דרמה: תושבי עמונה הלילה כדי לדון במתווה הפשרה של הממשלה החליטו בתום דיונים ארוכים לדחות אותו. הנימוק העיקרי לעמדת התושבים: כוונתה של הממשלה להעתיק את מגוריהם לחלקה סמוכה בכמה סבבים ולא בבת אחת.
משמעות ההחלטה היטא שהפינוי ניצא לפועל כבר בימים הקרובים, כשהוא צפוי לכלול אלימות רבה.
מטה המאבק קורא לפעילים להגיע לישוב כדי למנוע בגופם את הפינוי. לפיכך למאות הפעילים שכבר נמצאים בישוב ימים ארוכים, צפויים לחבור פעילים רבים אחרים.
יצוין כי תושבי עמונה הדגישו בהודעה על החלטתם כי אם תהיה התחייבות מפורשת של המדינה לבניית הבתים החלופיים כאן בעמונה ולדחיית הפינוי עד לאחר הבניה – נוכל לקבל זאת, אך הסיכוי שהמדינה תסכים לדרישה כזו – קלושים.
להלן נוסח ההודעה שפרסמו תושבי עמונה: אנחנו תושבי עמונה, הגענו לכאן כזוגות צעירים לפני שנים רבות. כאן ילדנו את ילדינו, כאן בנינו את ביתינו, כאן ברגבי מולדת נטועים כל זכרונותינו המשפחתיים, כאן צמחו זכרונות ילדינו, כאן נולדו רגעי האושר שלנו, כאן, בביתינו, צייננו את ימי ההולדת וימי הנישואין, את חגי ישראל ואת מועדיה.
בשנה האחרונה ניהלנו את מערכת חיינו במטרה אחת ויחידה – רצון להישאר בבית. רצון להישאר בהר עמונה.
המאבק שהובלנו הביא להישגים רבים להתישבות ביהודה ושומרון ולהתבססות עם ישראל בערש הולדתו – בין היתר הבאנו לקידום חוק ההסדרה ולהצגת עמדת המתישבים בציבור הרחב באופן בהיר ומכובד.
לצערנו, בישורת האחרונה של המערכה על ביתינו – נותרנו מחוץ לחוק ההסדרה. נותרנו מול אמת מרה של גרוש צפוי: הרס הבית והישוב וטראומה לילדינו ולנו.
היום הזה לאחר מערכה סיזיפית בת שנה ארוכה וקשה, הוצע לנו מתווה לפיו יוכשר שטח מצומצם בעמונה לבתים זמניים חלופיים, עבור רבע ממשפחות הישוב, ואילו בנוגע לשאר המשפחות – קיבלנו הצהרות מעורפלות ומתווה בעייתי ביותר. למרות השמחה הראשונית, מעיון בפרטי ההצעה התברר לנו כי מדובר ב'גבינה שוויצרית' – המדינה איננה מתחייבת לכלום, והכל תלוי ומותנה בפרוצדרות משפטיות רבות כאשר לא ניתנה שום ערובה להצלחתן ולעמידת המדינה מאחריהן.
אנחנו למודי ניסיון העבר מגירושים קודמים, ואיננו סומכים על אמירות שאין מגובות בהתחיבות, בייחוד לאור העובדה שגם המתווה הנוכחי הוצג לנו בתחילה באופן אחד, אך בפועל המסמך עליו התבקשנו לחתום היה רחוק מכך מאוד.
במצב דברים זה אנחנו בוחרים להיות נאמנים למטרה שבשמה יצאנו לדרך. היינו מוכנים לספוג את הרס ביתינו הפרטי, ואת המעבר ממקום למקום, ובלבד שיישאר ישוב יהודי על ההר. אך המתווה שהוצע לנו אינו מספק כל ודאות או התחייבות כי אכן נצא מביתנו לבית חלופי. לאחר משא ומתן נוסף נודע לנו כי המדינה אף איננה מתכוונת לכרוך בין עזיבתנו את ביתנו ובין מימוש המתווה: היועמ"ש לא יבקש התליית פסק הדין לפינוי במקרה שמנגנון נכסי נפקדים ייתקף בבג"ץ ויעצר בצו ביניים.
לאור זאת ולאור אי הודאות המובנה במתווה, החליטו הערב תושבי עמונה ברוב מוחלט לאחר עשר שעות דיון, לדחות את המתווה המוצע.
נדגיש: אם תהיה התחייבות מפורשת של המדינה לבניית הבתים החלופיים כאן בעמונה ולדחיית הפינוי עד לאחר הבניה – נוכל לקבל זאת. אם לעומת זאת, המדינה לא תוכל להתחייב לבניית הבתים החלופיים ולמעבר מדלת ביתינו לדלת הבתים החלופיים מבלי לרדת מההר, כי אז לא נוכל לקבל את הצעת המדינה.
היום הזה יוודע בישראל ובעולם כולו: חזרנו לארץ מולדתינו לאחר שנים רבות בגולה, בנינו בתים, ילדנו ילדים, נטענו גינות וכרמים. המאבק שנכפה עלינו בניגוד לרצוננו מוציא מאיתנו אמירה אחת ברורה ונחרצת: אנחנו אוהבים את ארץ מולדתינו ומחוייבים אליה אהבה שאינה תלויה בדבר. עלה נעלה.
בואו חשבון: 'יתד נאמן' במאמר נוקב על כשלון הציונות הדתית בעמונה
אשריהם ואשרי חלקם שלא נכנעו לתכתיבי מוגי הלב מהבית ה"יהודי" ולא מוכנים לוותר על ארץ הקודש ולמסור נחלת אבותינו ביד גויים ערלים. גם אם בסופו של דבר הגירוש ייצא לפועל – יוכלו תושבי עמונה לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה"
לעומת זאת בנט-סמוטריץ-דרוקמן-יוגב-סטרוק ושאר חברי המפז"ל הם חסרי עמוד שידרה לעמוד מול המלעיזים, והם מעדיפים את טובת "מדינת ישראל" על פני טובת "עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל"
כל הכבוד