המבצע המודיעיני המורכב, המסר הפסיכולוגי המרתיע והמשמעות האסטרטגית על המערכה נגד הציר השיעי: כל מה שמותר לפרסם על חיסולו של המדען הסורי הבכיר שמצא את מותו לאחר שנים ארוכות שהיה תחת הכוונת של ישראל


(בוידאו: התקיפה המיוחדת לישראל נגד אתר הטילים עליו היה אחראי המדען שחוסל, לפני כשבועיים)

כמו חיסולים מסתוריים אחרים, גם הפרטים על ההתנקשות בחייו של המדען הסורי הבכיר, ד"ר עזיז אסבר, מתחילים להצטבר רק כחלוף מספר ימים. כמו באירועים מסתוריים אחרים, גם באירוע הנוכחי מפנה התקשורת העולמית את האצבע המאשימה לישראל שמסרבת, מצדה, להתייחס באופן כלשהו לענין.

"ד"ר אסבר שימש כראש אגף 4 במכון למחקרים מדעיים של סוריה (סרס). בעבר, מפעלי הנשק של סוריה היו מפוזרים ברחבי המדינה, אך כתוצאה ממלחמת האזרחים התעורר הצורך להעביר חלק מהמתקנים החשובים שהיו בספירה בצפון ליד חאלב, לאזור מסיאף, שם עבד המדען הבכיר", מציין הפרשן לענייני ערבים, אהוד יערי, בטור שהוא מפרסם באתר של חברת החדשות.

לדבריו, "האגף של ד"ר אסבר קיבל חשיבות יתרה בשנים האחרונות והבסיס שממנו פעל ממוקם שנקרא ג'בל תכסיס. המדען עמד בראש "פרויקט 99" – פרויקט ייצור הסקאדים, ומשימתו העיקרית הייתה שיפור דיוק הטילים….בעוד שהמכון למחקרים מדעיים פיתח את כלי הנשק ושדרג אותם, הארסנל עצמו לא היה תחת פיקוח הצבא הסורי אלא בשליטה ישירה של ארמון הנשיאות. ד"ר אסבר היה קשור לגנרל בסאם חסן, האיש בארמון הנשיאות אצל בשאר אסד שאחראי על הנשק הזה, וכך הוא עבד".

יערי מגלה כי "מערך פיתוח אמצעי הלחימה של סוריה משמש מטרה לישראל זה שנים רבות. חיל האוויר תקף את סניפי המערך הזה הן באזור דמשק, בעיקר בשכונת ג'מריה והן במסיאף ליד חמה, לשם הועתקה בשנים האחרונות עיקר פעילותו של המכון – פעילות שנוגעת לפיתוח טילים ונשק כימי".

"אסבר היה האיש שתיאם בשעתו מול הצפון קוריאנים, ובעיקר מול האירנים, את האצת פיתוחי הנשק בסוריה. בהספד קצר שנשא אתמול בן דודו נכתב כי ד"ר אסבר נהג לומר לאנשיו אחרי כל תקיפה אווירית ישראלית כי הם נחושים להמשיך בדרכם. חשיבותו של המכון במסיאף, בחלקו התת-קרקעי גברה בשנים האחרונות לאחר שהממשל הסורי נאלץ לנטוש את הפעילות במכון המחקר המקביל באל-ספירה שליד חלב, בגלל האיום של כיבושו מידי המורדים", כך יערי.

לדברי יערי, החיסול מוביל לביקורת גלויה בתקשורת הערבית על חוסר במענה של כוחות אסד אל מול הפעילות המודיעינית הישראלית. "כבר אתמול בבוקר עלו בתקשורת הערבית ובעיקר ברשתות החברתיות תהיות לגבי חופש הפעולה שרכשו לעצמם שירותי המודיעין של ישראל בעומק סוריה ונמתחה ביקורת על חוסר היכולת של המשטר לאבטח אישים במשרות הרגישות ביותר. חיסולו של אסבר מזכיר את שרשרת החיסולים של מדעני גרעין אירניים על אדמת מולדתם ואת חיסולו של הגנרל מוחמד סולימאן, איש אמונו הקרוב של בשאר אסד, שהיה אחראי על התכנית לבניית כור גרעיני סודי בדיר א-זור שעל נהר הפרת – כור שהופץ על ידי חיל האוויר ב-2007".

דיווחים בסוריה: מדען בכיר המקורב לאסד ואיראן חוסל בפיצוץ מכוניתו


זווית מעניינת נוספת מביא הפרשן הצבאי, יואב לימור, בטור שפורסם הבוקר ב'ישראל היום'. "מבצעים כאלה כורכים יכולת מבצעית ומודיעינית עם החלטה של סיכויים מול סיכונים. הצד המודיעיני אורך בדרך כלל זמן, ודורש דיוק רב לא רק כדי להבטיח פגיעה ביעד אלא גם כדי להימנע מפגיעה בחפים מפשע; הצד המבצעי, המשלים, פשוט יותר בהינתן המודיעין, בוודאי לאור שפע אמצעי הלחימה והפעילים שמסתובבים כעת בסוריה ומחפשים אקשן. קבלת ההחלטות במבצע כזה סבוכה יותר. לארגוני מורדים אין עכבות והם היו פועלים ללא היסוס, אבל למרות נטילת האחריות – ספק אם הם עומדים מאחורי החיסול, ולא משום שהם חסים על חייו של בכיר סורי כזה או אחר. אסבר אינו יעד אטרקטיבי מבחינתם ולא שווה את המאמץ, בוודאי לא בשלב שבו הם נלחמים על אחוזי החמצן האחרונים שלהם".

לטענתו, "סביר יותר שפעילותו של אסבר עניינה אחרים. בכל זאת, מדובר במדען טילים בכיר, מספר 3 בתעשיית הנשק הסורית SSRC, מקורב מאוד לנשיא אסד ומי שנמצא במרכז ציר האמל"ח איראן־סוריה־חיזבאללה. הציר הזה נמצא בשנים האחרונות בלב העיסוק הישראלי סביב מאמצי החימוש של חיזבאללה, ובשנה האחרונה סביב המאמץ המקביל להקים ולחמש מיליציות איראניות בסוריה. אסבר היה אחראי לייצור טילים על אדמת סוריה, ועל פי פרסומים זרים עסק באחרונה בהכנת רכיבים שיאפשרו ייצור טילים על אדמת לבנון. מדובר בעניין קריטי מבחינתה של ישראל, שעל פי אותם פרסומים הקפידה לתקוף את שיירות הנשק על אדמת סוריה, לפני כניסתן ללבנון, כדי להימנע מהסלמה מול חיזבאללה – שהבהיר כי תקיפות על אדמת לבנון הן עילה למלחמה".

עש כמה משמעותי חיסולו של אדם בודד ביחס למערכה שמנהלת ישראל נגד הציר השיעי במזרח התיכון? לימור משיב: "מדובר בעוד שלב במערכה ארוכה, בדיוק כמו שלל התקיפות שיוחסו לישראל בסוריה – בהן לפחות שלוש על המפעל שבו עבד אסבר במסייאף (האחרונה שבהן לפני כשבוע וחצי). נדירים המקרים שבהם נטרולו של אדם בודד שינה את התמונה, אבל במלחמת צללים כזאת – כל עיכוב שנגרם לצד השני, כל חשד שמתעורר מפני מרגלים מבפנים וכל כישלון בהתחמשות מרחיקים את האיום, ובמשתמע דוחים את המלחמה הבאה".

הפרשן הצבאי אלון בן דוד מציין השלכה עקיפה נוספת של החיסול: "המבצעים הללו משנים את הרגלי האנשים שפועלים כנגד ישראל. אנשים שנשארו חיים לאחר אירועים שכאלה לא חיים את אותם חיים. אירועים שכאלה מעקרים את ההתלהבות של אנשים לעסוק בפעילות שכזו. הרעיון הוא להחזיק את הצד השני במצב מתמיד של תחושת נרדפות, שישקיע את רוב משאביו בהגנה על עצמו וכך יהיה לו פחות פנאי להתעסק בלירות עלינו", כך בן דוד בראיון ל'רדיו ללא הפסקה'.

לדבריו, "חיסול בתוך סוריה אינו דומה לחיסול בתוניסיה או מלזיה, זה דורש יכולות גיוס והפעלה של אנשים בתוך מדינה אויבת וזה אירוע לא פשוט. מי שמצליח לחסל מדען כזה בלב ליבה של סוריה יכול להגיע גם לאנשים משמעותיים יותר שמעניינים אותנו",.

את התעצמות החיסולים המיוחסים לישראל במזרח התיכון בתקופה האחרונה הוא מסביר בכך שלאחר ההתנקשות באל-מבחוח היתה תקופה של האטה בפעילות, זה חשף המון שיטות פעולה. זה היה אירוע מאוד מטלטל שהסביר להרבה מאוד אנשים בתחום שהיכולת להסתובב עם זהות לא שלך הולכת ונעלמת היום. אנחנו קרובים לכך שכל הדרכונים בעולם יהיו ביומטריים והשימוש בישראלים במשימות הללו הולך ונהיה הרבה יותר מסובך. נדרשו התאמות לפעולות בעולם החשאי לאו דווקא על בסיס ישראלים ולכן קשה לקשור את הדברים לישראל".

באשר לד"ר עזיז אסבר עצמו מציין בן דוד: "לפני שבועיים, כשתקפו מטוסי חיל האוויר, על פי פרסומים זרים, את הקומפלקס שלו, זה היה בניסיון לסכל הקמת רכיבי ייצור שהיו אמורים לצאת ללבנון. האיש הזה מאוד הטריד אותנו…אני לא חושב שמישהו בישראל מזיל דמעה בנושא".