מבקר המדינה חושף כי איום המנהרות הוצב בראש סדר העדיפויות רק לאחר סיום "צוק איתן" • בנוסף, רק מחצית מהמנהרות הושמדו, כאשר הכוחות נאלצו לאלתר במשימתם עד לפרסום הנחיה מפורשת • עקרונות הלחימה באזור המנהרות פורסמו לאחר סיום הלחימה

דו"ח המבקר בנושא "צוק איתן" שהתפרסם היום (שלישי) קובע כי למרות חומרתו, איום המנהרות לא הוצב בסדר העדיפויות המודיעיני הלאומי עד שנת 2015. הדבר השפיע על המשאבים שהוקצו לטיפול בבעיה, ופגע ביכולת של ישראל להתמודד עם המנהרות.

אף שראש הממשלה, בנימין נתניהו, וראשי מערכת הביטחון, הגדירו את המנהרות איום אסטרטגי, עד שלב מאוחר הוא לא שולב בצי"ח הלאומי – ציון הידיעות החשובות המגדירות עבור קהילת המודיעין את המשימות המרכזיות ואת סדרי העדיפויות שלהן. רק בתחילת שנת 2015, לאחר מבצע "צוק איתן", הוכנס הנושא לצי"ח – ובעדיפות עליונה.

"הקפיצה של האיום בסדר העדיפויות – מהיעדרו בצי"ח הלאומי של שנת 2014, להופעתו בצי"ח הלאומי של שנת 2015 כנושא שני בחשיבותו – מדגישה את הפער שהיה קיים בין חומרת האיום שנשקף מהמנהרות… לבין החשיבות שנתנו לאיום זה קהילת המודיעין והדרג המדיני במשך השנים", נכתב בדו"ח המבקר.

הדבר פגע בהקצאת המשאבים של גופי המודיעין לטיפול באיום המנהרות, ובהתאם לכך היה בו כדי לפגוע בהתמודדות הכוללת בנושא המנהרות. המבקר מעיר כי היה ראוי שראש אמ"ן, האלוף אביב כוכבי, וראש השב"כ, יורם כהן, ישפיעו על מיקום נושא המנהרות בצי"ח הלאומי, וכי על הדרג המדיני – ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון משה יעלון – היה לפקח בנושא.

למעשה, שב"כ ואמ"ן הגבירו את פעילותם לאיסוף מידע על איום המנהרות רק בסוף שנת 2013, לאחר שהתגלו בתוך כשנה שלוש מנהרות חמאס שחצו את הגבול לשטח ישראל. המבקר קובע כי "הפעלת חלק מאמצעי האיסוף בעת ההיא היתה כבר מאוחרת, ועד למבצע 'צוק איתן' הם הניבו ככלל תוצרים מודיעיניים מעטים על המנהרות ההתקפיות, או תוצרים מודיעיניים חלקיים שקשורים בהן". חרף זאת, קובע המבקר כי המידע המודיעיני שהועבר לכוחות – כולל על המנהרות – מהווה "הישג מודיעיני חשוב".

עם זאת, מציין המבקר כי גם לאמ"ן וגם לשב"כ היו פערי מודיעין משמעותיים, במיוחד ביחס למנהרות ההגנתיות (אלו שאינן פונות לשטח ישראל, אך נועדו לשמש את פעילי חמאס למעבר מתחת לאדמה). המבקר קובע כי העדר המידע היקשה על הכוחות להשיג את אחד היעדים המרכזיים – להשמיד ולנטרל את כל המנהרות, והאריך את הזמן שנדרש למשימה זו.

המבקר מותח ביקורת גם על כך שהאחריות למחקר המודיעיני על המנהרות היתה נתונה בידי פיקוד הדרום ואוגדת עזה, ולא בידי חטיבת המחקר באמ"ן – גוף המחקר המודיעיני הראשי של צה"ל. הדבר נקבע בשנת 2012, ועד סמוך למבצע צוק איתן, כאשר הגיע מידע התרעתי משמעותי על פיגוע שתוכנן בכרם שלום, אמ"ן לא חקר את איום המנהרות ההתקפיות.

המבקר מעיר בדו"ח כי ההתייחסות למנהרות כאל נושא טקטי שחטיבת המחקר אינה צריכה לחקור אינה מתיישבת עם מהות האיום ועם הקביעה של בכירי מערכת הביטחון כי מדובר באיום אסטרטגי. המבקר מוסיף כי היו פערים בפענוח השטח בעזה – וייתכן כי פעולה שיטתית יותר היתה יכולה להביא להתרעות ואף מניעת התקפות שבוצעו באמצעות המנהרות.

מצה"ל נמסר בתגובה כי הצבא "קיבל את דו"ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. ערב צוק איתן היה בידי צה"ל מידע משמעותי על מרבית המנהרות והתווך התת-קרקעי. אגף המודיעין השקיע, עוד בטרם המערכה, מאמץ איסופי נרחב ושיטתי, ומשאבים רבים לטובת טיפול בסוגיית המנהרות, ולראייה, במבחן התוצאה, המודיעין שסיפק אמ"ן אודות המנהרות ההתקפיות, הוא זה שאפשר לכוחות הלוחמים לאתר את מרבית המנהרות ולחשוף את התוואי שלהן. צה"ל מקיים הערכת מצב שוטפת שעל בסיסה מושקעים משאבים ומאמצים תוך הסתכלות כוללת על מכלול האיומים וניהול סיכונים מושכל".

רק מחצית מהמנהרות הושמדו במבצע צוק איתן:

עוד עולה מהדו"ח כי כי צה"ל השמיד רק מחצית המנהרות ההתקפיות שחפר חמאס – ובכך לא עמד במשימה המרכזית שהוצבה לו. דו"ח המבקר קובע עוד, כי צה"ל השתמש בטכניקות קרביות ישנות שאינן מתאימות להתמודדות עם המנהרות. הדו"ח, העוסק במבצע ובהתמודדות הצבאית עם איום המנהרות במהלכו, קובע כי צוק איתן חשף כשלים וליקויים בהיערכות הצבאית לאיום התת-קרקעי. המשימה המרכזית שנקבעה, להשמיד או לנטרל את המנהרות ההתקפיות שחמאס חפר מהרצועה לשטח ישראל, לא הושלמה; בדו"ח נכתב כי צה"ל השמיד רק מחצית המנהרות.

בצבא טענו לאחר המבצע כי הכוחות "הוציאו מכלל שימוש" 32 מנהרות. המבקר מתייחס גם להיעדר תורות צבאיות, טכניקות קרביות והוראות מתאימות להתמודדות עם המנהרות. רק בחודש יולי 2014, תוך כדי לחימת הכוחות בעזה, פרסמה מפקדת קצין ההנדסה הראשית טכניקה לאיתור ולהשמדת מנהרות. עד פרסום ההוראה אלתרו הכוחות, או שהתבססו על טכניקות ישנות שפותחו למנהרות הברחה בציר פילדלפי.

המבקר מוסיף בדו"ח כי רק בחודש דצמבר 2014, ארבעה חודשים לאחר המבצע, פרסמה מפקדת קצין החי"ר והצנחנים הראשית הוראת לחימה שפירטה את העקרונות והטכניקה ללחימה באזור רווי במנהרות. לכן, הכוחות הלוחמים שנכנסו לעזה ונדרשו להשמיד את המנהרות לא היו ערוכים לכך, חרף העובדה שאיום זה הוגדר על ידי נציגי הצבא איום אסטרטגי.

"מאז 2008 ועד למבצע צוק איתן, הגורמים האחראיים להכשרת כוחות השדה ולאימונם ללחימה באיום המנהרות לא עמדתו במשימתם", קובע המבקר. המבקר מוסיף כי הדבר בלט במיוחד אצל הכוחות הייעודים, כמו יחידת ההנדסה למשימות מיוחדות, שנועד לה תפקיד מרכזי בהתמודדות עם איום המנהרות.

המבקר מוסיף בדו"ח כי לצה"ל חסרו תוכניות צבאיות למצב שבו יידרשו הלוחמים להתמודד עם המנהרות בעת כניסה קרקעית לרצועה, אף שהיתה סבירות גבוהה לסבב לחימה בעזה. בסופו של דבר נוסחה תוכנית כזו זמן קצר לפני תחילת המבצע – וחלק מהחטיבות שלחמו בצוק איתן קיבלו אותה תוך כדי המבצע עצמו.

גם חיל האוויר לא בנה את כוחו נגד איום המנהרות בעזה. האלוף עמיקם נורקין, אז ראש מטה החיל והיום מפקד חיל האוויר המיועד, אמר כי ערב מבצע צוק איתן לא היה בידי החיל מודיעין מספק שיאפשר הכנת תוכנית מבצעית לטיפול במנהרות. למרות זאת, ההמלצה שהתקבלה בתום דיוני הקבינט במהלך המבצע היתה לתקוף את המנהרות מהאוויר. זאת, אף שבמערכת הביטחון ידעו כי תקיפה כזו לא תשמיד את תוואי המנהרות ואף תקשה על הפעילות הצבאית הקרקעית אם זו תידרש מאוחר יותר – כפי שאכן קרה במבצע. מידע זה, אגב, לא נמסר לשרי הקבינט טרם המלצתם לתקוף מן האוויר את המנהרות. המבקר קובע כי חיל האוויר היה בעל "יכולת התמודדות מצומצמת ביותר, כשחסרים לו ידע, מודיעין, תוכניות מבצעיות מתאימות, כשירויות ויכולות רלוונטיות".

מצה"ל נמסר בתגובה כי הצבא "קיבל את דו"ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. ערב צוק איתן היה בידי צה"ל מידע משמעותי על מרבית המנהרות והתווך התת-קרקעי. אגף המודיעין השקיע, עוד בטרם המערכה, מאמץ איסופי נרחב ושיטתי, ומשאבים רבים לטובת טיפול בסוגיית המנהרות, ולראייה, במבחן התוצאה, המודיעין שסיפק אמ"ן אודות המנהרות ההתקפיות, הוא זה שאפשר לכוחות הלוחמים לאתר את מרבית המנהרות ולחשוף את התוואי שלהן.

בתחום בניין הכוח השקיע צה"ל מאמצים גדולים באימונים ובטכנולוגיה כדי לצייד את הכוחות באמצעים הטובים ביותר הקיימים. נדגיש כי אין אמצעי או פתרון טכנולוגי שלא נבחן בידי צה"ל במסגרת ההכנות להתמודדות עם המנהרות. צה"ל מקיים הערכת מצב שוטפת שעל בסיסה מושקעים משאבים ומאמצים תוך הסתכלות כוללת על מכלול האיומים וניהול סיכונים מושכל. יודגש כי נושא תת הקרקע מטופל בצורה מקיפה ויסודית, וצה"ל מיישם הלכה למעשה את רוב ההערות המופיעות בדו"ח, כחלק מתוכנית עבודה סדורה ומתהליך מתמשך של נקיטת צעדים חסרי תקדים בהתמודדות עם איום המנהרות.

בין היתר הושקעו מאמצים ומשאבים רבים בתהליכי פיתוח והצטיידות של מערכות טכנולוגיות בהתאם למידת מוכנותן, בהכשרת הכוחות הלוחמים להתמודדות עם האיום, בהגדרת האיום ותרחיש הייחוס ובכתיבת תפיסה מטכ"לית בנושא. הדו"ח בחר להתמקד באיום אחד בלבד מתוך איומים רבים אשר היו קיימים ועדיין מצויים על סדר היום גם בימים אלו לצד איום המנהרות אשר לא ירד ממפת האיומים של מדינת ישראל".