כניעה מבישה או צעד טקטי: המומחים חלוקים בשאלת הסרת המגנומטרים

כמעט 48 שעות לאחר הסרת המגנומטרים מהכניסות להר הבית והפולמוס סביב נחיצות הצעד ומשמעויותיו – בשיאם. בעוד בסקרי דעת הקהל הצעד נתפס כתבוסתני, הרי שבקרב הפרשנים והמומחים השונים – יש רבים הסבורים שמדובר לכל היותר בוויתור טקטי בלבד.

הטענה המרכזית של מבקרי המהלך היא שיהיו הנסיבות אשר יהיו, העבודה שישראל – בניגוד לכל ההצהרות המוקדמות של רה"מ והשרים – הסירה את המגנומטרים מנימוקים ביטחוניים, היא בבחינת כניעה מפורשת לגל הטרור והפיגועים, כניעה שתזמין סבבים נוספים של דם ואלימות.

מצדדי הצעד טוענים מנגד כי מדובר בכניעה טקטית בלבד. לדבריהם, העובדה שישראל תתקין מצלמות שיפעלו בעצם את אותה הפעולה – הופכת את הסרת המגנומטרים לצעד חסר משמעות מהותית. בין לבין ניצבים אלו שטוענים כי גם אם מדובר בכניעה, הרי שלרה"מ לא היתה ברירה לאור ההתרחשויות בירדן שהיו עלולות להסתיים באסון אם לא היה מוענק להם "פרס ניחומים" בדמות הסרת המגנומטרים.

כאמור, הדעות בנושא חלוקות, ומאמרים וטורי דעה התפרסמו על הנושא. בשורות הבאות נביא כמה מהעמדות הבולטות שהתפרסמו בכלי התקשורת ובאמצעי המדיה השונים.

"החלטת הקבינט מדברת על פיתוח אמצעים חכמים אחרים בסכום אגדי של 100 מיליון שקלים כדי להחליף את גלאי המתכות והמצלמות. אני מוכן להמר ששום דבר משמעותי לא יפותח בעתיד הנראה לעין, ושההחלטה על פיתוח האמצעים נועדה לזרות חול בעיני הציבור ולהשלותו כאילו יש לממשלה דרך לקיים את ריבונות ישראל בעיר העתיקה בכלל ובהר הבית בפרט", כותב המזרחן ד"ר מרדכי קידר בטור דעה חריף, שהוא מפרסם באתר 'מידה'.

קידר מוסיף: "אבל גם אם באורח נס יפותחו בתקופה הקרובה אמצעים חדשים ויעילים, הסיכוי שהצבתם תעבור בשלום הוא אפסי. מבחינת שונאי ישראל המוסלמים אין הבדל בין גלאי מתכת, מצלמה או כל מכשיר אחר: כל אמצעי כזה משמעותו ריבונות יהודית על הר הבית, מציאות המנוגדת לתפיסה האסלאמית הבסיסית שיהודי חייב לחיות כ"בן חסות" תחת רחמי האסלאם ולשלם מס גולגולת, כדי לקיים את המצווה המוסלמית להשפיל את היהודי, המופיעה בקוראן.

ללא ספק, ממשלת ישראל התקפלה ונסוגה בה מהחלטתה להפעיל אמצעי אבטחה בכניסות להר הבית. החל מהיום, רק יהודים ותיירים ייאלצו לעבור בדיקה משפילה כדי לוודא שאינם נושאים תפילין וסידור כשהם נכנסים להר. מוסלמים, שהוכיחו ב-14 ביולי שדווקא מפניהם יש להתגונן, ימשיכו להיכנס למקום הקדוש ללא בדיקה וללא בקרה ועם יכולת להבריח אמצעי לחימה. הלחצים הופעלו על ממשלת ישראל ממספר כיוונים: ערביי ישראל, תושבי השטחים, מדינות ערביות ומוסלמיות, מדינות אירופה וארה"ב".

//www.jdn.co.il/news/world_news/865143

לדבריו, "משמעות ההתקפלות הישראלית מול הלחצים הללו חמורה מאוד. הכישלון הראשון היה העובדה שממשלת ישראל לא תיאמה את צעדיה עם הממשל האמריקני, ובעיקר עם ג'ייסון גרינבלט, השליח של טראמפ למזרח התיכון. הממשלה לא צפתה את גל ההתנגדות האסלאמי ולא הכינה מראש גיבוי אמריקני להצבת אמצעי האבטחה, שכל אמריקני מבין שהם מחויבי המציאות הטרוריסטית שהשתלטה על העולם המתורבת. שונאי ישראל המוסלמים מקבלים עידוד אדיר מהחלטת הממשלה, והדרישות שהם יגישו למדינת ישראל בעתיד רק ילכו ויתגברו, כמו תיאבון המתגבר עם האוכל. הטרור, כך מתברר, משתלם. במקום להתמודד עם אתגרים ולנצח בהם את מבקשי רעתנו, מדינת ישראל מחפשת פתרונות קלים, מידיים וזמניים. עם ישראל עוד ישלם מחיר גבוה עבור "ההישג" הזמני של "הרגעת השטח", שכלל לא בטוח שאכן יגיע.

הסרת אמצעי האבטחה הוכיחה שהמוסלמים ניצחו שוב את היהודים. פעם נוספת התברר שממשלת ישראל מוססה את הנחישות שאפיינה את עם ישראל בעת הקמת המדינה ובמלחמות שליוו את חיינו על נחלת אבותינו מאז 1948. שום הצהרה, בומבסטית ככל שתהיה, של הנשיא, של ראש הממשלה ושל שריו, פקידיו, קציניו ושוטריו, לא תכסה ולא תסתיר את האמת המרה והמבישה: טרוריסטים אילצו את ממשלת ישראל להתקפל ולסגת מהחלטתה הנכונה והראויה, שלא הייתה מוצדקת ממנה.

איך תביט ממשלת ישראל בעיני משפחות שני חיילי משמר הגבול, שתאוי ושנאן? מה יגידו כל אותם שרים חסרי אחריות למשפחות חללי הטרור, שללא ספק יגבר בגלל הרכרוכיות שהציגו בהחלטתם השערורייתית להסיר את אמצעי הביטחון בבירת ישראל? איך תתמודד משטרת ישראל עם גל טרור שייווצר בגלל האיוולת של הממשלה, המטילה על המשטרה משימה מבלי שתיתן לה את האמצעים ההכרחיים לביצועה? איזו מדינה חפצת חיים נכנעת כך לטרור?"

בוידאו: התיעוד שמוכיח את נחיצות המגנומטרים

קידר מרחיב גם על ההתנהלות השלומיאלית – לטענתו – של נתניהו מול ממשלת ירדן. להלן דבריו בנושא: "היחס של ישראל לירדן רצוף טעויות כבר משנת 1994, עת נחתם עם הממלכה הסכם השלום, כתוצאה מ"המעמד המיוחד" שישראל העניקה לירדן בהר הבית. ניתן היה להגיע לשלום עם הממלכה גם בלי המתנה השערורייתית הזו, שכן חוסיין היה זקוק לשלום איתנו יותר משאנחנו היינו זקוקים לשלום איתו. זאת ועוד, איזו מדינה נורמלית מעניקה למדינה אחרת מעמד מיוחד בבירתה ובמקום המקודש ביותר לעמה? המעמד המיוחד שהעניק לירדן סמכות על הר הבית הוא החטא הקדמון. אבל החטא הגדול יותר שעושה ישראל בעניין ירדן הוא "תעודת הביטוח" שהיא מעניקה לבית המלוכה ההאשמי כבר 23 שנים, תחת ההנחה הבלתי מבוססת שקיומו מבטיח שירדן תישאר לעולם אזור חיץ שיגן על ישראל מסכנות העלולות לבוא מהמזרח: עיראק המשוסעת, איראן של האייתוללות, אל-קאעדה ודאעש. כתוצאה מכך ממשיך בית המלוכה שמקורו בסעודיה להסתמך על מיעוט בדווי כדי לשלוט ברוב פלסטיני, וכך נמנע תהליך נכון וראוי של הפיכת ירדן למדינת הרוב הפלסטיני, או חלוקת ירדן למדינה בדווית ומדינה פלסטינית.

כתוצאה מהמשך שליטתו של בית המלוכה ההאשמי בירדן ואי-הקמת מדינה פלסטינית בה, נדרשת ישראל להקים מדינה פלסטינית שתשתרע על הרי יהודה ושומרון, ערש לידתו של עם ישראל. מדינה כזו תשלוט בתצפית ובאש, במרגמות ובטילים, על כל המרחב – מבית שאן ועפולה בצפון עד באר שבע ודימונה בדרום, דרך כל מישור החוף מחיפה ועד אשקלון. כלומר, כדי להשיג הישג טקטי לא ודאי מחוץ למדינת ישראל, נדרשת ישראל להקים על עצמה איום אסטרטגי בתוך ארצה. האם יש שטות גדולה מזו?

//www.jdn.co.il/breakingnews/865212

במקום להיכנע לדרישות המלך בעניין אמצעי האבטחה בירושלים, הייתה ישראל צריכה לומר לו דברים ברורים: "הפיגוע הרצחני ב-14 ביולי הוכיח שאתה לא מקיים את חובתך בהר הבית, ולכן הפרת את הסעיף הזה בחוזה השלום וביטלת את המעמד המיוחד שישראל ברוב טיפשותה נתנה לאביך בשנת 1994. לגבי המאבטח שהגן על עצמו בעמאן, יש לך שעה להעביר אותו בריא ושלם לישראל, ועד שתעשה כך ישראל מעכבת את העברת עשרות מיליוני המטרים המעוקבים של מים שישראל התחייבה לאביך בהסכם השלום". בסגנון כזה על ישראל לדבר עם מלך ירדן, בעיקר לאחר שהוא הוביל את ההחלטה האנטי-יהודית של אונסק"ו בעניין ירושלים. כך מתנהג מישהו שיש לו הסכם שלום עמנו?

כאשר הציבה ישראל את אמצעי הביטחון בהר הבית לפני כעשרה ימים, פנה מלך ירדן, עבדאללה השני, לממשל האמריקני ולמדינות אירופה באזהרה שצעדי ישראל עלולים להעלות נגדו את זעם המוסלמים בירדן ומחוצה לה, בשל המעמד המיוחד שיש לו בירושלים, ולסכן את יציבות שלטונו. לכן, כדי לשמור על כיסאו המעורער, הוא דרש שישראל תסיר את אמצעי הביטחון שהציבה. האם יש דרישה שערורייתית יותר מזו? האם על ישראל לוותר על ביטחון אזרחיה ושוטריה כדי לשמור על הג'וב שירש המלך מאבי סבו, עבדאללה הראשון, שקיבל אותו מהבריטים באופן לא לגיטימי?

האיוולת הישראלית ניכרת גם בעניין ירדן. ישראל מעדיפה את האינטרס הטקטי, המיידי, צר האופק וקצר המועד, על פני האינטרס האסטרטגי, הגדול וארוך הטווח, שהוא הפלת בית המלוכה ההאשמי והפיכת ירדן למדינה פלסטינית. הימים האחרונים הוכיחו שהסכם השלום עם ירדן רק מטיל על ישראל מגבלות, ומהווה פתח להפעלת לחצים מכיוונו של בית מלוכה לא לגיטימי, החי על זמן שאול ועלול גם הוא להתמוטט כמו משטרים ערביים אחרים באזורנו שהיו יציבים וחזקים יותר ממנו.

בית המלוכה ההאשמי בירדן חב לישראל את חייו, ולכן אל לה לישראל להעניק לו שום ויתור, כי אין כלל צורך בכך. אלא שקשה לצפות מממשלה הנכנעת לטרור שתדע לכלכל נכוחה את צעדיה בשבילים הנפתלים של המזרח התיכון. מדינת ישראל תצטרך להשקיע מאמצים מרובים כדי לשקם את תדמיתה שנפגעה קשות בעקבות החלטת הממשלה. אולי באמת הגיע הזמן שעם ישראל ישאל את עצמו, האם לא הגיעה העת להציב בראש המדינה אישיות נחושה עם כוח העמידה הנדרש כדי לחיות בביטחון באזור מוכה טרור, כמו זה שבקרבו ישראל מנסה לשרוד".

דעה הפוכה מפרסם הפרשן המדיני אריאל כהנא בNRG. כהנא סבור שההתנהלות של רה"מ מוצדקת וכי הוא עשוי למנף אותה לטובת הישגים מדיניים וביטחוניים רבים. "בנכונותו המוצדקת לרדת מהעץ, ראש הממשלה סיים את פרשת המאבטח הנצור בירדן, הרוויח דיבידנד בינלאומי חשוב והראה לעם ולעולם בחוץ שאינו שש אלי קרב, אלא מחפש הרגעה. עכשיו, לאחר שכל זה נעשה, כשהתמונה ברורה, אבל כשאבו מאזן ומריעיו ממשיכים לשפוך דלק על המדורה, נתניהו צריך להפוך שולחן", הוא כותב.

כנהא מזכיר כי "מאז פרוץ המשבר נתניהו קיבל מסרים שקטים ממנהיגי ערב, המבקשים ממנו להרגיע את המתיחות. איש מאותם מנהיגים ערביים לא יכול לטעון עוד כי השיב את פניהם ריקם. גם הבית הלבן, כפי ששמענו הלילה, מעריך את הוויתור הישראלי ומבין שנעשה לפנים משורת הדין, כלומר נתניהו השיג את הגיבוי הבינלאומי העיקרי".

עוד כותב כהנא: "גם בבית פנימה, הוכח לכל שנתניהו ניסה. הוא הבין שעל כפות המאזניים מונחת האפשרות להדרדרות כוללת, "נכבה שלישית", כפי שכינה זאת השר צחי הנגבי, וידע שלמלחמות יוצאים רק מתוך הסכמה לאומית רחבה. נתניהו לא ריצה את הקהל הביתי אלא שעה לקולות המתונים יותר משמאל, וטוב שנהג כך. כעת עליו לעשות סדר ולעבור ממגננה למתקפה, לא צבאית בשלב זה".

//www.jdn.co.il/video/863804

זווית מעניינת לכל הנושא מציע חיים נבון, סופר ופובלציסט דתי, שמבקש לחדד את ההכרה שלא כל "השפלה נקודתית" היא "מפלה אסטרטגית". "כבוד לאומי הוא דבר חשוב, משתי סיבות. ראשית, הוא חיוני להרתעה. עם שלא עומד על שלו הוא עם ששכניו יזלזלו בו. שנית, וזה הרבה יותר חשוב, כבוד לאומי חיוני לתחושת הזהות והשייכות, לעמוד השדרה הלאומי", כותב נבון בדף הפייסבוק שלו.

הוא מוסיף: "אבל מהו כבוד לאומי? בתחילת המאה העשרים, חיילי הצבא הצרפתי עדיין היו לבושים במדים ססגוניים בסגנון המאה התשע-עשרה: מכנסיים אדומים ומעילים כחולים. שר ההגנה הצרפתי, מסימי, ניסה ב-1912 להחליף את צבע המדים לגוון פחות בולט, בסגנון האפור-שדה הגרמני. חברי בית הנבחרים הצרפתי דחו בזעם את הצעתו. "המכנסיים האדומים הם צרפת!" זעם שר ההגנה לשעבר, אטיאן. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, נקטלו החיילים הצרפתיים ברבבותיהם. מדיהם הפכו אותם מטרות חיות למקלענים הגרמנים. כבוד לאומי במובן הזה אינו תכונה מרשימה כל כך. אפשר לתרגם זאת לעולמו של אדם פרטי. כבוד עצמי הוא דבר חשוב, ומי שנותן עצמו למרמס בידי אנשים אחרים הוא אדם אומלל. אך כולנו מכירים גם את הטיפוסים שרואים בכל דבר סביבם מזימה כנגד כבודם, שכל הזמן נעלבים, שסופרים את העליות שקיבלו בשנה האחרונה לעומת כמה עליות קיבל גינצבורג. הם אומללים לא פחות. אותו דבר עם עמים. כבוד לאומי פירושו לעמוד בנחישות על הדברים שחשובים לנו, על אמונותינו וערכינו, וגם על הסמלים הלאומיים שלנו. אין פירוש הדבר למדוד כל התנהלות מדינית במונחים של רווח והפסד של כבוד ולהפוך זאת למניע עיקרי, שלא לומר בלעדי".

וכאן הוא עובר להשלכה על ההתרחשויות באזור שלנו: "נכון, אנחנו מוקפים בעמים שמתנהלים בדיוק כך, שעסוקים כל היום בסלסול דמיוני של איזה שפם לאומי מטאפורי כביר, ובדמיונות על כבודם הלאומי הגואה, בעיקר על חשבוננו. נכון שזה גם מרגיז. אז מה? לאן ההתנהלות הזו הביאה אותם? עמים מלאי כבוד ומהוללים בעיני עצמם, אך בתחתית השפל בעיני כל האחרים; עמים שקועים בעוני, בבערות וברודנות. מהם אנחנו צריכים ללמוד?

התנהלות הממשלה בפרשת המגנטומטרים לא הייתה כנראה מופת של ניהול מדיני וביטחוני. אני גם לא יודע האם היה צריך להסיר אותם בסופו של דבר. אין לי מספיק מידע על הלחצים המדיניים השונים, מצד מדינות ידידות ובעיקר ארצות הברית. צריך לזכור גם שבירדן הייתה הסתבכות אמיתית, כשהירי המוצדק הרג בשוגג כנראה גם אדם חף מפשע. הבטן אומרת שלא היה צריך, הראש אומר שאולי כן. אבל כך או כך, למה להפוך אמצעי ביטחון טריוויאלי לציר קולוסלי של כבודנו הלאומי?!

בתנ"ך מצאנו קינה על אובדן הכבוד הלאומי, במעשיה ובדבריה של כלת עֵלי הכוהן: "וַתִּקְרָא לַנַּעַר אִי כָבוֹד, לֵאמֹר: גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל; אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְאֶל חָמִיהָ וְאִישָׁהּ". מתי גלה כבוד מישראל? כשנלקח ארון האלוהים. לא כשנלקח איזה אמצעי בידוק ביטחוני, שאף אחד אפילו לא יודע לכתוב את שמו כמו שצריך".

//www.jdn.co.il/breakingnews/865608