מרבית הישראלים סבורים כי אובמה לא היה ידידותי כלפי ישראל וממתינים להחלפתו בטראמפ, בציפייה כי יחסו יהיה שונה • וגם: האם ישראל צריכה להקפיא את הבנייה בהתיישבות בעקבות החלטת האו"ם? האם טראמפ יעביר השגרירות לירושלים? • נתוני מדד השלום

רוב הציבור היהודי (57%) סבור שלאורך שנות כהונתו יחסו כלפי ישראל של ברק אובמה, הנשיא האמריקני היוצא, היה לא ידידותי. לעומת זאת 69% צופים שיחסו כלפי ישראל של טראמפ, הנשיא הנכנס, כן יהיה ידידותי – כך עולה מנתוני מדד השלום של אוניברסיטת תל אביב.

ומהי עמדת הציבור לגבי יחסו לישראל של נשיא רוסיה, פוטין, שלאחרונה טראמפ רוקם עמו יחסי ידידות? הדעה השכיחה (41%) היא שיחסו לישראל נייטרלי. 26% מעריכים את יחסו כלא ידידותי ו-19% כידידותי. פילוח לפי מחנה פוליטי העלה כי בימין לגוניו ובמרכז רק מיעוט קטן מעריך את יחסו של אובמה לישראל כידידותי (ימין – 13%, ימין מתון – 9%, מרכז – 27%). לעומת זאת בשמאל מדובר ברוב (שמאל מתון – 51%, שמאל – 63%).

כשמדובר בטראמפ נמצא רוב בכל המחנות הפוליטיים המעריכים כי הוא יהיה ידידותי לישראל (ימין – 80%, ימין מתון – 76%, מרכז – 62%, שמאל מתון – 57%, שמאל – 54%). באשר לפוטין, לא נמצאו הבדלים שיטתיים בין המחנות. הציבור הערבי מסכים עם ההערכה שטראמפ יהיה ידידותי לישראל (73%) אבל חלוק על ההערכה לגבי אובמה ופוטין: כאן רוב (64%) סבורים שאובמה היה ידידותי לישראל ו55% מעריכים כי גם פוטין הוא ידיד ישראל.

הגורם להחלטת הגינוי של מועצת הביטחון: עוינות כלפי ישראל – רוב קטן בציבור היהודי (53%) חושבים שהחלטת הגינוי לבנייה בהתנחלויות בשטחים שקיבלה מועצת הביטחון של האו"ם לאחרונה נבעה בעיקר מעוינות לישראל. רק 28.5% היו בדעה שהיא נבעה בעיקר מעמדה עקרונית בהתאם למשפט הבינלאומי.

פילוח לפי מחנה פוליטי מעלה כי בימין לגוניו ובמרכז הרוב מייחסים את ההחלטה לעוינות כלפי ישראל (ימין – 64%, ימין מתון – 64%, מרכז – 45%, לעומת 40% שסברו אחרת). בשמאל לגוניו רק מיעוט סבורים כי עוינות היא שגרמה למועצת הביטחון לקבל את החלטת הגינוי (שמאל מתון 19%, שמאל 11%). בציבור הערבי הדעה הרווחת (52%) היא כי החלטת מועצת הביטחון הושפעה בעיקר מן העמדה העקרונית של המועצה בהתאם לחוק הבינלאומי.

הימנעות ארה"ב מהטלת וטו: בגלל יחסי אובמה-נתניהו – אשר לסיבת ההימנעות של ארה"ב מהטלת וטו על החלטה זו, הדעה הרווחת יותר בציבור היהודי (45%) היא שההחלטה התקבלה על רקע היחסים הגרועים בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא אובמה. עם זאת, שיעורים ניכרים (33% בכלל הציבור היהודי) ייחסו את אי הטלת הוטו לעמדה עקרונית (ימין – 38.5% ימין מתון – 30%, מרכז – 28%, שמאל מתון – 45%, שמאל – 46%). בציבור הערבי הדעה השכיחה (40%) היא כמו לגבי החלטת מועצת הביטחון – כלומר, שהמניע העיקרי היה דעה עקרונית בנושא.

אל לישראל להימנע מבנייה בעקבות החלטת מועצת הביטחון: לשאלה "האם בעקבות החלטת הגינוי של מועצת הביטחון ישראל צריכה או לא צריכה להפסיק את הבנייה בהתנחלויות?", ענו 62% מהציבור היהודי שהבנייה צריכה להימשך. גם בנושא זה ניכרים הבדלים גדולים בין המחנות הפוליטיים: בימין ובימין המתון יש רוב עצום הסבורים שאל לה לישראל למצמץ בנושא הבנייה בשטחים (89% ו-83.5%). במרכז הדעות חלוקות, עם נטייה לכיוון עמדת הימין (45% בעד המשך הבנייה ו-42% נגד). כצפוי, בשמאל לגוניו רק מיעוט בעד המשך הבנייה (שמאל מתון – 21%, שמאל – 15%). בציבור הערבי הרוב הגדול (71%) בעד הפסקת הבנייה.

הבנייה בשטחים תמשיך תחת טראמפ – 71% בציבור היהודי מעריכים כי תחת ממשלו של טראמפ ישראל תוכל להמשיך לבנות בהתנחלויות. לא מצאנו הבדלים גדולים בין המחנות הפוליטיים בשאלה זו. בציבור הערבי שיעור הסבורים כך גבוה עוד יותר – 80%.

תגובת נתניהו להחלטה: שקולה – אשר לתגובות המחאה של נתניהו להצבעת המדינות השונות בעד החלטת הגינוי של מועצת הביטחון, 47% מהציבור היהודי מחזיקים בדעה שתגובותיו היו שקולות, 35% מעריכים אותן כקיצוניות מדי ורק 10% שתגובות נתניהו היו מתונות מדי. בשמאל המתון ובשמאל הרוב סבורים כי תגובת נתניהו הייתה קיצונית מדי (72% ו-89%). בציבור הערבי נמצא רוב (55%) הסבורים כי תגובת נתניהו הייתה קיצונית מדי.

מדינה אחת יכולה להיות דמוקרטית ויהודית כאחד: רוב הציבור היהודי (58%) דוחה את קביעתו של שר החוץ האמריקאי קרי בנאומו האחרון "כי אם לא יתבצע פתרון שתי המדינות ותיווצר מדינה אחת מהירדן לים, היא תהיה או דמוקרטית או יהודית אבל לא תוכל להיות יהודית ודמוקרטית גם יחד". שלא במפתיע, פילוח לפי מחנה פוליטי מעלה כי בשמאל הרוב דווקא מסכימים עם דברי קרי (שמאל מתון – 72%, שמאל – 75%).

מאמינים שטראמפ יעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים: הדעה הרווחת (50%) בציבור היהודי היא שלמרות התגובה השלילית הצפויה בעולם הערבי, טראמפ יעמוד בהבטחתו להעביר את השגרירות מתל אביב לירושלים. 35% גורסים ההיפך ו-15% אינם יודעים. פילוח לפי מחנה פוליטי מראה כי בימין יש רוב המאמינים כי ההבטחה תקוים (ימין – 63%, ימין מתון – 55%). המרכז חצוי (45% מאמינים וכשיעור הזה בדיוק אינם מאמינים). בשמאל לגוניו רק מיעוט מאמינים כי השגרירות תועבר לירושלים כמובטח (שמאל מתון – 21%, שמאל – 30%).