מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית חוק המגן על רופאים מפני תביעת פיצויים אזרחית עקב רשלנות רפואית, מהורים לתינוקות שנולדו עם מום מולד או גנטי. החוק אמנם בניגוד לפסיקתו האחרונה של שופט בית המשפט העליון אליעזר ריבלין, שפסק כי הורי ילד בעל מום יוכלו לתבוע פיצוי שיכסה את הוצאות גידולו ומלוא צרכיו למשך כל חייו, אך הוא עצמו לא יוכל לעשות כן. ואולם, מתברר שפסק הלכה שפורסם בשבוע שעבר בשנתון ההלכתי "תחומין" – חולק על פסיקת בית המשפט העליון – ופוטר את הרופא-המיילד גם מתשלומים להורים.
"אין מקום לתביעה בגין "הולדה בעוולה" המוגשת על ידי הקטין עצמו, וביחס לתביעה דומה שתוגש על ידי ההורים – נראה שלכל היותר ניתן יהיה לחייב את הרופא בדיני שמיים, אבל לא בדיני אדם", כך כותב הרב חיים וידאל, אב-בית-דין לממונות ברבנות הראשית בירושלים. לדברי הרב וידאל, " אם רופא התכוון לתת תרופה או זריקה למטרת ריפוי, אבל טעה בזיהוי התרופה או במינונה, וכתוצאה מכך נגרם נזק לחולה – חלק מהפוסקים כתבו שהדבר אינו נחשב לשגגה, והרופא חייב בדיני אדם; ואחרים סבורים שמדובר בספק – שכן הרופא התכוון לרפא את החולה ולא להזיקו.
לכל הדעות, שכחה של רופא – כגון ששכח לתת את הטיפול התרופתי הדרוש בזמן – אינה נחשבת לפשיעה, והרופא פטור בדיני אדם. וודאי שכאשר הרופא שכח מחמת עומס בעבודה, או כאשר נתוני החולה או הממצאים הרפואיים שלו נתחלפו שלא באשמתו, שהרופא פטור אפילו בדיני שמים ודינו כאנוס". הרב וידאל מוסיף עוד ש"כאשר הרופא פעל בהתאם לשיקול דעתו והתברר שטעה, והחולה ניזוק, יש לפטור את הרופא אפילו בדיני שמיים. כי ניתנה לרופא רשות לרפאות, ובכלל זה להפעיל שיקול דעת מקצועי כמיטב יכולתו, ואם אחר כך ניזוק החולה, הרי הוא אנוס".
עם זאת, מדגיש הרב וידאל, כי "אם יתקבל חוק מתאים, שיחייב ממון במקרה זה אף בדיני אדם, תכיר ההלכה בחוק זה ותעניק לו משמעות במקרים מסוימים". הרב וידאל מציע כי המחוקק יחייב את קופות החולים לממן פיצויים להורים שנולד להם ילד פגוע. הפיצוי ישולם רק כאשר הרופא התרשל, לפי קביעת בתי הדין או בתי המשפט, ובמקרים אלו יוטל התשלום על קופות החולים המעסיקות את הרופאים.
בנוסף, מציע הרב וידאל שהרופאים יפרישו ממשכורתם בכל חודש לרכישת פוליסת ביטוח, שתממן את תשלום הפיצויים במקרה שיחויבו לשלמם. לדבריו, "הצעה זו – מצד אחד שומרת על נורמות של צדק חברתי שכבר קיימות במדינת ישראל, ומצד שני נותנת פתרון הולם לבעיה, שתשרת גם את הציבור וגם את ציבור הרופאים".
משהו כאן לא מובהר כראוי:
יש להבדיל בין תינוק שנולד בעל מום, לבין מום שניתן היה למנוע. תינוק שסבל מחוסר חמצן בלידה, ונותר משותק – הוריו לא יוכלו לתבוע את הרופא? במקום שברור שהייתה רשלנות רפואית, והרופא יכול היה למנוע וכו' ודאי שיש מקום לתבוע.
כל זאת מבלי להתחשב בעובדה שהכל בידי שמים ותביעה לא תעלה ולא תוריד.