"עושים מעשים שהם בגדר פשיעה מוחלטת, מצמיאים ומרעיבים למוות!"

השבוע ניתנה פסיקה בביה"מ העליון בנושא "הולדה בעוולה", ובפעם הראשונה אפשר היה לשמוע איזה תגובה חיובית בכל מה שקשור לערך קדושת החיים של האדם. האם הופתעת מהפסיקה הזו?

ד"ר ברייר: ראיתי אתמול בערב את החלטת 7 השופטים ונדהמתי. הופתעתי לטובה מפסיקתם. אנחנו נלחמים כל הזמן בדיוק על אותם דברים שהשופטים כתבו, כי "הגדרת החיים עצמם כנזק, והקביעה כי מוטב היה לו לאדם מסוים שלא היה נולד כלל, אוצרות בחובן פגיעה אסורה בתפישה, שלפיה לחיים יש ערך אינהרנטי, שאינו פוחת (ובוודאי שאינו מתאיין) בשל קיומו של מום או קיומה של מגבלה. אדם בצלם אלוקים נולד. משנולד – יש להגן על כבודו ועל קדושת חייו".

הדברים האלו הם בהחלט חריגים ושונים ממה ששמענו עד כה במערכת המשפטית…

ד"ר ברייר: בהחלט. הגר"י זילברשטיין שליט"א תמיד חוזר ונוהג לומר, שיש לכולנו יצורי אנוש כולל לשופטים מוח קטן ומצומצם ואין להם די כלים לקבוע בדברים כאלו, ולכן כאשר שופטים קבעו בעבר על הפסקת טיפול רפואי, על ניתוק מכונת הנשמה והחייאה וכיו"ב, תמהנו מי שמם בכלל להכריע בשאלות אתיות וערכיות. אני רוצה רק לספר לך, שרק אתמול היה לי מקרה שעסק בשאלה כזו, ולא היה מדובר במשפחה שומרת תו"מ, ואמרתי להם: בבית דין של מעלה אצטרך לתת דין וחשבון על כל מקרה ומקרה. אני ממש רועד מרגע זה.

הזכות הגדולה שיש לנו כאן ב'מעיני הישועה', שאנחנו פועלים בכפיפות מליאה למרנן ורבנן הגאונים רבני ועד ההלכה הגאון הגדול רבי שמואל הלוי וואזנר שליט"א, הגאון הגדול רבי ניסים קרליץ שליט"א והגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א ובהנחייתו הצמודה של הגרמ"ש קליין שליט"א, אנחנו מתמודדים עם שאלות של קדושת החיים מידי יום בשטח, הרה"ג ר' יוסף הופנר שליט"א ואנוכי הקטן, וכל ההחלטות נעשות אך ורק עפ"י הפסיקות של הגאונים רבני ועד ההלכה.

אין ספק, שהפסיקה הזו מכסה על שורה ארוכה של חוקים ופסקי דין של המערכת המשפטית ובעיקר של האקדמיה הרפואית שפעמים עוקרת את המשמעות היהודית הערכית של קדושת החיים?

ד"ר ברייר: זה נכון, רק חייבים לציין לטובה במשהו את החוק של חולה הנוטה למות, חוק שנחקק בעקבות המלצות ועדה שהוקמה על-ידי הממשלה, ובמשך תקופה ארוכה נערכו דיונים בענין, וכמי שהיה חבר בועדה הזו, הגיעו בסופו של דבר למסקנה, שגם חולה סופני בשבועיים האחרונים לחייו, יש לחברו לנוזלים. הם לא הסכימו להכניס גם את החיבור להזנה (זונדה), אבל לצערינו, בכל מה שקשור למוות מוחי, שם קיימת חובה רק לגבי הנשמה, אבל מנתקים זונדות להזנה, מנתקים נוזלים, ועושים מעשים שהם בגדר פשיעה מוחלטת, מצמיאים ומרעיבים למוות!

איך מתייחסים לנושא הרופאים והאקדמיה הרפואית בארץ?

ד"ר ברייר: אספר לך על הרצאה ששמעתי רק לפני שבועיים באוניברסיטת ת"א, במסגרת לימודי המשך רפואה גריאטרית. היה שם רופא שהרצה בדיוק על הנושא הזה, של החולה הנוטה למות. הוא התחיל לספר, שהגיעו עכשיו מאמרים מארה"ב, שם הם קובעים, שלגבי חולה סופני זה לא ישנה דבר אם יתנו לו הזנה או לא. קמתי ואמרתי: הכיצד אתה יכול לומר דברים כאלו? תקח את עצמך ואת כל הרופאים שיושבים כאן באולם ותפסיק לתת להם לאכול ולשתות, מה יקרה להם? ואז הוא ענה לי: אבל אני מדבר על אנשים חולים. השבתי לו: על אחת כמה וכמה שאם אדם בריא צריך הזנה ונוזלים שאדם חולה צריך אחרת ימות. כך שברור שכל חולה, גם אם הוא סופני, צריך לטפל בו ואסור לקצר את ימיו בשום פנים ואופן. יש הרבה שאלות ודילמות בסוף הדרך.

המרצה טען שחולה שמסרב לקבל דיאליזה- יש לשמוע לו אולם רופא שמנהל את מעונות מכבי בתל-השומר הגיב ואמר שצריך לטפל בדיאליזה בחולה סופני. מה הפירוש לא לתת לו? אנחנו חיבים לעשות את כל המאמצים וההשתדלות ולשכנע החולה שיעבור את הטיפול.

אחד מידועי הגריאטרים בארץ אמר שיש להתיחס לחולה אלצהיימר כמו לגוש בשר. ולא מגיע לו טיפול רפואי! לפי זה בעצם צריך להוציא ממסגרת הטיפול הרפואי כ-180 אלף איש, רק בגלל שהם חולי אלצהיימר או חולים עם קונגיציה ירודה? מי שמו לקבוע שאין לתת להם טיפול רפואי? הרי אלו קריטריונים של סדום ועמורה, או של הנאצים ימ"ש? איך הוא יכול להגדיר אותם כ'גושי בשר' נטולי נשמה?

יש דווקא הרבה רופאים ואנשים שאינם שומרי תורה ומצוות שלא תשמע מהם את הדברים האלו, אבל החוצפה הגדולה בכל הענין הזה, ששומעים את הדברים הנפשעים האלו מתוך האקדמיה שגובלים בעידוד ותמיכה לקיצור חיים בדרכים שונות פסיביים ואקטיביים.

ולצערינו ישנם גם רופאים עם כיפה על הראש שאפשר לשמוע מהם דברים נוראיים כאלו…

ד"ר ברייר: נכון. אתן לך דוגמא של פרופ' נכבד בתחום ההזנה לחולים והוא מנהל טיפול נמרץ האומר, שהוא לא מבין מה החולים הדמנטיים עושים בעולם הזה. והוא בן אדם עם כיפה על הראש. אי אפשר לתאר את חילול ד' הנורא שיש לאמירות כאלו מאדם שיש לו כיפה על הראש. הם מטעים את הציבור. כבר לא לדבר על המלחמה הגדולה שיש בכל הנושא של "מוות מוחי", וגם כאן אין לסמוך על המראה החיצון הם ממש מחטיאים את הרבים.

האם אפשר להעלות על הדעת שאדם שעוסק בגריאטריה או מנהל ט. נמרץ שיבוא ויאמר שלא לטפל בחולי אלצהיימר? בין השאר לא להזין אותם בזונדה או דרך פיום הקיבה והתוצאה ברורה! הרעבתם למוות! אפילו שבעת שופטי ביהמ"ש העליון מבינים שהם לא יכולים להכנס לתחום האתי והמוסרי, והרופאים האלו כן יכולים להכנס? מי שמם להחליט בדברים כאלו? הרי זו חציפות ועזות מצח! זה תחום שרק אנשים מורמים מעם כגדולי ישראל, שגם הם ממש רועדים ומתלבטים בכל מקרה שבא לפניהם, ורק הם יכולים להכריע בעניינים גורלים ועדינים אלו.