שרי החוץ של מדינות האיחוד האירופי החתומות על הסכם הגרעין הודיעו כי הם מביעים צער עמוק על חידוש הסנקציות על ידי הנשיא טראמפ - ומבטיחים לשמור על ערוצים כלכליים פתוחים מול איראן. אזרח איראני: "המצב הכלכלי הידרדר בצורה שלא תיאמן"

שרי החוץ של מדינות האיחוד האירופי החתומות על הסכם הגרעין עם איראן הודיעו היום (ב') בהצהרה משותפת כי הם מתנגדים למהלך של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להטיל מחדש את הסנקציות על איראן, בהמשך ליציאה מהסכם הגרעין. "אנו מביעים צער עמוק על ההטלה המחודשת של הסנקציות על ידי ארצות הברית", נכתב.

"המדינות החברות בהסכם עמלות על מימוש המטרות שהצבנו, בעיקר כדי להבטיח שהתוכנית האיראנית נשארת למטרות שלום, כפי שהובטח על ידי סוכנות האטומית הבינלאומית ב-11 דו"חות", נכתב בהצהרה של שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, ושל שרי החוץ של צרפת, גרמניה ובריטניה, שלוש מדינות החברות באיחוד האירופי שחתמו על הסכם הגרעין ב-2015. "זה חיוני לביטחון של אירופה, של האזור ושל העולם כולו. אנחנו מצפים מאיראן להמשיך ליישם בצורה מלאה את מחויבויותיה תחת ההסכם.

"הסרת הסנקציות הקשורות בגרעין היא חלק מרכזי בהסכם – מטרתה ליצור השפעה חיובית לא רק על קשרי המסחר והכלכלה עם איראן, אלא חשוב מכך – על חייהם של בני העם האיראני. אנחנו נחושים להגן על בעלי עסקים אירופיים שקשורים בעסקים לגיטימיים מול איראן, בהתאם לחוק האירופי ולהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם. לאור זאת האיחוד האירופי החליט להכניס לתוקף את 'החוק החוסם' ב-7 באוגוסט, כדי להגן על החברות האירופיות שעושות עסקים עם איראן מפני הסנקציות האמריקניות שהוטלו מחוץ לאזור השיפוט שלה".

עוד נמסר: "המדינות שנותרו חברות בהסכם הגרעין התחייבו לפעול, בין היתר, לשימור ולטיפוח של ערוצים כלכליים פתוחים ופעילים מול איראן, ולהמשיך ביבוא נפט ודלק ממנה. בנושאים אלה ואחרים, העבודה שלנו נמשכת, לרבות מול מדינות שלישיות המעוניינות לתמוך בהסכם ובשימור קשרים כלכליים עם איראן. המאמצים הללו יתעצמו בשבועות הקרובים". השרים סיכמו: "שימור הסכם הגרעין עם איראן הוא עניין של רחישת כבוד להסכמים בינלאומיים, וכן של ביטחון בינלאומי".

שר החוץ האיראני, מוחמד ג'וואד זריף, אמר היום כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, יורש העצר הסעודי מוחמד בן-סלמאן וכן ראש הממשלה בנימין נתניהו "מבודדים" בהתנגדות שלהם נגד איראן. בסוכנות הידיעות האיראנית דווח כי זריף אמר במהלך נאום: "היום, טראמפ, בן-סלמאן ונתניהו הפכו לסמל של אי-אמון. הפעולות האלימות שלהם הפכו אותם למבודדים. העולם הרחיק עצמו מהמדיניות שלהם נגד איראן".

היום נכנסות לתוקפן הסנקציות האמריקניות הראשונות בעקבות פרישת טראמפ מההסכם. הנתח המרכזי והמשמעותי של הסנקציות, שעוסקות בתחומי האנרגיה והבנקאות במדינה, כולל יצוא נפט, יוטל רק ב-4 בנובמבר. לפי גורמים אמריקנים, הסנקציות משדרות מסר חד-משמעי לאיראן ולבעלות הברית של ארה"ב, כולל סין ואירופה, שטראמפ רציני בהחלטתו לשמור על ארה"ב מפני מה שכינה "העסקה הכי גרועה אי פעם".

בטור שפורסם היום בחדשות 2 תיאר אזרח איראני מה קורה במדינה: "בחודשים האחרונים, רק מהחשש לקראת מה שצפוי להתרחש כשיוחזרו הסנקציות, המצב הכלכלי הידרדר בצורה שלא האמנו שאפשרית. אנשים רצו לשמור על ערך הכסף שלהם ורכשו דולרים. אלה שיכלו קנו נכסים בחו"ל (למשל, במדינות כמו גיאורגיה) וכך הדולרים יצאו מהמדינה ולא חזרו אליה. זה הוביל לעלייה חדה בשער הדולר, צניחה חופשית של ה"ריאל", המטבע המקומי, ולעליות מחירים קיצוניות בכל התחומים.

"המחירים לא מפסיקים לעלות וגם לאלה שהיו יחסית אמידים לא קל להסתדר עם רמות המחירים הללו. מצרכי יסוד כמו מוצרי חלב התייקרו ב-10%-35%, ואילו מוצרים אחרים כבר קפצו בין 35% ל-400%, תלוי אם הם מיוצרים באיראן ובכמה שהם בסיסיים. אני עובד בשתי עבודות. בטהרן יש גם אנשים שנאלצים לעבוד בשלוש, אבל המשכורות שלנו, אם שאלתם, כמובן נותרו כשהיו. בכל יום אני רואה יותר ויותר אנשים, זקנים וצעירים כאחד, שמחטטים בפחי הזבל. לפעמים, אפשר לראות אדם מחטט בפח בזמן שמכונית יוקרה חולפת לידו.

"העשירים ממשיכים להתעשר, השחיתות גואה, הרשות המחוקקת זורקת סיסמאות חלולות שהיא תעניש את אלה שהורסים את הכלכלה, אבל הם עוצרים רק דגי-רקק שאין להם באמת השפעה. את ההנהגה הם הרי לא יעצרו, כי הם חלק ממנה. רק השבוע חברת "רולס רויס" ייבאה לאיראן מכוניות יוקרה בשווי מאות אלפי דולרים, וזה בזמן שאנשים מסביבי ובכל המדינה רעבים ללחם.

"במהלך השבוע האחרון, כשהחרם האמריקני כבר מעבר לפינה, כל המוצרים התייקרו פי שניים, מעבר להתייקרויות הקודמות. אנשים חייבים לפתוח חסכונות בשביל להתקיים, כדי שיהיה להם מה לאכול. אבל מה יקרה כשהחסכונות ייגמרו? העניים כמובן נהיים עוד יותר עניים. חלקם מגיעים אפילו לחרפת רעב, שזה דבר שכמעט לא ראינו בעבר באיראן.

הוא מוסיף, "אתם אולי רואים בתקשורת את ההפגנות, אבל הרוב, ואני בתוכו, לא יוצא להפגין מתוך פחד. כך גם קורה בעיר הבירה טהרן. ביום ראשון שעבר, כשהדולר והזהב זינקו והריאל צלל, עוד לפני שהתחיל משהו בטהרן כבר נפרשו כוחות הביטחון באזור החלפנים ומוכרי הזהב בשוק במטרה לסכל כל הפגנה. אותן הפגנות שאתם רואים בכלי התקשורת הן של אנשים אמיצים מאוד. ועל כל אמיץ כזה יש עשרה שרצו להפגין אבל פחדו להשתתף, ואני יכול להבין אותם.

"בעיה נוספת היא שאני לא יודע מה יהיה אם נצליח להפיל את המולות (כוהני הדת שבחרו את המנהיג העליון). הרי אין אלטרנטיבה ברורה וראינו מה קרה במדינות סביבנו (וגם אצלנו לפני 40 שנה) כשהפילו דיקטטורים מבלי לחשוב על היום שאחרי. בחוץ חושבים שרזא פהלווי הוא אלטרנטיבה ראויה, אבל רוב העם האיראני לא מקבל אותו. אנחנו חוששים מהתערבות המעצמות, כי הן עלולות לנסות להשליט עלינו את ה"מוג'אהדין ח'לק" (ארגון גרילה שפעל באירן משנות ה-70). תאמינו או לא, אבל אנשים מעדיפים את המולות של עכשיו – עד כמה שהם רעים, מושחתים, שקרנים ודכאנים – על פני המוג'אהדין ח'לק, שתמך בסדאם חוסיין במלחמת איראן-עיראק, ואין לו לגיטימציה בכלל.

לסיכום הוא כותב כי "למחאות האחרונות שהתקיימו ברחבי המדינה יש כמה מנהיגים, אבל זו בדיוק הבעיה: הם מפוזרים ואין כוח מאוחד שיוביל את העם. אנחנו צריכים למצוא מנהיג שתהיה לו גם תכנית ליום שאחרי, שהרי כמו שלמדנו מניסיוננו ומניסיון מדינות שכנות, העתיד יכול להיות עוד יותר גרוע. אנחנו רוצים מדינה עם חופש דת – גם לדתיים (בניגוד לתקופת השאה) וגם לחילונים. אנחנו רוצים חופש ביטוי, חופש לשתות אלכוהול – גם בפומבי – וחופש לחיות כמו שאנחנו רוצים מבלי לשקר כל הזמן מחשש לחיינו".