הריסת תשעת הבתים בעפרה אמנם הסתיימה. אך משפטנית מומחית לענייני קרקעות מתריעה מפני גורל דומה לאלפי יחידות ביו"ש - לרבות בערים החרדיות - אם העניין לא ייפתר בחקיקה

בראיון לערוץ 7 אמרה עורכת הדין נלי בן דרור, מומחית לדיני מקרקעין ובין השאר גם לחוק העותומאני:

"ההריסה של עמונה והריסות קודמות כמו גבעת האולפנה התבססו על חוק תכנון ובניה שכן נכנס בחלקו ליו"ש. הבתים שנבנו ללא היתר וככל שיהיו ישובים ושכונות שנבנו ללא אישור ועדת תכנון עליונה שאחראית על האזור, ניתן להניח שנראה גל נוסף של הריסות מכוח היעדר הסדרה תכנונית".

"קיימים שני כשלים. הראשון שבהם הוא כשל תכנוני שהוא למעשה מקור צווי ההריסה האחרונים שהוצאו ב. "מדובר בעניין בירוקרטי. הגשת הליכי תכנון הם עניין בירורקטי שתלוי ברשויות המקומיות שמקימות את ההתיישבות ומתקצבים אותה ומממנים מוסדות ציבור. הרי אנשים לא באו והחליטו להתיישב יום בהיר אחד, למרות שיש מי שמתאר זאת כך. הקימו ישוב, סללו כבישים, תאורה גני ילדים וכו'. מי שעושה את כל זה אלו המועצות והרשויות המקומיות עם תקציבי ממשלה".

"הבעייתיות הבירוקרטית אינה מתחילה ומסתיימת ברשויות המקומיות, אלא גם נוגעת למנהל האזרחי. "לא רק המועצות האזוריות וראשי הקהילה הם שהיו צריכים לדאוג להליכי התכנון. יש גם את הפן של הממונה במנהל האזרחי על הנכסים. הוא הסמכות לאשר היתרים. הוא יושב בוועדות ואולי גם הוא גורם שאליו היה צריך לפנות ולומר שנבנו כאן ישובים מסיבות כאלה ואחרות והיה צריך לתת להם את התמיכה. מבני הציבור והבתים נבנו שם כדין".

דבר נוסף הוא נושא הקניין "עתירות הפלשתינים שטוענים שגזלו להם. לא על כך הכריע בג"ץ להרוס, אבל יש כאן לאקונה. צריך לתת את הדעת על האופן שבו לוקחים קרקע עזובה ומתיישבים עליה. אין פרוצדורה מוסדרת לעשות את זה וזה מה שרוצים להסדיר בחוק ההסדרה".

שכונת האולפנה, בית אל (צילום פלאש 90)

עוד מציינת בן דרור "חוק ההסדרה מדבר גם על ישובים כמו עופרה שלא יהרסו אלא יוסדרו בתוך תקופת זמן במסגרת ועדות התכנון. בנוסף הכניסו גם את הפן הקנייני, את סמכות הממונה להפקיע קרקעות נכסי נפקדים לצורכי ציבור ולשפות את מי שיגיש תביעות בכסף. במידה מסוימת זה דומה להפקעה שעושה עירייה כדי להקים בית כנסת".

"נוסח החוק מאפשר הפקעה רק לצורכי ציבור והממשלה תצטרך לאחר מכן להסביר את הגדרת המקום כצורך ציבורי. על כך היא מעריכה שגם אם יעבור חוק ההסדרה את משוכת בג"ץ צפויים ארגוני השמאל לעתור בטענה לפיה לא מדובר בצורכי ציבור אלא צרכים פרטיים, והמדינה תצטרך להסביר את שיקוליה בבניית השכונות והמבנים, בין אם מטעמים ביטחוניים ובים אם מטעמים אחרים.

במידה ולא יאושר החוק בבג"ץ להערכתה יהיו אלפי בתים בסכנת הריסה. רק באזור עופרה מדובר בכאלפיים מבנים. מספרם המדויק של המבנים הכלולים בסטטוס הבעייתי לכאורה אינו ידוע אלא רק לממשלה, אך מהטרחה שטורחת ממשלת ישראל להסדרתם ניתן להבין שלא מדובר בבית פה ובית שם אלא בבעיה של ממש שיש למצוא לה פתרון ראוי.