ראשיתו של הסיפור בשנת תרפ"ג, אז מקים הנדיב הנודע, הארי פישל, בית לרבה הראשי של הבירה, הראי"ה קוק. הבית נרכש בשכונת "בית דוד" מידי "הוועד הכללי" – ההקדש הרשמי האחראי על המקום. כאן, למעשה, ברחוב הרב קוק 9 דהיום, היה ביתו של הרב קוק וגם ישיבת "מרכז הרב" לצידו, בראשה עמד.
קרא עוד:
[postim]
לפני שלושים שנה, אחר שעברה הישיבה למעונה בקרית-משה, התעוררו הויכוחים. לפי "הוועד הכללי", הרי שדינו של המקום להיות תחת חסותם, כולל בפן של ה"שכר דירה", אולם לדעת אנשי "בית הרב", כתלמידי הרב צבי יהודה קוק, בנו של הראי"ה, פישל הנדיב יצר "הקדש חדש" על המקום. בית הדין האזורי, שנדרש לנושא הטעון לפני כעשור הכריע לטובת אנשי "בית הרב", אולם ב"וועד הכללי" לא נואשו, והם גם ניצחו.
הגאון רבי אברהם שרמן קבע בפסק שניתן במרחשוון תשע"ב, כי המקום עודנו שייך להקדש הוועד הכללי, וכי יש לשלם שכר דירה לו, ושהוא גם יהיה מעורה בהתנהלות המקום. הרב שרמן קבע שאנשי בית הרב יוכלו להמשיך ולנהל המקום, אך בשיתו"פ צמוד עם הוועד הכללי, ושהוא יקבע בד-בבד את אופיו של המקום.
"צריך להקים שם בית מדרש ללימוד, שינציח באמת את זכר הרב קוק, ולא מקום כינוסים בערבוביה – היפך מורשת הרב קוק", הצהיר השבוע הרב יהודה שטרסברג, ראש "הוועד הכללי" בבירה. "מדובר בפולשים ללא שום רשות", הטעים גורם המעורב בתביעה נגד אנשי "בית הרב".
מה שבטוח. הרב קוק לא היה רוצה שיהפכו את משקפיו לחזו-הכל. הוא היה רוצה קצת אידישקייט אמיתי בעל-תוכן במקום בו הגה בתורה. לא עוד קישוטים סינטטיים של כלום.
מהיכן אתם בטוחים שהרב קוק לא היה רוצה שיההפכוו את משקפיו לחזות הכל ושהוא היה רוצה קצת אידישקייט אמיתי בעל תוכן ולא עוד קישוטים סינטטיים של כלום?
אני בכלל לא בטוח כל כך