"ועדת הכספים לא תעמוד מנגד בנוגע לתקציב עיריית ירושלים בכלל ותקציב הפיתוח שלה בפרט. הנושא לא יירד מסדר יומה של הוועדה ונעמוד על-כך שהמדינה תסייע לעירייה בבינוי כיתות לימוד במענה לעשרות אלפיי תלמידים שלומדים בקרוואנים או בדירות שכורות, פתרונות שאינם ראויים בישראל 2017". כך הודיע היום יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני בדיון מיוחד על תקציב עיריית ירושלים ותקציב הפיתוח של העיר, לאחר שבועות ארוכים של מסעות תקשורתיים והשמצות הדדיות בין האוצר לעיריית ירושלים, סביב גובה המענק והסיוע שתעניק המדינה לעיר, כמדי שנה.
ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת ציין את האתגרים המיוחדים עימם מתמודדת ירושלים ובין השאר ציין: "700 מיליון ₪ מדי שנה של פטורים מארנונה, 287 אלף תלמידים בשנת הלימודים הנוכחית, דבר שמחייב הפניית משאבים עצומים, 57% מהילדים שנולדים בעיר, נולדים לתוך עוני ועל-כן הדבר מחייב מערכת רווחה גדולה מאוד, פער אדיר בשירותים שהעיר מספקת לתושביה ביחס לפורום ה- 15. התקציב לתושב עומד על 5,683 ₪ לעומת 7,560 ₪ ממוצע פורום ה- 15 ו- 10,095 ₪ בתל-אביב. קיימת תת-תקינה בעובדי העירייה לכל 1,000 תושבים, כשבירושלים יש רק 3.89 תקנים, ממוצע פורום ה- 15 עומד על 6.04 תקנים ובתל-אביב: 10.93 תקנים לכל 1,000 תושבים. בתחום הרווחה יש תת-תקינה בעובדים סוציאליים עם 1.4 עובדים סוציאליים ל- 1,000 תושבים לעומת 5.4 ממוצע פורום ה- 15 ו- 12.4 בתל-אביב, זאת בעוד 'לקוחות' הרווחה בירושלים הם פי כמה יותר מאשר בערים אחרות. גם בתחום התברואה ירושלים נמצאת מאחור עם 1.03 משרות ל- 1,000 תושבים לעומת 1.3 בממוצע פורום ה- 15 ו- 2.13 בתל-אביב".
לדברי ברקת, "הוויכוח מול האוצר מתחדש כל שנה ובין השאר, מכיוון שכשוועדת גדיש דנה בפתרון תקצוב הרשויות המקומיות ונקבעה 'נוסחת גדיש' למענקי האיזון לרשויות, ירושלים הוחרגה ביוזמת גדיש עצמו, שטען שירושלים מחייבת הסדר מיוחד בהתאם לצרכיה המיוחדים וזאת מלבד מענק הבירה. אלא שנוסחה כזו לא גובשה עד היום. הגיעה העת לקבוע נוסחת מענק איזון על בסיס השירותים של השנה שעברה".
ביחס לעכשיו ציין ברקת: "כעת יש הסכמה על מסגרת של 800 מיליון ₪ למענק הבירה ל- 2017 ויש הסכמה לגיבוש מתווה מענק איזון לבירה והוחלט שיסוכם עד יום ירושלים הקרוב. בנוסף, נדרש אישור להלוואה בסך 1 מיליארד ₪ לצורך תחילת בינוי מיידית של 1,000 כיתות לימוד. לאחר-מכן יסוכם עד יום ירושלים הקרוב אופן מימון ההחזר, מה חלקה של העיר ומה חלקה של המדינה. זאת בעוד המחסור הכולל בכיתות עומד על 3,804 כיתות, 505 כיתות במגזר הכללי, 1,419 כיתות במגזר החרדי ו- 1,938 כיתות במגזר הערבי. זו תוצאה של עשרות שנים של הזנחה. מתוך 1,000 הכיתות שאנחנו כבר ערוכים לבנייתן במידה שתאושר ההלוואה, 250 כיתות יימסרו בתשע"ח ו- 800 בתשע"ט. החזר ההלוואה יידון בנפרד מול האוצר ומול משרד החינוך".
ח"כ יעקב אשר ציין בדיון: "בעיריית ירושלים החוסר העיקרי בכיתות ניכר במגזרים החרדי והערבי. תוספת כיתות באמצעות תקצוב מהמדינה, בין השאר באמצעות ההלוואה, זאת הדרך היחידה להוציא אלפי ילדים מקרוונים ודירות שכורות". ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) אמר כי "כל מי שגר בירושלים מכיר במצבה הקשה. ראש העיר קיבל ירושה מאוד קשה. אין כיתות לימוד, הילדים שלי לומדים בקרוואן על קרוואן, מצב מסוכן. לא יתכן שהמדינה לא תתגייס לנושא".
לדברי חבר מועצת העיר ירושלים, מ"מ ראש העיר, יצחק פינדרוס: "ירושלים התייעלה, לא בנתה כיתות, לא שכרה עובדים, לא עובדים סוציאליים ולא עובדי ניקיון. תוצאת אי בניית הכיתות היא: 62 אלף ילדים חרדים וכמעט אותו מספר של תלמידים ערבים ללא כיתות. זה 100% מילדי תל-אביב".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, סיכם את הדיון והודיע, כי "לא יתכן להשאיר עיריות במצב שמקשה עליהן לתפקד, על אף שאני סבור שיש לעשות התייעלות. כאן במקרה של ירושלים, העירייה התייעלה ועתה על המדינה למלא את חלקה בעניין. ירושלים איננה עוד עיר, אלא עיר הבירה שיש לה אתגרים גדולים ואוכלוסייה גדולה מאוד. כיו"ר ועדת הכספים, כל עוד אני כאן, הנושא הזה לא יירד מסדר היום. נושא פיתוח הכיתות והסבל של ילדים מכל המגזרים, אין לו אח ורע ומחייב פתרון. הדיון הזה לא הסתיים ואנחנו נמשיך אותו". גפני קרא לנציגי משרדי האוצר והפנים "להזדרז ולחזור לוועדה עם פתרונות ומתווה למימון ההלוואה לבינוי הכיתות בסך 1 מיליארד ₪ בהקדם".
