בטענה של "הדרת נשים" מתחו השופטים ביקורת על הסעיף האוסר התמודדות נשים לכנסת במסגרת הרשימה והורו לאגודת ישראל לנמק זאת • "אגודת ישראל איננה מפלגה של חרדים אלא של חרדים וחרדיות"

במסגרת עתירה קנטרנית שהוגשה לבג"ץ, הורו אתמול השופטים למפלגת אגודת ישראל להסביר תוך 75 ימים את עמדתה בנוגע לסעיף בתקנון המפלגה האוסר על נשים להיות חברות בה – כך דווח בעיתון הארץ.

העתירה הוגשה נגד נגד סעיף 6 בתקנון, בו נכתב כי "חבר מפלגה יכול שיהיה: כל איש יהודי מבן 18 שנה ומעלה, שומר תורה ומצוות הנמנה עם החרדים לדבר ה' ומזדהה עם אגודת ישראל ומטרותיה".

יודגש כי בחוות דעת שהוגשה מטעם היועמ"ש בנוגע לעתירה לפני כחודשיים כתב עו"ד יונתן ברמן מהפרקליטות כי "קשה לחלוק על כך שהוראת התקנון פוגעת בשוויון. כלל הפוסל אנשים באופן גורף בשל השתייכותם הקבוצתית מעורר קושי. חמור הדבר במיוחד כשהכלל מופנה לקבוצת מיעוט. נשים בחברה החרדית היא קבוצת מיעוט שבתוך מיעוט. לא הוצג כל טעם ענייני או שוני רלוונטי שיש בו להסביר את ההבחנה הטבועה במינו של אדם, ומסביר מדוע אשה מנועה כליל מלהיות חברה במפלגה".

ואולם, בהמשך קובעת חוות הדעת כי אל לה למדינה להתערב ולפסול את הסעיף. לפי חוות הדעת, "אין בכך כמובן כדי להביע תמיכה או לתת גושפנקה לכלל המונע את חברותן של נשים במפלגת אגודת ישראל או במפלגה כלשהי, או כדי לומר כי מפלגות רשאיות לקבוע בתקנונן כל הוראה שיראו לנכון. עמדה זו מתבססת בעיקר על התפיסה בדבר הריסון הראוי להתערבות שיפוטית במרחב הפעילות המפלגתית, בשל האופי המיוחד של המרחב המפלגתי המחייב גמישות מרבית בקבלה של רעיונות ותפישות עולם, גם כאלה שאינם הולמים את עקרונות היסוד של השיטה, ואשר מאתגרים את תפישותיו של הציבור הכללי".

כמו כן, נכתב במסמך כי "מנקודת מבטם של חברי הקהילה אשר מזדהים עם הבסיס הערכי של אגודת ישראל, הפרדה זו נתפסת, ככל הנראה, כעניין מקובל שביסודו נימוק הלכתי. הנימוק ההלכתי, גם אם אינו מקובל על הכלל, וגם אם יהיו מי שיחלקו עליו לגופו, הוא חלק ממערכת מוכרת וידועה של ערכים תרבותיים שלפיה נוהגת קבוצה מסוימת בחברה הישראלית. ומנהג זה נוהג עשרות בשנים".

אך למרות חוות הדעת של היועץ המשפטי, על פי הלך הרוחות אתמול בבית המשפט ובהסתמך על האמירות של השופטים, עולה החשש כי הם יחליטו להתערב בצורה בוטה ולמנוע את מה שהם מכנים "הדרת נשים", ויכפו את דעתם על מפלגת אגודת ישראל לאפשר לנשים להתמודד מטעם הרשימה לכנסת, בניגוד לעמדת גדולי ישראל, מנחי דרכה של התנועה.

כך לדוגמה, במהלך הדיון ציינה ראש ההרכב, השופטת אסתר חיות, כי "הדרת נשים היא במהות של ערך השוויון בחברה". היא שאלה את עורך הדין המייצג את אגודת ישראל כמה נשים היו במפלגה מיום הקמתה, ומכיוון שהתשובה היתה אפס, ציינה השופטת כי המספר רק מוכיח שהשאלה שמעלה העתירה היא "מהותית וכבדת משקל".

השופטת ענת ברון הדגישה כי יש לזכור ש"אגודת ישראל איננה מפלגה של חרדים אלא של חרדים וחרדיות". השופט עוזי פוגלמן, בהתייחסו לשאלה מדוע נשים חרדיות לא הגישו את העתירה, אמר כי בנסיבות הקיימות ברור שלאשה חרדית יהיה קשה לעמוד מול המפלגה ולהיחשף, ולכן העובדה שאין נשים חרדיות עותרות איננה פוסלת את הדיון בעתירה.