אמש פורסם בתקשורת כי הגברת שרה נתניהו נמצאה דוברת אמת בבדיקת פוליגרף פרטית שעברה בשבוע שעבר בפרשת מני נפתלי והמזון. עפ"י הבדיקה, גב' נתניהו נמצאה דוברת אמת בתשובותיה כי לא דרשה לנפח את מספר המשתתפים בארוחות במעון רה"מ, לא דרשה לשנות את סוג הארוחה, לא היתה מודעת בזמן אמת להפרת הנהלים ונזפה במני נפתלי שהזמין אוכל בכמויות מופרזות.
איזה תוקף משפטי יש לתוצאות בדיקת פוליגרף (אם בכלל)? עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, שותפים במשרד בר-און כהן, מסבירים: בדיקת הפוליגרף איננה ראיה קבילה בהליך פלילי.
בתי המשפט חזרו וקבעו, שבדיקת פוליגרף אינה ראיה מהימנה דייה מבחינה מדעית, ולכן תוצאת בדיקת בפוליגרף אינה מהווה ראיה קבילה בבית המשפט. מלכתחילה, מידת הדיוק המיוחסת למכשיר הפוליגרף הינה לכל היותר 90%, כאשר לעניין 10% הנותרים – עלולים דוברי אמת להימצא כדוברי שקר ולהיפך.
בנוסף, ידועות "שיטות" שונות "לגבור על המכשיר" באופן שיציג את התשובות כאמת. בדיקת הפוליגרף בוחנת, למעשה, שינויים פיזיולוגיים בתגובותיו של הנבדק (בדיקת לחץ דם, בדיקת נשימה, רמת הזעה, בדיקת מוליכות חשמלית של העור ובדיקת דופק). שיטוט קצר באינטרנט יניב שיטות ידועות "לעבוד" על מכשיר הפוליגרף.
נטילת תרופות הרגעה לפני בדיקת פוליגרף עשויה גם היא להשפיע על תוצאות הבדיקה. כמו כן, נבדקים, אשר ניחנו ביכולת גבוהה לשלוט על תגובותיהם הפיזיולוגיות, הינם קשים לבדיקה ולקבלת תוצאות אמינות.
מעבר לכך, וחשוב ביותר, תוצאות הפוליגרף תלויות, בין היתר ביכולתו של הבודק לבנות מערך שאלות המתאים לנבדק ולמקרה, וכן ליכולתו הסובייקטיבית לפענח את תוצאות הבדיקה, לרבות מיומנותו בניטרול וסינון ההתרגשות מתוך תוצאות האמת.
בארץ, בהעדר חוק המסדיר את ההסמכה לביצוע בדיקות פוליגרף, כל אחד רשאי למעשה לבצע בדיקת פוליגרף, אף ללא הכשרה מעמיקה. כפועל יוצא מכך, הפערים בהכשרותיהם של בודקים שונים, הרקע המקצועי שלהם, ניסיונם המקצועי ומיומנותם בהגדרת השאלות נשוא הבדיקה, ואופן ניתוח התוצאות על ידם – עלולים להביא לתוצאות הפוכות בבדיקת הפוליגרף. לא אחת יכול ויימצא אדם דובר אמת במכון פוליגרף מסוים, ודובר שקר במכון פוליגרף אחר.
לכן, בהליך פלילי – בדיקת הפוליגרף אינה מהווה כלי קביל .
מכשיר הפוליגרף הינו כלי חשוב, אשר שימוש בו עשוי להוביל לחקר האמת וחשיפתה, ברם אין לאפשר מצב בו יקום הגולם על יוצרו, ואין לחרוץ גורלות ועתידות אך ורק על סמך מכשיר הפוליגרף.
היכן כן מומלץ לעשות שימוש במכשיר? בדיקות פוליגרף יעילות בשלבי חקירה בהליכים פליליים, כאשר השימוש בתוצאות הבדיקה אינו חורץ גורלות, אלא רק משמש את החקירה, מסייע באיתור חשודים או בניקוי חשד מאחרים, כאשר אין הן קבילות בהליך עצמו.
מהיעזרות בפוליגרף לצרכים משטרתיים בלבד, התרחב השימוש בפוליגרף ומיושם בתחומים רבים ומגוונים, כדוגמת בחינות תעסוקתיות, תביעות גירושין ועוד.
בהליך אזרחי, כאשר הצדדים מסכימים לבדיקת הפוליגרף – יכול והבדיקה תהא קבילה בכפוף לשני תנאים כדלהלן : האחד – הסכמת שני הצדדים מפורשות, מראש ובכתב, על עריכת הבדיקה כאשר הנבדק מסכים, מרצונו החופשי, להיבדק במכשיר הפוליגרף ושתוצאות הבדיקה יהוו ראיה קבילה בבית המשפט ;
והשני – חד משמעיות התוצאות. רק בהתמלא שני תנאים אלו, יכול בית משפט בהליך אזרחי לקבל את תוצאות בדיקת הפוליגרף.
יודגש, שגם כאשר הנבדק נתן את הסכמתו כנדרש – עדיין יש לבית משפט שיקול דעת באם לקבל את תוצאות בדיקת הפוליגרף כראייה מחייבת, אם לאו.
בשנות ה- 90, כאשר מונה השופט אליקים רובינשטיין לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, סירב השופט רובינשטיין לעבור בדיקת פוליגרף. לאחר שמונה ל-יועמ"ש, הוציא השופט רובינשטיין תחת ידו הנחיות הנוגעות לפוליגרף, לפיהן בדיקת פוליגרף בהליכי חקירה תיעשה רק בהסכמת נבדק. זאת, בין היתר בגלל "בעיות אמינות לא קלות" של בדיקת הפוליגרף.
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר – און, ממשרד בר – און, כהן, עורכי – דין, אשר מדורג כמשרד מוביל בישראל בעריכת דין , ובכלל כך בתחום הליטיגציה – התדיינות בבית המשפט , דיני משפחה ודיני ביטוח ונזיקין , כולל רשלנות רפואית
כשהכל מעיד כשורה, יש בעיות עם הבדיקות בפוליגרף.
אם התוצאות היו שונות, כולם היו קופצים ועטים על זה כמוצא שלל רב!
שנים על גבי שנים ש'בדיקת פוליגרף' הוא מהמהימנות והטובות במיוחד, ופתאום – – – –