יו"ר ועדת הכספים של הכנסת ח"כ הרב משה גפני יצא היום להגנת שר האוצר יובל שטייניץ ושר הפנים אלי ישי ואמר כי אין מקום למתקפות עליהם בעקבות דו"ח מבקר המדינה, "מדובר בכשל מערכתי מבחינת מדינת ישראל שנמשך לאורך שנים רבות והממשלות לדורותיהם הפקירו את מערך הכבאות ולא טיפלו בו כראוי, לא מדובר באחריות של שר כזה או אחר אלא כישלון של המערכת כולה".
קרא עוד:
[postim]
גפני הוסיף, "אני תומך במבקר המדינה בכל פעולותיו כמבקר, אבל אין מקום להעלות אישום כנגד שר הפנים שדרש יותר מקודמיו לתקצב את מערך הכבאות או כנגד שר האוצר שאפשר להאשים אותו על כל תאונת דרכים ולטעון שהוא אשם בכך שהכביש לא סלול כראוי היה אמור לתקצב את תיקון הכבישים, ממשלת ישראל לדורותיה אשמה בכשל המערכתי ובתקצוב הלקוי של מערך הכבאות ובכך צריך להתמקד, בתיקון העוול, בתגבור תקציבי ובמערך הכבאות האווירית, ולא לחפש את ראשם של שר הפנים ושר האוצר. כולם ידעו שיש חסר תקציבי וניהול כושל והממשלות דחו זאת, העצב והזעם בעקבות האסון הם בלתי ניתנות לתיאור, אבל צריך להתמקד בדברים שצריך לעשות תקציבית וארגונית ולא לחפש שר כזה או אחר".
השאלה היא, למי ששואל, מה לגפני ולנושא הזה? כלום מה אכפת לנו מה דעתו בנשואי התברואה של בית-שאן, כמו גם בנושא זה? יש לו בהחלט זיקה לנושא התקציבים, אבל מה ההקשר שלו להתייחסות הקולקטיבית של הכיבוי והשרים? נכל, כפי הנראה, פוליטיקה.
