בחירות אמצע הקדנציה בארצות הברית: מאות מיליוני אזרחי המעצמה החזקה בעולם יוצאים היום להצביע ולהכריע כיצד יראו בית הנבחרים והסנאט בשנתיים הקרובות, באופן שישליך – אולי – גם על המשך כהונתו של הנשיא טראמפ
את עצרת הבחירות האחרונה לפני פתיחת הקלפיות ערך הנשיא טראמפ במיזורי, שם נשא נאום תוקפני במיוחד והזהיר את המצביעים מפני המשמעויות וההשלכות של הישג דמוקרטי בבחירות.
"אתם חייבים לצאת, להצביע ולהשפיע. עליכם לדעת שכל קול עבור הרפוליקנים פירושו קול עבור שגשוג וצמיחה, לעומת קול עבור הדמוקרטים שמשמעותו קול עבור "סיוט סוציאלי"", אמר טראמפ.
בהמשך הוא עשה שימוש בשנאה שרוחשים אנשי המפלגה להילרי קלינטון, ואמר: "אתם זוכרים שבמהלך הבחירות היא קראה לכם נתעבים? "הנתעבים" הם האנשים הכי טובים בעולם…הדמוקרטים משתגעים מהמהלכים שלנו".
בחירות אמצע הקדנציה – רקע
כמעט כל בחירות אמצע הקדנציה הן משאל עם על הנשיא המכהן בבית הלבן. המפלגה הדמוקרטית, שנדהמה להפסיד את הבחירות בשנת 2016, מעוניינת לחזור להיות רלוונטית ולקבל שליטה חלקית או מלאה בקונגרס (כיום שני בתיו מוחזקים בידי הרפובליקנים). ניצחון דמוקרטי ייתן למפלגה רוח גבית לשנת 2020 ,שבה יהיו גם בחירות לנשיאות.
הקונגרס מורכב משני בתים – הסנאט (100 מושבים) ובית הנבחרים (435 מושבים). בסנאט יש שני נציגים לכל מדינה, ואילו בבית הנבחרים יש כמה נציגים לכל מדינה בהתאם לגודל האוכלוסייה שבה. כך למשל, לאלסקה יש שני סנאטורים, אך רק נציג אחד בבית הנבחרים. לקליפורניה יש שתי סנאטוריות ו53 נציגים בבית הנבחרים. כל סנאטור נבחר לקדנציה של שש שנים על ידי תושבי המדינה, ואילו כל נציג לבית הנבחרים נבחר לקדנציה של שנתיים על ידי תושבי המחוז שהוא מייצג.
מנסחי החוקה האמריקנית יצרו מערכת של איזונים ובלמים, כך שהממשל הפדרלי לא יהיה חזק מדי על חשבון המדינות. בשל כך יצרו קונגרס חזק שיכול לעכב באופן משמעותי את היוזמות של הנשיא, אך גם בתוך הקונגרס רצו לבזר את הכוח. לכן כל מושבי בית הנבחרים מונחים על הכף מדי שנתיים, ואילו בסנאט רק שליש מהסנאטורים עומדים לבחירה בכל שנתיים. כמו כן, בסנאט כל קדנציה היא לשש שנים ובבית הנבחרים כל קדנציה היא שנתיים, ואילו הנשיא הוא לארבע שנים.
חזרה לעניינו
כאמור כל 435 המושבים של הקונגרס מונחים בבחירות הקרובות על הכף. רק 35 מושבים בסנאט מונחים על הכף. ההערכה היא כי הדמוקרטים יזכו כמעט בוודאות בכ-187 מושבים בקונגרס. הרפובליקנים כנראה יזכו בכ-153 מושבים. יש עוד כמה עשרות שנוטים למפלגה כזו או אחרת, וכ-30 מושבים שנמצאים בקרב צמוד בין שתי המפלגות. הדמוקרטים, שכרגע שולטים ב-193 מושבים, צריכים להגדיל את כוחם
ב-23 מושבים נוספים כדי לקבל רוב. יצוין שעל פי רוב הסקרים, הם כנראה יעשו זאת משום שבאופן היסטורי, המפלגה שהפסידה בבחירות לנשיאות מקבלת מומנטום בבחירות האמצע.
המלחמה האמתית מתנהלת בסאנט שם יש 35 מושבים שמונחים על הכף, אך רק ב-13 מהם יש קרב צמוד או קרוב. מכיוון שהבחירות לסנאט נקבעות על פי המדינה, ולא על פי המחוז, האווירה הלאומית מורגשת הרבה יותר במרוצים לסנאט. ולכן להשתתפות הפעילה של הנשיא טראמפ יש השפעה גדולה. כמו כן, עשרה מתוך 13 המרוצים הצמודים לסנאט הם במדינות שהצביעו לטראמפ בשנת 2016 ,ולכן הדמוקרטים כנראה בעמדת נחיתות. כרגע לדמוקרטים יש 49 מושבים המזוהים עימם, ולרפובליקנים 51 מושבים. על פי המגמות הקיימות בסקרים, נראה כי 35 המושבים יתפלגו ביתרון קל לרפובליקנים, ולכן הרפובליקנים צפויים להמשיך לשלוט בסנאט.
אם הדמוקרטים ינצחו ויקבלו רוב של נציגים בבית הנבחרים או בסנאט – זו תהיה מכה לאג'נדה של טראמפ, וסביר שהיכולת שלו לקדם יוזמות
חקיקה גדולות תיפגע אנושות (לדוגמה, החומה על גבול מקסיקו, רצונו לשנות את אובאמה-קר ולשנות את חוקי ההגירה והאזרחות, וכו'). לא זו בלבד, דמוקרטים מעוניינים להרחיב עוד יותר את חקירת "התיק הרוסי" על אודות הקשרים האפשריים בין אנשי טראמפ לקרמלין, מה שיכול להוביל בין השאר – בתרחיש קיצון – גם לפתיחת הליכי הדחה. מצד שני, גם אם הרפובליקנים לא ישמרו על השליטה בשני בתי הקונגרס, ייתכן שטראמפ יפתיע, יראה גמישות וירקום עסקאות עם הדמוקרטים – כי בסופו של דבר, האינטרס שלו זה להיבחר מחדש בשנת 2020 ולשווק
קבלות.
מכל מקום, טראמפ הספיק הרבה בשנתיים הראשונות שלו כנשיא וייתכן שגם אם הדמוקרטים ישלטו באחד הבתים, הוא דווקא יוכל לנצל את זה לטובתו במהלך הקמפיין לבחירה מחדש שלו. ברמה האסטרטגית, לרפובליקנים חשוב הרבה יותר לשמור על הסנאט מאשר על בית הנבחרים, משום שהסנאט הוא שמאשר שופטים לבית המשפט העליון וחברי קבינט וגם אחראי לאישור אמנות שונות. הסנאט גם אחראי, בסופו של דבר, לגורלו של הנשיא במקרה שנפתחים נגדו הליכי הדחה בבית הנבחרים.
כאמור, בחירות האמצע הן ללא ספק משאל עם על טראמפ, ונראה כי חלק ניכר מהבוחרים כבר גיבשו את עמדתם סביב המועמדים על פי רמת הזדהותם עם הנשיא. מנגד, יש סוגיות שעדיין נמצאות על הפרק ועשויות ליצור את ההבדל המכריע. טראמפ והרפובליקנים מנסים להדגיש בימים האחרונים את הסכנה שבהגירה בלתי-חוקית על רקע שיירות הפליטים מדרום אמריקה. הרפובליקנים גם מדגישים את הצמיחה המהירה בכלכלה ואת השגשוג.
הדמוקרטים מדגישים את הצורך לשמר את הישגי רפורמת הבריאות של ממשל אובמה ואת הצורך בריסון הרפובליקנים, ששולטים כיום ברשויות המחוקקת, המבצעת והשופטת. כמו כן, הם מנסים להזהיר כי המשך שלטון טראמפ יוביל למינויים נוספים לבית המשפט העליון שיחזירו אחורה תקדימים משפטיים בסוגיית זכויות האזרח, זכויות עובדים ועוד.
