מתקפה חסרת תקדים בעיתון 'יתד נאמן' כנגד נשיא המדינה בעקבות ההצהרה המקוממת שהשמיע השבוע בענין הסטטוס קוו • בטור שמפרסם העורך, ישראל פרידמן, הוא מוחה על הדברים ומקשר אותם למיזם דתי-חילוני חדש ומזיק • לטור המלא

הדייר הנוכחי של משכן נשיאי ישראל – ראובן ריבלין, מאבד עשתון אחר עשתון. הוא התערב בדברים שלא מיועדים לשימושו של המכהן כנשיא המדינה, אלא לממשלה ולכנסת – והוא עושה זאת כבר תקופה ארוכה. בעבר הגדירנשיא המדינה הראשון חיים ויצמן את התפקיד, ומאז זה נפרץ. היה זה כאשר נפלה הממחטה מידו ומאן דהו הזדרז להרימה. ויצמן הגיב בהומור שנון ומריר: "גם את הדבר היחיד ששם נותנים לי לתחוב את האף אתם רוצים לקחת לי?"

צריך לזכור, ריבלין השקיע את מיטב מאמציו כדי להתמנות לתפקידו בקולות של חרדים. הוא ניסה לזכות באמונם של גדולי ישראל שליט"א ואנשיו ניסו להסביר לשלוחיהם עד כמה הוא קרוב לדת ולמסורת.האיש שהעמיד פנים כנשיא המדינה כביכול מסורתי, האיש ששם כיפה לראשו ועלה לחלות את פניהם של גדולי ישראל וחשף טלפיו לאמר "כשר אני, הורו לנציגיכם לבחור בי", מקלף את המסכה שעל פניו, פעם אחר פעם, שכבה אחר שכבה!  

זה לא חדש. בדיוק לפני שנה הותיר אחריו ביקורו של ריבלין בבית הלבן, שובל שחור. בעיצומם של ימי החנוכה שבהם מציין עם ישראל את נצחונם הבלתי נשכח של המכבים שנלחמו במסירות נפש על המסורת שנמסרה מדור לדור ללא שינוי, השתתף ריבלין ב"טקס הדלקת נרות חנוכה" בבית הלבן שנוהל ע"י "רבה" רפורמית. בעיצומם של הימים שבהם הניף עם ישראל את הנס–הדגל של נר מצווה ותורה אור, העניק ריבלין בנוכחותו לגיטימציה לתנועות החוץ יהודיות שקורעות את ההלכה המסורה ומזידות בה.

אבל ככל שהזמן חולף, האיש נפל מדחי אל דחי בקצב של נשיאות חן בעיני התקשורת. השבוע הוא הצליח להוריד את השיח לשפל חדש כאשר במהלך נאום מתוקשר בפורום הבינלאומי של הספרייה הלאומית, הביע תמיכה בשבירת הסטטוס-קוו, בפריצת חומות היהדות ועקירתה מהמרחב הציבורי ע"י תמיכה בחילולי שבת פומביים, הפעלת תחבורה ציבורית בשבת והצגת חמץ ומכירתו בפסח בפרהסיה, רח"ל.

אתמול התנצל נשיא המדינה וניסה להבהיר – 'לא התכוונתי': "מדינה שמכבדת את צרכי כל קהילה וקהילה, צריכה לחתור למציאת הסדרים בהסכמה שיאפשרו לכל ציבור לתת ביטוי לאורחות חייו, חלילה לא במחיר הפרה של הצביון היהודי של מדינת ישראל, אלא מתוך כבוד והבנה לדרכן של הקבוצות השונות. אני חוזר ומצר על כך שדבריי לא נוסחו ברגישות ובבהירות המספיקות ומתפלל שנזכה להרבות שלום ואהבת חינם בינינו".

מה מועילה התנצלות אחרי שבחוסר אחריות נזרק לפיד בוער לרשות הרבים? מי שקורא מחדש את דברי ריבלין אחר ההתנצלות, מבין שהכוונה שלו היתה להביא שלום בין "מדינת תל אביב" ל"מדינת בני ברק" – מונחים מהמילון של ריבלין. שתי מדינות לשני עמים, ע"י נתינת לגיטימציה לשתיהן – וזו בדיוק הבעיה:   

הנשיא ריבלין מציג: סובלנות לערבים, תקיפות מול חרדים

 בעבר הושק ברחבי הארץ קמפיין שלטי חוצות מקומם של "שישי ישראלי", שמטרתו לקרוא לציבור החילוני לערוך שולחן שבת ולעשות קידוש, גם אם בדברים אחרים הם לדאבון לב מחללים את השבת. השבוע חזר הקמפיין הזה לרשות הרבים בשלטי ענק שהוצבו בצמתים הכי מרכזיים והם מקוממים בתוכנם. השלט המתנשא לגובה מחולק לשניים ובמרכזו בקבוק יין. לשונו: "אני חרדי, אתה חילוני. שנינו חסידים של יין טוב. הקידוש מאחד".   

הקמפיין הזה מזיק וחמור, כי הוא מעביר מסר לא אמיתי: קידוש הוא קידוש לא בגלל שזה יפה ולא בגלל שהוא מאחד אלא כי זו ההלכה. חייבים לשמור שבת בגלל שהתורה ציוותה, ולא בגלל שזה עושה טוב למשפחה או לחברה. התורה מצווה "שמור" ו"זכור", ו"מחלליה מות יומת"! שבת לא שומרים כי זה כדאי, יפה או מאחד, אלא כי חייבים. המכנה המשותף בין חרדי וחילוני שהם "חסידים של יין טוב", הוא כמו, להבדיל בין קודש לחול ובין טמא לטהור, ראש ישיבה לבוש קיטל שסובב את הבימה אחר "כל נדרי" בחרדת קודש עם ספר תורה בידו – "אור זרוע לצדיק", לבין "אשת פרובוקציה בכותל" ליצנית והזויה, שמגניבה בידיה ספר תורה בדרכה לרחבה כדי לחלל את הקודש. 'עורכי קידוש חסידי יין' הם אפילו לא סבוטניקים, כי אלו לפחות שמרו את 'שבתם' במילואה.

קריאה לשמור שבת בגלל אחדות סביב בקבוק יין, היא מעוותת ומסוכנת. זהו עיוות שמחנך לסילוף. היהדות לא נתונה לכיפוף לצורכי כדאיות. לא כל אחד יכול לפרש את היהדות כרצונו ולכופף את התורה, דיניה ומנהגיה לצורכי נוחות. בענין הזה אין פלורליזם! בסופו של דבר הקמפיין הזה משרת את עויני הדת ומעודד את הרפורמים. ישנם רבים שמנסים לכבוש את המלכה עמי בבית ומפעילים בתי "מדרשות" ללמוד מקורות יהודיים, ברוח ההומניזם הפלורליסטי. חוגים של "אנשי רוח" ללימודי יהדות, צצים כפטריות שלאחר הגשם. מגמתם היא, ליצור דור של אפיקורסים, לא דור של עמי ארצות. הם מבקשים להשתלט על התורה, כדי לפרשנה לצרכיהם. הם מבקשים לתרגם את התורה לחילונית, ממש כמו תלמי המלך שביקש לתרגם את התורה, כדי "לנקות" מתוכה את כל אוצרות הפרד"ס הגנוזים בתיבות. כדי להעלים את הקרי והכתיב, החסרה והיתרה. הוא ביקש לתרגם רק את הפשט, להציג את התורה ככלי ריק, ככל הכלים, רח"ל. אחר כך יוכל לעשות בה שימוש לצרכיו, על פי משאלות ליבו. היא כבר לא תהא תורת שמים מחייבת. אחר כך גם "חסידות של יין טוב" יכולה להיות כביכול יהדות.

שתיית יין של 'קידוש' מבלי לקדש את השבת במלוא משמעותה – שאיננה אפשרית כמצווה בפני עצמה אלא כאחת מכל התרי"ג, איננה מקרבת. היהדות אינה בית מרזח שבו מתקרבים אנשים שהם "חסידים של יין טוב". זה לא קידוש, זה לא מקרב אלא מרחק ומזיק. לגיטימציה לא לשמור שבת כהלכתה אלא לקיים דמוי שבת, לאמץ משהו ממעטפת השבת, זה לא מקרב, זה לא מועיל כלום, זה רק מזיק. זה מביא ל"גיורים ידידותיים" ופתיחת רחבות פלורליסטיות במקומות קדושים, זה נובע מאותו מעיין נרפש של "דמוי יהדות". יהדות זה לא "סוף העונה", אין מבצעים של מצוות.

לנסות לקרוא לאחדות בין חרדים וחילונים על בסיס אהבה משותפת ליין או דיקלום טקסט של קידוש, זה כמו להיות נשיא מדינה "יהודי" שמעודד תחבורה ציבורית בשבת לשם שלום וכמו לשים כיפה בטקס הדלקת נרות ע"י נציגת דת זרה המתיימרת לדבר בשם היהדות, כדי לקרב בין פלגים. הגיע הזמן שגם ריבלין יחזור אל הממחטה ולא ינסה להרוס את שארית היהדות שעוד נותרה בקרב הישראלים המתבוללים ולא לזרוע חולין בעיני ההמון המסורתי המתהלך ברשות הרבים, ואז לא יהיה צורך להתנצל ולהבהיר. סייג לחוכמה שתיקה.