לפני 70 שנה שלח מי שיהיה לראש הממשלה הראשון של המדינה מכתב לראשי אגודת ישראל עם התחייבות לסטטוס קוו בכל הנוגע לענייני דת ומדינה. מחקר חדש המתפרסם על רקע המאבקים בכותל, בגיור ובחילולי השבת קובע: החילונים הפרו את ההתחייבות

לכבוד:
הסתדרות אגודת ישראל העולמית
רח' בן יהודה, בניין סנסור, ירושלים

הנהלת הסוכנות שמעה מפי היו"ר שלה על מבוקשכם בדבר הבטחת ענייני האישות, השבת, החינוך והכשרות במדינה היהודית לכשתקום בימינו.

כפי שמסר לכם היו"ר של ההנהלה אין הנהלת הסוכנות או שום גוף אחר בארץ מוסמכים לקבוע מראש את חוקת המדינה היהודית לכשתיווסד. הקמת המדינה זקוקה לאישור האו"ם, וזה לא ייתכן אם לא יובטח חופש המצפון במדינה לכל אזרחיה ולא יהיה ברור שאין הכוונה להקמת מדינה תיאוקרטית. במדינה היהודית יהיו גם אזרחים לא יהודים – נוצרים ומוסלמים, וברור שמן ההכרח יהיה להבטיח למפרע שוויון-זכויות מלא לכל האזרחים והעדר כפיה או אפליה בענייני דת או בעניינים אחרים.

שמענו ברצון שאתם מבינים שאין שום גוף מוסמך לקבוע למפרע חוקת המדינה ושהמדינה תהיה בתחומים מסוימים בת-חורין לקבוע את חוקתה לפי רצון אזרחיה.

יחד עם זאת מעריכה ההנהלה את תביעותיכם, והיא יודעת שאלה הם דברים המדאיגים לא רק חברי אגודת ישראל בלבד, אלא רבים משלומי אמוני ישראל שישנם במחנות הציונים ומחוץ לכל מפלגה, והיא מתייחסת בהבנה גמורה לתביעותיכם שהנהלת הסוכנות תודיע לכם מה עמדתה היא בשאלה שהצגתם, ומה היא מוכנה לעשות, במידה שהשפעתה והכרעתה מגעת, למען מלא מבוקשכם בשאלות הנזכרות.

הנהלת הסוכנות מילאה את ידי החתומים מטה לנסח את עמדתה בשאלות אשר נקבתם בשיחתנו והרינו מודיעים לכם בזאת את עמדת הסוכנות:

שבת. ברור שיום המנוחה החוקי במדינה היהודית יהיה יום השבת, כמובן מתוך מתן רשות לנוצרים ובעלי דת אחרת לשבות ביום החג השבועי שלהם.
כשרות. יש לאחוז בכל האמצעים הדרושים למען הבטיח, שבכל מטבח ממלכתי המכוון ליהודים יהיה מזון כשר.
אישות. כל חברי ההנהלה מעריכים את רצינות הבעיה וקשייה הגדולים, ומצד כל הגופים שהנהלת הסוכנות מייצגת, ייעשה כל מה שאפשר למען ספק בנידון זה את הצורך העמוק של שלומי הדת למנוע חלילה חלוקת בית ישראל לשניים.
חינוך. תובטח אוטונומיה מלאה של כל זרם בחינוך (אגב משטר זה קיים גם בהסתדרות הציונית ובכנסת ישראל גם עכשיו) ולא תהיה שום פגיעה מצד השלטון בהכרה הדתית ובמצפון הדתי של שום חלק בישראל. המדינה, כמובן, תקבע את המינימום של לימודי חובה, הלשון העברית, היסטוריה, מדעים וכדומה, ותפקח על מילוי מינימום זה, אבל תיתן חופש מלא לכל זרם לנהל את החינוך לפי הכרתו ותתרחק מכל פגיעה במצפון הדתי.
בכבוד רב
בשם הנהלת הסוכנות היהודית
ד. בן גוריון
הרבי י. ל. פישמן
י. גרינבוים

מכתב זה, שנשלח על ידי מי שיהפוך לראש הממשלה הראשון של המדינה היהודית, הפך לאבן הבוחן בכל הזדמנות שסוגיות הקשורות ליחסי דת ומדינה עולים על סדר היום. אלו דורשים לשמור על הסטטוס קוו, ואלו מאשימים את אלו בהפרת המסמך. 70 שנה אחרי שנשלח, מחקר חדש שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה ופורסם לראשונה בעיתון הארץ, קובע: החילונים הם האשמים בהפרת הסטטוס קוו.

על פניו, אלה הם ימי הזוהר של חברי הכנסת החרדים. מתווה הכותל הוקפא, עבודות רכבת שתוכננו לשבת נדחו, חוק הגיור שיותיר את הסמכויות בנושא בידי הרבנות אושר בוועדת השרים וגם במרכולים עוד לא נאמרה המלה האחרונה. פסיקת בג"ץ בעניין אלה הפתוחים בשבתות בתל אביב אולי תישאר על כנה, אך חוק חדש שמקדמות ש"ס ויהדות התורה אמור להגביל את התופעה לעיר ללא הפסקה.

אך האם בתום 70 שנה אותו הסכם עדיין מכתיב את יחסי הכוחות בין המדינה "היהודית" ל"דמוקרטית"? לפי מחקר חדש שבחן את הנושא וצפוי להתפרסם בשבועות הקרובים, התשובה לכך מורכבת. "הסטטוס־קוו בענייני דת ומדינה מדומיין, אבל זה גם יתרונו", קובע עורך המחקר ד"ר שוקי פרידמן, מנהל מרכז לאום, דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס בשיחה עם הארץ.

"כל 'צד' יכול לראות בו את מה שהוא רוצה. לכן, ברבות השנים, הפך הסטטוס־קוו למלת קסם שפוליטיקאים, ואפילו בית המשפט, נתלו בה כדי לתאר את יחסי הדת והמדינה". לדבריו, "ההסדרים בין דת ומדינה בישראל, שנכללים בסטטוס־קוו המדומיין, השתנו, בכל התחומים, ללא הרף. השירות שנותנת המדינה הולך ומתייתר וההסדרים המכוננים אותו הולכים ומתרוקנים מתוכן".

מי שאחראי לשחיקת ההסדר, לפחות על פי המחקר, הוא הצד החילוני. ואולי הדוגמה הטובה ביותר היא סוגיית השבת. אמנם התחבורה הציבורית מוגבלת במיוחד בשבת, אך בכל האמור בבתי עסק הרי שחלו שינויים מרחיקי לכת מאז קום המדינה. משחקי כדורגל, מסעדות ובתי קולנוע היו רק ההתחלה. "היום גם החקיקה הקיימת לרוב אינה נאכפת ונוצר נוהג כללי לפיו גם שווקים וענפים שבעבר היו סגורים בשבת, עשו שבתם חול", קובע המחקר. יתר על כן, גם האכיפה שכן קיימת לרוב חסרת שיניים וראשי ערים שונים מעדיפים להעלים עין מעבירות על חוקי העזר ולעתים אף תומכים בכך. "אנו גם עדים לראשיתה של מגמה להתרת פעילות בשבת בחוק עזר עירוני", נכתב.

היסטורית, הססטוס קוו בשבת הושתת בעיקרו על חוקי עזר עירוניים וחוק שעות עבודה ומנוחה, שקבע יום מנוחה שבועי בשבת, אך לא כערך דתי. במשך השנים ניסו חברי כנסת דתיים לחוקק חוק שבת, אך כל הניסיונות כשלו. לא רק בבית המחוקקים, גם בבתי המשפט לא רוו הנציגים הדתיים נחת, שכן בכל האמור במסחר בשבת, בג"ץ נוהג לתת עדיפות לזכויות האזרח על פני הערך הדתי. "דומה שמדובר במלחמת מאסף אבודה", קובע פרידמן. "כל פתיחת קניון היא עילה למאבק אבל רוב המאבקים נכשלים. בתל אביב ורמת גן פועלות מאות חנויות ללא אכיפה. מחוץ לערים נפתחים מרכזי קניות ענקיים, אליהם נוהרים רבבות".

מנגד, מנכ"ל עמותת חדו"ש אורי רגב, מסכים כי הסטטוס־קוו נשחק, אך לדבריו זה נעשה בשני הכיוונים. "תחומים שונים, כמו השתמטות מצה"ל, הגדלת שירותי הדת וסבסוד של המגזר, השתנו לצד השני", אמר ל"הארץ". "במכתב הסטטוס־קוו נאמר שהמדינה תקבע רף מינימלי ללימודי ליבה במוסדות החרדיים. את זה משום מה כולם שכחו".

ואכן, בכל האמור בחינוך נראה כי עם השנים חלו תזוזות לכיוון החרדי, שגופי החינוך שלה אינם מלמדים ליבה באופן מלא. אולם לכך יש גם השפעה על התקצוב. "ברוב המוסדות החרדים לומדים לימודי ליבה", אומר הרב מרדכי בלוי, יו"ר "משמרת הקודש והחינוך". "באלו שלא, המדינה גם לא נותנת תקצוב מלא. ילד חרדי מקבל הרבה פחות תקצוב מילד חילוני".

לצד השבת, הנישואים והגיור שעברו שינויים מהותיים קיימת סוגיה נוספת, אולי מרכזית במיוחד, שכמעט שלא השתנתה: הכשרות. לאורך רוב שנותיה של המדינה לא כורסם המונופול של הרבנות בתחום זה. אמנם בג"ץ קבע כי אסור לה לשלול אישורים בגלל עניינים שלא קשורים במישרין להלכות כשרות — כגון מקומות בהם חוגגים סילבסטר או מציבים עצי אשוח — אך היא נותרה הסמכות העליונה במתן אישורים. בשנים האחרונות חל שינוי, עת הקים אהרן ליבוביץ מירושלים את ארגון "השגחה פרטית", חלוצת הכשרות הקהילתית. ארגון זה נותן לעסקים תעודות המבוססת על אמון בין בעל העסק לקהל הלקוחות. ואולם על תעודות אלה לא ניתן לכתוב את המלה "כשר", שכן ב–2016 פסק בג"ץ כי רק לרבנות יש סמכות להעניק תעודה כזו.

"אין לחילונים מה להתלונן, המצב מבחינתם לא יותר גרוע ממה שהיה בקום המדינה, להפך", אומר הרב בלוי. "אין שום רב שיכול להתיר חילולי שבת או כל איסור אחר. אנחנו לא מפריעים לבן אדם לחיות את חייו הפרטיים, אבל בחיים הציבוריים אנו בהחלט מתערבים, אנו חלק מהמדינה". אולם לא כולם חושבים כי הסטטוס־קוו עשה את שלו. "זהו המצע הערכי עליו כולנו חיים", אומר שר הפנים אריה דרעי ל"הארץ". "יש שנוהגים ללעוג לו, אך צריך לזכור שללא אמנה חברתית־דתית מוסכמת אנו עלולים להגיע למלחמת אחים. לצערי הרב, בשנים האחרונות החלה מגמה של פריצת הסטטוס־קוו. הדבר אינו משקף את רצון רוב העם".