תעודת זהות ביומטרית: מה יקרה אם יפרצו את המאגר?

שר הפנים, אריה דרעי, הודיע אתמול כי ההצטרפות למאגר הביומטרי תהפוך לחובה לכל אזרחי ותושבי המדינה. המאגר יכלול תמונת פנים באיכות גבוהה וטביעות של שתי האצבעות המורות של המצטרפים אליו.

דרעי החליט כי לכל אדם תינתן האפשרות להחליט אם ברצונו לשמור את טביעות האצבע במאגר, או על גבי תעודת הזהות והדרכון החכם בלבד. אך אם יבחר שלא לכלול אותן במאגר, תוקף התעודות יהיה חמש שנים ולא עשר.

המתנגדים לשימוש במאגר טוענים כי ההחלטה להפוך את ההצטרפות אליו לחובה הרת אסון ובכוונתם לעתור לבג"ץ נגדה. לדבריהם, אין צורך במאגר ביומטרי וניתן להסתפק בתעודות חכמות, ללא מאגר מרכזי, להשגת מטרתו העיקרית — מניעת זיוף זהויות והתחזות לאדם אחר.

"אני משוכנע כי מתווה זה מהווה איזון מיטבי בין השמירה על הפרטיות ובין חובתה של המדינה להגן על תושביה מפני התחזות וגניבת זהות", אמר דרעי והבהיר כי מצא, בהתבסס על חוות הדעת שהוצגו לו, שהמאגר נחוץ למניעת התופעה. השר הוסיף כי הוא השתכנע שננקטו כל האמצעים הדרושים לשם הגנה על פרטיות התושבים, אבטחת המידע במאגר ומניעת ניצולו לרעה.

שו"ת תעודה ביומטרית:

מהי תעודה חכמה ומהו המאגר הביומטרי? התעודה כוללת שבב אלקטרוני ועליו מידע ביומטרי ייחודי של בעליהן. שר הפנים החליט שעל התעודה יישמרו תמונת פנים ברזולוציה גבוהה וטביעות של שתי האצבעות המורות. במאגר נשמרים הנתונים הביומטריים של כל מנפיקי התעודות.

מדוע חייבים את המאגר, האם אי אפשר להסתפק בתעודה חכמה? במשרד הפנים אומרים שרק המאגר מבטיח שלא תהיה אפשרות לזייף זהויות ולעשות שימוש בזהות של אדם אחר. אם ינסה אדם להתחזות לאחר ולהנפיק תעודה נוספת יופיעו פרטיו הייחודיים השמורים במאגר וימנעו את הזיוף. מתנגדי המאגר הביומטרי אומרים כי אינו הכרחי וניתן למנוע זיוף זהויות באמצעות מעבר לתעודות חכמות, מבלי לשמור יחד את הנתונים של כלל האוכלוסייה.

איך יוודאו שלא יפרצו את המאגר הביומטרי? אף אחד, כולל מנהלי המאגר, לא מתחייב ב-100% כי המאגר לעולם לא ידלוף או ייפרץ. עם זאת, במשרד הפנים אומרים שהסיכון שואף לאפס ומבהירים שהמידע במאגר מאובטח, מוצפן ומופרד מהאינטרנט ומכל רשת תקשורת חיצונית.

הגישה הישירה למאגר מוגבלת למספר מצומצם של אנשים, עובדי הרשות לניהול המאגר הביומטרי. עם זאת, החוק מתיר לרשויות לעשות שימוש בנתונים השמורים במאגר במקרים מסוימים. כך, המשטרה תוכל להוציא צו בבית המשפט ולהשתמש במאגר לצרכי חקירה, כולל בגין עבירות שאינן חמורות ומוגדרות "עוון" ובהן למשל הפרעה לסדר הציבורי.

האם חייבים להחליף לתעודה ביומטרית? כן. לאחר השלמת הליכי החקיקה בכנסת תפסיק רשות האוכלוסין וההגירה להנפיק תעודות זהות ודרכונים רגילים. מי שיבקש להוציא או להחליף תעודת זהות או דרכון יוכל לקבל תעודות חכמות בלבד ותמונת הפנים שלו תועבר למאגר. שר הפנים החליט כי לא תהיה חובה להעביר למאגר את טביעות האצבע וניתן יהיה לשמור אותן על רק על התעודה עצמה.

עם זאת, אין סיבה למהר ללשכות האוכלוסין. כל אחד יידרש להחליף את התעודות שלו כאשר יפוג התוקף שלהן. התעודות הרגילות המונפקות היום תקפות לעשר שנים, כך שהשלמת המעבר של כלל אוכלוסיית ישראל לתעודות ביומטריות תימשך עשור מרגע שיושלמו הליכי החקיקה.

צפו: מדוע צריכים תעודת זהות חכמה?

המתנגדים: נעתור לבג"ץ נגד המאגר הביומטרי

למרות החלטת דרעי, המתנגדים למאגר אינם מתכוונים להרים ידיים. מאבקם צפוי להתנהל בשתי זירות — בכנסת ובבית המשפט. לדרעי לא מובטח רוב בכנסת, שכן גם חלק מחברי הקואליציה מסתייגים מהמאגר הביומטרי ומתחו עליו ביקורת בשנים האחרונות. בנוסף, יצאה אתמול התנועה לזכויות דיגיטליות, המובילה את המאבק במאגר, בקמפיין גיוס תרומות לצורך עתירה לבג"ץ.

"בניגוד לכל מדינות העולם המערבי, רק בישראל יאספו טביעות אצבע ותמונות פנים של כלל אזרחי המדינה ויאגרו אותן", כתבה התנועה לזכויות דיגיטליות בדף הקמפיין. "בניגוד לדעתם של הממונה על היישומים הביומטריים וראש המטה ללוחמה בטרור, יחשפו אתכם לסיכונים החמורים שבדליפת המאגר. בניגוד לדעתם של 74 ממדעני אבטחת המידע וההצפנה הטובים בישראל, מנסה שר הפנים למכור לכם שהמאגר הזה מאובטח, ושהוא לא ידלוף לעולם", כתבו אנשי התנועה, והוסיפו כי המהלך נעשה גם "בניגוד לדעתם של 70% מהאזרחים, שבשלוש השנים האחרונות מסרבים בעיקשות להיכנס למאגר".

הסכום אותו ביקשו לאסוף, עמד על 60,000 ש"ח, סכום שגוייס תוך פחות מיממה. "אנחנו נרגשים ומאושרים לראות את התמיכה המדהימה שלכם במימון העתירה לבג"ץ. עוד לא סיימנו, אבל אפשר כבר להסתכל קדימה ולהבין שאנחנו צריכים משהו גדול יותר. עתירה לבג"ץ זה הכלי המרכזי, אבל אנחנו צריכים גם קמפיין ציבורי. גדול. צריך שישהיה את מי שידבר עם חברי הכנסת. מי שישכנע. את אנשי המקצוע בתקשורת. ברשתות החברתיות. צריך מאבק אדיר, שלא ישכחו את מה שאנחנו מבקשים. למחוק את המאגר הביומטרי", נמסר מהתנועה.

פרופסור קרין נהון, ממקימות התנועה טוענת כי המאגר לכשיקום עתיד להפרץ: "היום בעידן הסייבר זה בדיוק הזמן בו מאגר ריכוזי כזה יכול לסכן כל אחד ואחד מאתנו. זו לא שאלה בכלל, ברור שזה ידלו וכשזה יקרה יוכלו לזהות כל ישראלי באשר הוא. אני לא רוצה אפילו לדמיין מה יקרה כשארגוני טרור או מדינה עוינת יחזיקו במאגר שכזה. זה לא כמו גניבה של כרטיס אשראי שאפשר פשוט להחליף. כשגונבים לי את טביעת האצבע ותווי הפנים אין לי מה לעשות כי זה מי שאני".

ד"ר תהילה שוורץ־אלטושלר, ראש התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה, אומרת כי ההחלטה מעמידה מידע רגיש של ישראלים בסכנה. "מאגר ביומטרי הוא דבר רע", היא קובעת. "כל הניסיונות והמחקרים בארץ ובעולם כבר הוכיחו שהנתונים ממנו ידלפו, שהוא ייפרץ ושפקידים שיש להם גישה אליו עלולים לעשות בו שימוש לרעה". לטענתה, אין צורך בטביעות אצבעות בתוך המאגר, שכן "אין דרישה כזאת באף מדינה מערבית כחלק ממאגר של תעודות זהות, ואפילו בדרכון הביומטרי לא נעשה שימוש במאגר מרכזי".

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) קראה אתמול לציבור לא להצטרף למאגר הביומטרי. "התקרבותו של המאגר הוא סכנה אמיתית לאזרחי המדינה ואני קוראת לכם — אל תתנו טביעת אצבע, אל תכנסו למאגר. נשגב מבינתי איך תהליך כל כך חסר אחריות ועקום מצליח להמשיך להתקדם ועוד לא קם שר פנים אחראי מספיק כדי לעצור אותו". ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), ממובילי המאבק נגד המאגר הביומטרי מתחילתו, אמר כי בחלוף הזמן רק גברו הספקות והשאלות בעניינו. לדבריו, "היום ברורים יותר מבעבר הסיכונים הכרוכים בהקמת מאגר ביומטרי, וברור גם חוסר הנחיצות שלו".