והנה המספרים: ב-2014 היו במרחב ירושלים 2,368 שריפות יער וקוצים, ברובן מדובר על שריפת קוצים (שריפה בשטחים פתוחים) כתוצאה מהצתות. בשנת 2015 עמד המספר על 2,302. במחצית הראשונה של 2016 (ינואר עד יוני), ספרו בכיבוי והצלה 2,056 שריפות יער וקוצים – עלייה של כמעט פי שניים לעומת השנים קודמות. חודש מאי היה החודש הלוהט של 2016 – לא פחות מ-1,132 שריפות קוצים נרשמו בחודש זה, רובן מהצתות.

ומדוע זה לא מתוייג רשמית כאירועי טרור? למעשה, כיבוי והצלה שחוקרים את הדליקה אינם מוסמכים לקבוע אם באירוע מסוים מדובר בהצתה על רקע לאומני. אפילו במקרה שבו זוהו בבירור ערבים שמשליכים בקבוקי תבערה לעבר שדה קוצים, החוקרים כבולים לממצאים היבשים. "גם אם זוהה ערבי כשהוא מצית אש, הוא יוכל לטעון בבית המשפט שזה נעשה על רקע מצוקה נפשית ובית המשפט יכול לקבל את גרסתו", מסביר אלעזרי, "לכן אנחנו יכולים לומר רק אם מדובר בהצתה או לא".

ברשות הארצית לכיבוי והצלה, במשטרה וגם ברשות המחוקקת מודעים לבעיה הגדולה ביותר הנוגעת להצתות על רקע לאומני: במקרים רבים המציתים כלל לא נתפסים. "לוקח חמש דקות להצית יער או בית", מודה רשף אלעזרי. "לפעמים המצית עצמו לא חייב להיות בשטח, יש שיטות להצתה מושהית, שעד שהאש נדלקת המצית עצמו כבר מרוחק קילומטרים מהמקום.