החוקר העצמאי אבי זלינגר משוכנע שילדי תימן מעולם לא נחטפו. לטענתו, היסטוריונים תימניים שמסכימים איתו מפחדים להתבטא בנושא. בראיון לערוץ 7 הוא מסביר מדוע הגילויים האחרונים בפרשה אינם נכונים ומגלה את מי הוא מתכוון לתבוע דיבה

פרשת חטיפת ילדי תימן עלתה בשנה האחרונה לכותרות עם פתיחת הארכיונים הנפיצים שמכילים חומר רב בנושא. כאן בJDN סיקרנו את הגילויים והממצאים החדשים בהרחבה, כשמידי מספר שבועות נוסף עוד חלק כואב לפאזל.

אלא שיש מי שסבור ש"חטיפת הילדים" לא התרחשה מעולם וכי כל המאבק בנושא הוא למטרת פיצויים בלבד. מדובר בחוקר העצמאי אבי זלינגר, שבראיון לערוץ 7 פרש את ממצאיו סביב הסוגיה הכאובה.

בטרם נביא את תמצית דבריו, נדגיש כי אין בהבאת הדברים משום הסכמה עם הטענות או חלקן.

לאחר ששוחחנו לא מעט בערוץ 7 אודות פרשת ילדי תימן מזרח ובלקן שוחחנו ביומן ערוץ 7 גם עם מי שסבור את ההיפך הגמור.

"מכיוון שאני מכיר את הפרשה מילדותי בחנתי את הנתונים שמפורסמים ולמעשה הסתבר לי שבראש הפרשה עומד ד"ר משה נחום שמתדלק את הפרשה, הוא כתב על כך ספר, בדקתי את הנתונים שבו והם לא תואמים את המציאות", אמר זלינגר בראיון לערוץ7. הוא מביא כדוגמא ראשונה את המקרה של יעקב סלים ג'רפי, מי שסופר עליו כי ניסה לחלץ את ביתו החטופה ונורה תוך כדי כך. "בהסתמך על מסמכים משטרתיים מדוייקים שאיתרתי בארכיונים הרי שהוא נורה לאחר ריב במחנה העולים כאשר בידו מוט ברזל…מצאתי מודעות שוועדת החקירה מצאה שהאירוע נוצל ליצירת נרטיב. ערבבו את האירוע עם משבר החינוך ב1951 כשגזזו את הפאות לעולים".

על העדויות הברורות של תעשיית האימוץ קובע זלינגר: "רובם המוחלט של הילדים אומץ כחוק. מכיוון שאסור לעורכי דין לשדל אנשים להגיש תלונות, ד"ר נחום ומאיר משולם עודדו משפחות לתבוע פיצויים. רגע לאחר ההכרה יגיעו תביעות במיליארדים נגד המדינה על פרשה שלא הייתה ולא נבראה".

זלינגר משוכנע כי לצורך "ניפוח הפרשה", כהגדרתו, זוייפו מסמכים רבים. הראיה שלו לכך היא העובדה ש"כתב ידו המיוחד של מאיר משולם משום מה הופיע על כל המסמכים הנוגעים לטענה שהועלתה באחרונה בדבר ניסויים רפואיים שבוצעו בילדי העולים".

״מפחד לגלות את השמות״ • צפו: הרב מנחם פרוש ז״ל על ילדי תימן

"בסיוע אנשים נוספים הוא זייף מסמכים…האינטרס הוא לייצר מצג שווא שכאילו מישהו ביצע מעשים הזויים. כל העניין הוא פיצויים", אומר זלינגר. הוא מוסיף: "פניתי לארכיון המדינה לקבל את מסמכי פרשת עוזי משולם. המדינה מסרבת כי הפרשה פוליטית. אף ראש ממשלה לא רוצה לומר שאלף משפחות משקרות".

אז כמה ילדים נעלמו באותה תקופה? זלינגר נוקט במספר של 30-60 בלבד "וגם זה ברוח התקופה".

עוד הוא אומר: "רוב מוחלט של ההורים לא בא לקבל את הילדים מבית החולים כי לא היה להם כסף לכך, והילדים נקברו על ידי הסוכנות. צריך להבין שהמצב במדינה היה אחר".

ואיך הוא מסביר את העובדה שצווי גיוס ומכתבים של הביטוח הלאומי נשלחו לילדים ש"נפטרו"? זלינגר משיב: "ב-1954 לא היה ביטוח לאומי. אנשים שילמו על לידות, אישפוזים וקבורה. ב-54' עם חוק ביטוח לאומי נחסך התשלום והפרשה הסתיימה. עד אז עולי תימן ילדו בבתים. המדינה שילמה 15 לירות על כל לידה ומאוחר יותר ביצעו את הרישום המאוחר במשרד הבריאות. כל הרישום של הנפטרים היה במשרד הבריאות ולא במשרד הפנים עד 54', וכמה קבצים של חייבים לבתי החולים קפצו והפכו לפרשת ילדי תימן. כשמיחשבו את הנתונים חלק מהרישום הידני לא עבר".

עוד מדברי זלינגר: "עד היום לא הוגשה תלונה אחת. הראשונה תהיה התלונה שלי. יש כאן עלילת דם בסדר גודל של עלילת דרייפוס. זה לא יכול לקרות במדינת ישראל. לא מגישים תלונה במשטרה כי כשמגישים תלונה על חטיפה אתה צפוי לתביעת דיבה של שני מיליון שקל". לדבריו, הוא עצמו יגיש תביעת דיבה נגד מאשימי המדינה.

"הם טוענים ש-17 ארכיונים נשרפו. זה לא מגיע לרבע. החומר נמצא איפשהו בארכיון המדינה ואגיע לכולו. כל המקרים אחד לאחד הם שיבוש היסטורי במכוון, והפרשה הזו מוליכה לשתי פרשיות נוספות ונוראיות שנגיע גם אליהן…מכפישים אנשים כי אולי חושבים שהם מתים, אבל המסמכים לא מתים. הם מתגלים. עובדי מדינה שמו בארכיונים הרבה מסמכים. פתחתי למעלה ממאתיים תיקים, כל התיקים התבררו כמוכיחים את גרסתו".

זלינגר מגלה כי "יש הרבה היסטוריונים תימניים שאני מדבר איתם והם מפחדים לומר את זה…ארכיון המדינה צריך לקבל את פרס ישראל. הנתונים מונגשים באופן שלא קיים גם בארה"ב. כל חוקר יכול להגיע לכל מסמך מאז ימי המנדט אם הוא רק מקליד את הנתונים הנכונים. זו יעילות מדהימה שלא נמצא במקום אחר".

"מוכרח להיות להם דם כושי": הניסויים הרפואיים בילדי תימן נחשפים

כפי שהדגשנו בתחילת הכתבה, אין בהבאת הדברים משום הסכמה עם הטענות. חומר רב ומבוסס בנושא תמצאו כאן באתר תחת החיפוש "ילדי תימן".