העיתונאי אלישיב רייכנר מפרסם הבוקר ב'ידיעות אחרונות' סיפור מפתיע במיוחד על נשיא רוסיה, מורתו היהודיה מהתיכון והדירה שניתנה לה במתנה בתל אביב. "בסוף שנות ה־60 הייתה מינה יודיצקיה ברלינר מורה לגרמנית בתיכון 281 בסנט־פטרבורג שברוסיה, ובשנים 68–1967 אחד מתלמידיה היה ולדימיר פוטין, אז נער כבן 15. ב־1973 עלתה ברלינר לארץ ונהגה לעקוב אחר קורותיו של תלמידה לשעבר, שהפך לימים לראש הממשלה ולנשיא רוסיה. ב־2005 קראה ברלינר בעיתון שפוטין מגיע לביקור בישראל. היא ניגשה לקונסוליה הרוסית, השאירה את פרטיה וביקשה שיאפשרו לה לראות אותו. כשהגיע פוטין לביקור, הוזמנה ברלינר למפגש שערך עם ותיקי מלחמת העולם השנייה, והוא זיהה מיד את מורתו האהובה והזמין אותה לשיחה אישית ארוכה שבה העלו זיכרונו", כך בכתבה.
בהמשך נכתב: "פוטין כל כך שמח על הפגישה עם מורתו לשעבר, עד שהציג אותה בפני הנשיא דאז, משה קצב. קצב שאל: "איך פוטין היה בתור תלמיד?" וברלינר סימנה: "מצוין'". כמה שבועות לאחר אותו מפגש נדהמה ברלינר כשדיפלומט רוסי הגיע לדירתה ובישר לה שהנשיא פוטין החליט לקנות לה דירה, לאחר שבמפגש ביניהם התברר לו שהיא גרה בדירה בדמי מפתח בקומה גבוהה ללא מעלית. פוטין רכש לברלינר דירת חדר וחצי ברחוב פינסקר בתל־אביב. "כשקיבלתי את הדירה בכיתי", סיפרה ברלינר בראיון ל־ynet לפני כשלוש שנים. "פוטין הוא אדם מאוד אסיר תודה והגון". פוטין שלח לברלינר גם שעון במתנה שעל גבו היה כתוב "מהנשיא", ואוטוביוגרפיה בחתימת ידו".
ומה הלאה? "ברלינר לא הייתה מאז בקשר עם פוטין, אך שלחה לו דרישות שלום ואיחולי מזל טוב בימי הולדת, בעיקר דרך התקשורת הרוסית שהתעניינה בה מאוד".
הסוף: "בתחילת דצמבר 2017 הלכה ברלינר לעולמה בשיבה טובה. שגרירות רוסיה שלחה נציג להשתתף בהלוויה ואף מימנה את הטקס".
"ברלינר הייתה אלמנה, ללא קרובי משפחה, ובצוואתה הורתה להחזיר את הדירה שרכש עבורה פוטין לשגרירות רוסיה, ובפועל למי שקנה אותה למענה – התלמיד לשעבר, הנשיא פוטין".
מה יעלה בגורלה של הדירה כעת? ימים יגידו.
למה לא הייתי הגננת של פוטין אולי היום היה לי וילה
לגננת בישראל:
זה הולך הפוך: לגננת – מחסן, מורה – דירת חדר וחצי, מרצה באוניברסיטה – וילה