ברקע הכעס במפלגות החרדיות על חוק הגיוס שהונח היום על שולחן הכנסת על ידי משרד הביטחון, הכולל יעדי גיוס וסנקציות כלכליות על עולם התורה והישיבות, בכחול לבן מבהירים כי מדובר במתווה ביניים ואין כוונה לוותר על מתווה השירות החדש שמגבש יו"ר המפלגה ושר הביטחון בני גנץ מאז כניסתו לתפקידו.

בסביבת שר הביטחון בני גנץ אומרים ל'חדשות JDN' כי "חוק הגיוס הוא צעד ראשון בדרך להשלמת מהלך מתווה השירות, שיהווה מענה אמיתי לבעיית השירות הצבאי והאזרחי בישראל. אלו מהלכים ולכל הקבוצות והמגזרים יש את האפשרות להיות שותפים אמיתיים ומשפיעים על המהלך".

כזכור, גנץ הציג ערב הבחירות מתווה גיוס חדש לפיו תוקם מינהלת שירות משותפת – אזרחית וצבאית – שתמיין את כל הצעירים שיגיעו לגיל גיוס, בהם חרדים וערבים. צה"ל יבחר את החיילים הדרושים לו, והיתר יופנו לשירות אזרחי או קהילתי.

במצגת שהקרין גנץ הוצגו "עקרונות היסוד למתווה החדש". נכתב בה כי תהיה "תקופת מעבר" שתימשך 6 עד 8 שנים. במהלכה "מדי שנה יתווספו כ-5,000 תפקידים לפי צורכי החברה". הצעירים שלא יגויסו לצה"ל יישלחו לשרת בשורה של ארגונים: בתי חולים, מד"א, המשטרה, מכבי האש, מסגרות חינוך ומסגרות לבעלי מוגבלויות, זק"א, מתנ"סים ועוד.

אחרי אישור חוק הגיוס בממשלה נמסר מטעמו של גנץ כי סיכם עם ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן, שר החוץ יאיר לפיד וכלל ראשי סיעות הקואליציה כי גיל הפטור ירד ל-21 באופן מיידי, ויעלה עם ההתקדמות במתווה השירות תוך שמירה על ערך השוויון לפיו חרדים יוכלו להצטרף למערך החירום וההצלה הלאומי, לקבל הכשרה תעסוקתית.

שר הביטחון גנץ אמר אז כי "המתווה אומר שאנחנו לא מוותרים על אף אחד ולא מוותרים לאף אחד, והוא גשר למתווה השירות שבכוונתי להביא לממשלה בחודשים הקרובים שיסדיר את סוגיית השירות במדינת ישראל. אנחנו מאפשרים לחרדים לצאת לתעסוקה איכותית, שומרים על ערך השוויון ועל צבא העם. הצטרפות החרדים ואוכלוסיות נוספות במסגרת מתווה השירות למערך ההצלה, החירום והחסד של מדינת ישראל, הוא צורך אסטרטגי של מדינת ישראל".

"חוק רע הקובע יעדים תוך איומים"

כזכור, חוק הגיוס החדש 'חוק שירות ביטחון – תלמידי ישיבה' הונח היום על שולחן הכנסת וקובע את הסנקציות, היעדים ואת שיעור המתגייסים לצבא מקרב בחורי הישיבות. החוק לו התנגדו באופן נחרץ גדו"י, קובע מכסות שייכנסו לתוקפן החל מעוד שנתיים וכן קיצוץ בתקציב הישיבות בכל שנה שבה לא יעמדו ביעדים שהוצבו.

החוק החדש ייכנס לתוקף לאחר "תקופת הסתגלות" שתימשך כשנתיים. הממשלה מבקשת לקובע יעדי גיוס לכל שנה – לשירות סדיר בצבא, לשירות לאומי-אזרחי וכן יעדים כוללים שעולים בהדרגה מדי שנה – מ-2,123 מהשנה הנוכחית ועד 9,105 בשנת 2036.

ביחס לקיצוץ בתקציבי הישיבות הוסבר בחוק כי החל מעוד שנתיים, גם אם בשנת גיוס מסוימת הישיבות לא יעמדו ב-95% מהיעד – יופחת סכום התמיכה כך שלא יעלה ב-80% מסכום הבסיס. אם אי-העמידה נמשכת במשך יותר משנה אחת ברציפות – יופחות סכום התמיכה ב-20% בכל שנה.

עוד מבקש החוק לצמצם את סמכותו של שר הביטחון – שכעת יוכל לדחות את שירותם של בני הישיבות עד גיל 21 בלבד. לאחר גיל זה הוא יהיה רשאי לדחות את גיוסם של שאר דחויי השירות "בשים לב ליעד השנתי הכולל לגיוס שקבעה הממשלה".

לאחר שהחוק הונח על שולחן הכנסת, סיעת יהדות התורה התכנסה לדיון דחוף שלא מן המנין. בתום הדיון הסיעה הודיעה על התנגדותה הנחרצת לחוק הגיוס שהונח הבוקר על שולחן הכנסת: "מדובר בחוק רע הקובע יעדים תוך איומים בסנקציות נגד לומדי התורה, בניגוד מוחלט למה שנקבע בישראל לאורך השנים", אמרו והוסיפו, "אין ולא תהיה אפשרות להגביל את לומדי התורה, וכל מי שירצה לעסוק בתורה יש לאפשר לו זאת ללא מכסות והגבלות. בני הישיבות שתורתם אומנתם הם חברת העילית של עולם התורה השומרים ומגינים על עם ישראל לאורך כל הדורות", לשון ההודעה.

גם סיעת ש״ס פרסמה הודעה התוקפת את החוק: "חוק הגיוס שהונח היום על שולחן הכנסת באופן חד צדדי, מטרתו להגביל ולפגוע בלומדי התורה באופן פטרוני ומתנשא כפי שהממשלה הזו עושה בכל דרך. בגזירת המעונות, בפגיעה בתקציבי הישיבות ובביטול תכניות דיור למגזר החרדי. לא נסכים לשום הגבלה ושום סנקציה על בני הישיבות, שבט לוי שלנו, שמגינים בזכויותיהם על עם ישראל", נמסר.