מחליטים בחמישים • מה עומד מאחורי היוזמה למשאל עם על השטחים?

תחת הסיסמה "הגיע הזמן להחליט!", יצאה השבוע יוזמה חדשה מבית היוצר של השמאל הישראלי לדרך. במסגרת היוזמה, אשר שמה הוא "מחליטים ב-50", יושק קמפיין הדורש לקיים משאל עם על עתיד שטחי יו"ש במהלך שנת 2017.

מטרת הקמפיין תהיה להוביל את מה שמכנים היוזמים "מסע החתמה אזרחי", בדרישה מהכנסת לחוקק חוק שיורה על קיום משאל עם במהלך 2017, שנת היובל לשליטה הישראלית בשטחי יהודה ושומרון.

מובילי היוזמה אף שלחו מכתב רשמי לראש הממשלה בנימין נתניהו בו הם דורשים את קידום רעיון משאל העם, וצירפו בקשה לקיים עמו פגישה. "הכרעה במשאל עם בשאלה הקריטית ביותר לעתיד ישראל, תהיה הצהרה כלפי העולם לאן פניה של ישראל, ותהווה הנחייה לממשלות ישראל הנבחרות לפעול כדי לממש את ההחלטה, ועד למימוש ההחלטה לנקוט מדיניות בכל התחומים כולל קביעת הגבול ואזורי ההתיישבות, בהתאם להכרעה שתיפול", נכתב במכתב לנתניהו.

עמי אילון, מראשי 'עתיד כחול לבן', הסביר את מטרת היוזמה, "כל יום בו נמשכת אחיזתנו בשטחי יהודה ושומרון מקרב אותנו אל סופה של ישראל כמדינתו הדמוקרטית של העם היהודי. נתניהו רואה את האסון הקרב, אך אין לו אומץ לעשות מעשה. בהיעדר מנהיגות, זכותנו וחובתנו כאזרחים לקבוע את עתידנו. רק החלטה במשאל עם תתן ביטוי אמיתי לרצון הרוב ותאפשר המשך בניית המפעל הציוני ללא אלימות בינינו".

אבי בוסקילה, מנכ"ל "שלום עכשיו", הוסיף וציין, "מזה 50 שנים שמדינת ישראל בוחרת שלא להחליט בשאלת השטחים. חוסר ההכרעה הזה מסכן אותנו. אנחנו מתנהלים ללא גבולות ברורים ומוכרים ונקרעים כחברה בשאלה הקריטית ביותר לעתיד ישראל. זה לא יכול להימשך – הגיע הזמן להחליט, ואם הממשלה לא מסוגלת לעשות זאת, אנחנו הישראלים נראה לה את הדרך. בשנת ה-50 לשליטה בשטחים הולכים למשאל עם היסטורי בו יוכרע אחת ולתמיד הכיוון אליו תצעד ישראל ב-50 השנים הבאות: שתי מדינות או מדינה אחת".

ברושי: המשאל יביא את קולו של העם

לדברי ח"כ איתן ברושי מהמחנה הציוני, "מזה כשנה אני מתבטא, כותב ופועל למען קיומו של משאל עם בשאלה של עתידה של המדינה וגבולותיה. חמישים שנה לאחר מלחמת ששת הימים, הגיע הזמן לקבל הכרעה על עתיד המדינה, עתיד ההתיישבות ביהודה ושומרון ובשאלה האם תהיה כאן מדינה יהודית ודמוקרטית, או חס וחלילה מדינה דו-לאומית. לאורך כל השנים האמינה מפלגת העבודה בפשרה ובניסיון ליצור כאן שתי מדינות לשני עמים, אלא שמזה זמן רב שולט הימין במדינה ומקדם הלכה למעשה מצב המונע את האפשרות לסיים את השליטה על הפלסטינים ולהיפרד מהם. משאל העם מאפשר לשאול את העם לדעתו בנושא שאין חשוב ומכריע ממנו".

עוד הוסיף ח"כ ברושי: "אני שמח ומברך את היוזמה של גופים רבים ונוספים לקדם משאל עם וקורא למחנה הציוני ולשאר המפלגות להצטרף ולאמץ את היוזמה, ולשתף את החברה הישראלית, על כל מרכיביה, בהכרעה הגורלית ביותר על עתידה, אופייה וגבולותיה של ישראל. אנחנו נמצאים באיחור גדול ואולי זו ההזדמנות האחרונה להוביל הסדר מדיני, במקום להיגרר למאבקים אין סופיים ועקובים מדם. זו הדרך היחידה לתת תקווה לצעירים ולחזור למשפחת העמים. הזמן פועל לטובת מי שמשתמש בו נכון."

על פי דוברו של ברושי, סקר שנערך במכון סמית למחקר בהנהלת הסוקר רפי סמית, בהזמנת ח"כ ברושי, על מנת לבדוק את התמיכה ברעיון משאל עם, מצא כי כ – 60% מכלל המשיבים, שהם שני שליש מבעלי הדעה, ציינו שהם תומכים במשאל-עם כדרך לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

דיכטר: "אני מתנגד לנסיגה חד צדדית"

יו"ר וועדת חוץ וביטחון, ח"כ אבי דיכטר אמר בתדרוך לעיתונאים מהתקשורת העולמית כאשר נשאל על יוזמת השמאל כי "זוהי יוזמה של אנשי ביטחון רציניים, בהם גם כאלה שכיהנו כחברי כנסת ואף כשרים בממשלה, אך לא הצליחו משם לקדם יוזמה מדינית שכזו". לדבריו, "אני מתנגד מכל וכל לנסיגה חד צדדית משטחים כלשהם באיו״ש! העובדה שנשיא הרשות מחמוד עבאס אינו מוכן לקדם מהלך מדיני, אסור שתתפרש על ידינו כמצב המחייב את ישראל לפעול באופן חד צדדי כנגד האינטרסים שלה רק כדי לרצות ממשל כלשהו – אוהד ככל שיהיה לישראל.

דיכטר הוסיף, "גם בשנת 2005 בהיותי ראש השב״כ, עמדתי על כך שלא תתקבל החלטה לסגת מאזור השומרון, מהשטח שבו התבצעה התנתקות מארבעה ישובים ישראלים. נוכחות צבאית בשטח הגדול פי ארבעה משטח רצועת עזה, היתה ועודנה חיונית להבטחת ביטחונם של הישובים הישראלים בשומרון כמו גם הישובים שבתוך ישראל. הקריאות לנסיגה חד צדדית בשטחי יהודה ושומרון משולות בעיני, להבדיל, לתמונות הקשות מפיגועי 11 בספטמבר 2001 בארה״ב, כאשר אנשים שנלכדו בקומות העליונות של מגדלי התאומים, קפצו מהחלונות למרות שידעו כי הם בעצם קופצים אל מותם.

"אנחנו לא במצב הזה. למען האמת אנו רחוקים ממצב שכזה מרחק רב מאד. נסיגה חד צדדית הינה קפיצת התאבדות מבחינתנו. המבנה אינו קורס והבית השלישי אינו בסכנה. ישנם גרמי מדרגות וסולמות אחרים כדי לעשות דרכנו בבטחה עד שנחליט שבשלו העת והתנאים לשבת אל שולחן המשא ומתן. האמירה כי בהעדר פרטנר לשלום, הפתרון גלום בנסיגה חד צדדית, הינה תפיסה רעה לישראל. בל יהלכו עלינו אימים שאם לא ניסוג חד צדדית אנו נידונים להיכחד כמדינת הלאום של העם היהודי. מי שרוצה להוביל מדיניות שונה מזו של הליכוד, יתכבד ויתמודד בבחירות דמוקרטיות וישב בקואליציה המנהיגה את המדינה בדרך שהליכוד מאמין שתוביל את ישראל לחוף מבטחים.

"בכל צעד מדיני, עלינו לבדוק מה אנחנו מרוויחים. איפה אנו מחזקים את מדינת ישראל ומביאים יותר ביטחון לתושביה. כך נכון ״להחליט בחמישים״ ואם צריך גם בשישים ובשבעים שנה למלחמת ששת הימים. הזמן אינו בהכרח לרעתנו. הביטו בבלגאן הערבי "החד צדדי״, המתחולל במזרח התיכון שסביבנו בשש שנים האחרונות…"

חברת הכנסת שולי מועלם אמרה לערוץ 20 כי מדובר ב"יוזמה שהיא ברוכה, כי אנחנו רגילים שפעילויות של השמאל לרוב אינן בדרכים מוסדרות, ופה כשהם מצהירים כי הם חוזרים לבוחר – זה ראוי". אך לטענתה, השאלה המוצגת למשאל איננה רלוונטית: "אם כבר מדברים על משאל עם", אומרת מועלם, "השאלה צריכה להיות האם יש להחיל את הריבונות הישראלית על שטחי יהודה ושמרון".

שו"ת עם מחליטים בחמישים:

למה דווקא עכשיו?
כי אחרי 50 שנים של שליטה בשטחים נמצאת ישראל בצומת הכרעה משמעותי בנוגע לעתידה. 50 שנים שהחברה הישראלית קרועה ומסוכסכת סביב השאלה הגורלית ביותר, ובהיעדר מנהיגות שמקבלת הכרעות וקובעת גבולות ברורים ומוכרים – הגיע הזמן שאזרחי ישראל הם שיקבלו החלטה על גורל השטחים. 50 שנים נמנענו מהכרעה ברורה בנושא, איננו יכולים להרשות לעצמנו 50 שנים נוספות כאלה והגיע הזמן להחליט – במשאל עם.

מה תהיה השאלה שתוצג במשאל עם?
סוגיית ניסוח השאלה תהיה חלק מדיון ציבורי שיתעורר סביב הדרישה לקיים משאל עם על גורל השטחים, אבל עוד לפני כן יש להגיע קודם כל להכרעה בכנסת על עצם קיום משאל עם. לכן אנחנו מזמינים אתכם ראשית כל להצטרף אלינו לדרישה לקיים משאל עם כדי להפעיל לחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות. בהמשך נפעל כדי לנסח במשותף את השאלה שתכריע האם אנחנו מעוניינים לחיות במדינה אחת שתספח את השטחים ותחיל עליהם את החוק הישראלי או לחתור לעבר שתי מדינות על פי אחד מהמודלים המונחים על השולחן.

למה לעקוף את הכנסת ואת תוצאות הבחירות?
הכנסת היא אכן הריבון ולה נותן הציבור את המנדט לקבל הכרעות קטנות כגדולות בחייהם של האזרחים והמדינה, אולם שאלת גורל השטחים נמשכת כבר 50 שנים ובכל זאת אף ממשלה לא רצתה לקבל החלטה היסטורית בדבר סיפוח או היפרדות, בין היתר, גם בשל הרגישות והנפיצות של הנושא בתוך החברה הישראלית. לדעתנו, משאל עם שייאפשר לציבור לומר את דברו באופן היסטורי, הוא גם הכלי היחיד שיאפשר לכל ממשלה לקבל החלטה ולפעול בהתאם לעמדת רוב הציבור.

הצביעות: השמאל התנגד למשאל עם בהתנתקות:

בתקופת גירוש היהודים מבתיהם בגוש קטיף, העלתה השרה דאז לימור לבנת את ההצעה לקיים משאל עם על התוכנית השנויה במחלוקת. גם קבוצת "המורדים" בליכוד בראשותו של עוזי לנדאו, הביעו תמיכה בדרישה זו ואף שלחו מכתב בנושא לראש הממשלה המנוח אריק שרון. במכתב התחייבו מתנגדי ההתנקות לקבל את תוצאות המשאל, יהיו אשר יהיו. לדברי המורדים, "על מנת לשמור על אחדות העם ועל אחדות התנועה, יש לקיים משאל עם".

ומי התנגדו להצעה? דווקא חברי הכנסת מהשמאל! יו"ר סיעת העבודה, ח"כ דליה איציק, מתחה ביקורת חריפה על היוזמה לקיים משאל, ואמרה כי "תומכי משאל העם הם מתנגדי ההתנתקות שמנסים בדרך זו לטרפד אותה. רק לכנסת הסמכות להחליט על ההתנתקות ואם ראש הממשלה אינו מסגול לבצע את תוכניותיו שיתפטר ונלך לבחירות".

גם ח"כ מתן וילנאי הביע התנגדות ואמר: "משאל עם הוא מלכודת דבש מסוכנת שנועדה לדחות ולמסמס את היציאה מעזה. הדמוקרטיה הישראלית היא פרלמנטרית, ובכנסת כמו בעם יש רוב ליציאה מעזה. הניסיון לייצר דמוקרטיה על תנאי שמקובלת רק כאשר היא נוחה למתנחלים – היא מסוכנת". כי כנראה משעל עם כשהיא נוחה רק לשמאלנים זה לגיטימי.

הצביעות 2: השמאל מתנגד לחוק משאל העם של הימין:

למה ללכת עשור לאחור לתקופת ההתנתקות? גם בשנת 2013 התנגדו חברי הכנסת ממפלגות השמאל להצעת החוק שהגיש ח"כ יריב לוין שמטרתה לקבוע כי לא ניתן להחזיר שטחים ללא משאל עם. החוק מחייב עריכת משאל עם בכל מקרה בו החליטה הממשלה לאשרר או לחתום על הסכם לפיו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד באזורים מסוימים. החוק מתייחס לשטחים בירושלים, רמת הגולן או שטחים בתוך הקו הירוק, מהם יוחלט לסגת במקרה של ויתור ישראלי או החלפת שטחים.

ח"כ דב חנין (חד"ש), המתנגד בתוקף למשאל עם אמר בדיון במהלכה אושר החוק בקריאה ראשונה כי "הכוונה מאחורי החוק הזה לסנדל את השלום". הוא טען כי יש מכנה משותף בין "הצעות החוק האנטי דמוקרטיות שאושרו במליאה, כמו חוק המשילות, לבין החוק הנוכחי הוא – החלשת הכנסת, החלשת הדמוקרטיה".

ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) טען כי משאל העם הוא תרגיל. "בלבלתם אותנו. מה אתם רוצים? משילות או משאל עם? יש כאן ממשלה פחדנית". והוסיף: "התרגיל שקוף. זה עוד תעלול שלא צריך להסתיר מאחורי חוק". ח"כ תמר זנדברג טענה כי כל הסכם שלום עם הפלסטינים יקבל תמיכה של העם ברוב גדול, כי העם בישראל הוא חפץ שלום.

אך בארגון מחליטים בחמישים מסבירים את ההבדל בין החוק ליוזמה שלהם. "חוק יסוד: משאל עם נחקק בכנסת התשע עשרה (2014) במטרה להסדיר בחוק עריכת משאל עם על הסכם עתידי במסגרתו תוותר מדינת ישראל על שטחים בריבונותה. זאת אומרת שרק במידה שיהיה בעתיד הסדר מדיני, הוא יובא לאחר אישורו בממשלה ובכנסת, גם לאישורו של העם. חוק זה מתעלם מהצורך לקבל הכרעה על גורל השטחים בעתיד הקרוב ובעיקר מהווה מכשול נוסף שנועד לטרפד את הסיכוי להגיע להסדר מדיני מאחר שהוא מתנה אותו גם באישור העם למרות שההסכם כבר עבר ברוב קולות בממשלה ובכנסת".

כשבצלאל סמוטריץ' נקרע מצחוק

לסיום, הנה פוסט שפירסם ח"כ סמוטריץ' מהבית היהודי: תשמעו בדיחה. התקשר אלי עמית יולז'רי, מנהל קמפיין 'מחליטים 50' שקורא היום לקיום משאל עם על עתידם של יהודה ושומרון והציע לי להצטרף לקמפיין. אפשר כמובן להניח שהשיחה הוקלטה ושיולז'רי וחבריו ירצו לעשות בה שימוש במסגרת הקמפיין שלהם – שיהיה להם בהצלחה…

כאמור, הבחור הציע לי להצטרף ליוזמה ולקרוא ביחד איתו לקיומו של משאל עם דמוקרטי בציבור הישראלי. האמת, בהתחלה התפקעתי מצחוק. לקח לי כמה דקות להירגע ולהצליח לענות לו. יולז'רי, כך מתברר, חי בשנים האחרונות בחו"ל וניהל קמפיינים עבור ארגונים של האיחוד האירופי. בקיצור, סוכן זר שקפץ לביקור בארץ הקודש.

אתם מבינים? אותם אנשים שבשנים האחרונות בזים לדמוקרטיה הישראלית ועושים הכל כדי לעקוף אותה, לחתור תחתיה ולכפות את דעת המיעוט שלהם על החברה הישראלית בכח – באמצעות בג"ץ ובעיקר באמצעות הקהילה הבינלאומית – בהוצאת דיבתה של מדינת ישראל ודיבתם של חיילי צה"ל ומפקדיו רעה בעולם, בקריאה לחרמות ובניסיון לגרום לעולם לכפות על ישראל מהלכי התאבדות מדיניים – אותה חבורה הפכה פתאום לחסידת ההליך הדמוקרטי ורצון העם ומטיפה לנו מוסר על הצורך לשאול את העם לדעתו… אם זה לא היה עצוב היינו צוחקים…

אז מה בעצם אומרת לנו החבורה הצבועה הזו, שמורכבת מכמה ארגוני שמאל קיצוני קקיוניים? בואו נעשה משאל עם. אם ננצח – סבבה. אם לא – נמשיך להכפיש את מדינת ישראל ואת עם ישראל בעולם וננסה לכפות את דעתנו באמצעות בג"ץ ובאמצעות לחץ מהעולם. Win-win, למה לא… זו אותה חבורה שהתנגדה בתוקף לדרישה שלנו לקיום משאל עם לפני הגירוש מגוש קטיף ותקפה בשצף קצף את חוק משאל העם שעבר בכנסת רק לפני שנים ספורות.

אז מובן שסירבתי להשתתף בגימיק ולקחת חלק בסיבוב התקשורתי שהם מנסים לעשות בקמפיין הזה. אמרתי למר יולז'רי היקר שכשהם יחליטו לכבד את הדמוקרטיה הישראלית באמת ויתחייבו לקבל את הכרעתו של העם בישראל אסכים להיפגש איתו בשמחה ולדון על הכל. הצעתי לו להתחיל מלכבד את את הכרעתו של הבוחר בכל מערכות הבחירות האחרונות ולחדול מלנסות לעקוף אותה בבג"ץ ובפעילות במסדרונות האיחוד האירופי.

יש לי אמון מלא בעם ישראל ואני משוכנע שאם השאלה תובא לפתחו הוא יבחר בארץ ישראל. עם ישראל אוהב את ארץ ישראל ובעיקר התפקח מאשליות אוסלו והשמאל והוא כבר הבין מזמן שנסיגות וויתורים לא יביאו לשלום וביטחון אלא בדיוק להיפך. אבל אין לי עניין להשתתף בקמפיין ציני של אנשים צבועים שמקבלים את הכרעת הרוב רק כשהיא נוחה להם.

ובכל זאת, יצאתי מעודד מהשיחה. כשיולז'רי הציג את השאלה שתעמוד להכרעת העם הוא הציג שתי חלופות – או סיפוח או היפרדות. לפחות ברור שגם השמאל הקיצוני, שפעם מכר כאן אשליות על שלום ומזרח תיכון חדש, הבין ששלום כבר לא ייצא מזה. מקסימום אשליה חדשה של 'אנחנו כאן והם שם' שתתנפץ שוב על סלעי המציאות עם כמה פצמ"רים וקסאמים שיחצו את הגדר שכל כך ניסינו להשתכנע ששמה אותם 'שם'…

אז בפעם הבאה שאתם שומעים את יולז'רי, אופנהיימר והחברים מהשמאל הקיצוני מדברים על דמוקרטיה תיזהרו לא להיחנק מרוב צחוק.