מבקר המדינה מצביע על ליקויים בטיפול באלימות המשטרתית

עשרה אחוזים בלבד מכלל התלונות המוגשות למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בגין אלימות או התנהגות בלתי הולמת מצד שוטרים הובילה לחקירה של שוטרים באזהרה ומתוך אלה רק 15% מבשילות לכדי העמדה לדין פלילי. קרוב ל-80% מכלל התלונות בהן נחקר שוטר באזהרה נסגרות באמתלות שונות של חוסר ראיות מספיקות, חוסר עניין לציבור, חוסר אשמה ועבריין לא נודע, כך עולה מדוח המבקר שפורסם היום (רביעי) ובחן את התנהלות מח"ש בשנת 2015.

43% מכלל התלונות שהוגשו במח"ש בין השנים 2013-2015 נסגרו מיד בתום הליך בירור ראשוני מבלי שנפתחה חקירה כלל. על פי נתוני הדוח, בשנת 2015 נפתחו במח"ש 2,079 תיקי תלונה כנגד שוטרים בעקבות חומרים שהועברו על ידי המשטרה. המבקר מצא כי "רובם המוחלט של תיקי החומר המשטרתי נסגרים ללא טיפול משום שהמתלונן אינו מגיש תלונה. הודעה על סגירת התיק נשלחת למשטרה בלא המלצה לפעולה נוספת".

על פי הדו"ח, בעשור האחרון חלה ירידה דרסטית ומתמשכת במספר כתבי האישום המשמעתיים שהגישה המשטרה בגין מקרי אלימות שוטרים. בעוד שבשנת 2006 הוגשו 86 כתבי אישום, בשנת 2007 הוגשו 63, ב-2014 הוגשו 14 כתבי אישום בלבד ובשנת 2015 רק שבעה כתבי אישום. "מח"ש, שעיקר התלונות על שוטרים מתקבלות בה, בוחנת את התלונות במישור הפלילי והראייתי בלבד, ואילו משטרת ישראל מטפלת רק בתיקים המועברים אליה עם המלצה של מח"ש לטיפול משמעתי", נכתב בדו"ח. "בתווך נותרים אלפי תלונות ותיקים הכוללים מידע שאינו זוכה לכל טיפול, בעיקר במישור הפיקודי".

המבקר מותח ביקורת קשה וטוען כי המסקנה העולה הנה כי קיימת בעיה יסודית במערך הטיפול הקיים ולפיכך אלפי תיקי תלונה שנפתחו בגין התנהגות פסולה לכאורה של שוטרים נגנזים לאחר סגירתם במישור הפלילי. "תיקים אלה אינם מקבלים טיפול משמעתי ואף לא טיפול מערכתי-ארגוני הכולל בין היתר הפקת לקחים מבצעיים ואחרים, ניתוח נתונים ואפיון דפוסי התנהגות", כתב.

מבקר המדינה בדק ומצא כי גם הדוחות השנתיים שמפרסמת מח"ש אינם אמינים במיוחד שכן חלק לא מבוטל מהתלונות שהוגשו במח"ש נעלמות מאותם דוחות. יתרה מכך, לא ניתן היה להפיק מהמערכת הממוחשבת במח"ש נתונים אמינים על מספר תיקי החומר המשטרתי שנגנזו ללא טיפול. משרד מבקר המדינה העיר למח"ש שעליה להציג גם בדוחות השנתיים את נתוני תיקי החומר המשטרתי ובייחוד משום שהם חלק נכבד מנפח הפעילות שלה.

בדוח מצוין כי "בדוחות השנתיים של מח"ש אין פירוט של כלל התיקים שהיא פותחת ואין פילוח של התיקים על פי סוגי העבירות ומאפיינים של המתלוננים. זאת ועוד, ראוי שפילוח הנתונים של מח"ש בדוחות השנתיים שלה יביא בחשבון את כלל התיקים שהיא פותחת בשנה ובמידת האפשר יכלול פרמטרים נוספים, שיאפשרו לפלח את התיקים על פי סוגי העבירות ומאפיינים של המתלוננים. הצגת הנתונים, פילוחם וניתוחם יאפשרו לדעת טוב יותר אם השינויים שמח"ש הכניסה בנהליה השפיעו על יכולת מיצוי החקירה שלה, והאם הם סייעו באיתור תלונות על אלימות".

ממח"ש נמסר בתגובה לטענות: "מח"ש מברכת על עריכת הביקורת, היא תלמד את הדוח לעומקו, כאשר חלק מהנושאים כבר יושמו וחלקם בתהליכי יישום. מח"ש פועלת בכוח אדם מוגבל ביותר ועל כן לצורך יישום ההמלצות במלואן, יש להגדיל באופן משמעותי את מכסת כח האדם במחלקה. אלימות השוטרים פוגעת קשות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק, ולכן כאשר מתבסס חשד לעבירה פלילית מח"ש פועלת להביא לחקירה מהירה ויעילה, ולהעמיד את השוטר לדין במקרים המצדיקים זאת".