כוח המשימה הבינלאומי למאבק בהלבנת הון, מימון טרור ומימון הפצה של נשק להשמדה המונית פרסם הצהרה חריפה בנושא איראן, הקוראת לכל מדינות העולם להטיל מספר סנקציות פיננסיות קונקרטיות על איראן, אשר איננה מצייתת לכללי הארגון

ארגון ה-FATF, כוח המשימה הבינלאומי למאבק בהלבנת הון, מימון טרור ומימון הפצה של נשק להשמדה המונית פרסם ביום שישי הצהרה חריפה בנושא איראן, הקוראת לכל מדינות העולם להטיל מספר סנקציות פיננסיות קונקרטיות על איראן, אשר איננה מצייתת באופן מספק לכללי הארגון. ההצהרה פורסמה בתום שבוע מפגש קבוצות העבודה והמליאה של הארגון היוקרתי, אשר התקיים בפריז בין התאריכים 13-18 לאוקטובר. במהלך המפגש התקיימו עשרות דיונים בהשתתפותם של למעלה מ-800 משתתפים אשר מייצגים 205 מדינות, טריטוריות וארגונים בינלאומיים, בנושאים הנוגעים לקידום המשטר העולמי למאבק בהלבנת הון, מימון טרור ומימון הפצת נשק להשמדה המונית.

המשלחת הישראלית, בהובלתם של נציגי הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בראשות ד"ר שלומית ווגמן, השתתפה באופן פעיל בדיונים ובקבלת ההחלטות לקידום עבודתו של ארגון ה-FATF (Financial Action Task Force) ותרמה רבות מן הידע והניסיון הישראלי לקבוצות העבודה והמליאה, שהתכנסו בשבוע שעבר בפריז. זהו המפגש הראשון של הארגון תחת כהונת סין כנשיאת הארגון. במהלך המליאה נדונו מספר נושאים אסטרטגיים בקידום המשטר העולמי למאבק בהלבנת הון, מימון טרור ומימון הפצת נשק להשמדה המונית, התנהלות הארגון ועוד.

כזכור, מדינת ישראל הצטרפה כחברה מן המניין לארגון היוקרתי לפני כעשרה חודשים בלבד. זאת לאחר שעמדה בהצלחה בביקורת הבינלאומית שנערכה בישראל וזכתה באופן חסר תקדים להצטרף לארגון באופן מיידי, תוך שהיא מדורגת כאחת משלוש המדינות בעלות משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור האפקטיבי ביותר בעולם, לצד ארה"ב ואנגליה. מאז, מגלה ישראל מעורבות רבה בפעילות הארגון ובעיצוב ההחלטות המתקבלות על ידו. בנוסף, המשלחת הישראלית תרמה תוכן משמעותי בנושאים רבים, בפרט בהדגשת השימוש של ארגוני הטרור בערוצים דיגיטליים לגיוס כספים, לרבות בנכסים וירטואליים. זאת במסגרת מאמצי הארגון ליישם מאבק אפקטיבי במימון טרור.

בשנת 2016 נטל על עצמו הדרג הפוליטי של איראן התחייבות משמעותית כלפי ארגון ה-FATF לתקן את כל הפערים הקיימים במשטר איסור הלבנת ההון ומימון הטרור של המדינה באמצעות תוכנית פעולה מפורטת שאושרה על ידי הארגון. לאחר שאיראן לא עמדה בלוחות הזמנים שנקבעו לתוכנית הפעולה ולא נענתה לקריאת הארגון להשלים עד לחודש אוקטובר 2019 את החקיקה הדרושה לאימוץ אמנת פלרמו ואמנת האו"ם למאבק במימון טרור, פרסם הארגון בתום שבוע המליאה החלטה דרמטית הקוראת לכל המדינות החברות בו ולכל המדינות המצייתות לכלליו – למעלה מ-200 מדינות וטריטוריות – להחיל מספר סנקציות פיננסיות (Counter Measures) קונקרטיות על איראן, הכוללות: ביצוע בדיקות נאותות מוגברות בקשר עם קיום מערכות יחסים עסקיות וביצוע פעולות עם יחידים וישויות משפטיות מאיראן, הגברת הפיקוח על מוסדות פיננסים איראנים, החלת משטר דיווחים מוגבר על המוסדות הפיננסים ברחבי העולם ביחס לעסקאות מול איראן וחיוב קבוצות פיננסיות בינלאומיות לבצע ביקורת חיצונית מוגברת על פעילות סניפים וחברות בנות הממוקמות באיראן. יתרה מכך, הארגון קבע כי אם איראן לא תאמץ באופן מלא את האמנות הבינ"ל כנגד מימון טרור עד לחודש פברואר 2020 – תבוטל כליל השעייתה מן ה"רשימה השחורה הכפולה" המחמירה ביותר באופן אוטומטי והארגון יקרא שוב למדינות העולם להחיל כלפיה סנקציות כלכליות אפקטיביות.

בנוגע לנכסים וירטואלים (תעשיית הקריפטו), החליט הארגון להמשיך הגברת הפיקוח העולמי בהיבטי הלבנת הון ומימון טרור ועדכן כי הארגון מעתה ייבחן בביקורותיו האם כל מדינות העולם אימצו רגולציה מספקת בהתאם לסטנדרטים והאם הן מבינות את הסיכונים הנובעים ומבצעות פיקוח הולם בתחום. בנוסף, קבע הארגון כי גם נכסים וירטואליים מסוג "Stablecoins" (דוגמת "ליברה") נכללים תחת המשטר העולמי וכי יש להחיל על הפעילות בהם את מלוא המשטר.

כמו כן, הארגון עסק בנושאים אסטרטגיים נוספים, לרבות אימוץ מסמך אשר סוקר שיטות יעילות (Best Practices) לזיהוי בעלי שליטה (Beneficial Ownership) בישויות משפטיות, תוך הבנה כי שקיפות בזיהוי בעלי השליטה היא אבן יסוד במניעת ניצולן לרעה של חברות, עמותות וישויות משפטיות אחרות לצרכי הלבנת הון ומימון טרור; ישראל היא אחת המדינות הבודדות אשר הצליחו להדגים אפקטיביות טובה בתחום זה, כפי שמעיד דו"ח הביקורת על ישראל שפרסם ארגון ה-FATF לפני כשנה; המסמך שאומץ כעת מדגים את אפקטיביות הגישה המבוססת על איסוף ואימות המידע על-ידי מספר גופים במקביל (Multipronged Approach), תוך שהוא מביא, בין השאר, דוגמאות מדו"ח הביקורת על ישראל.

בנוסף, הארגון מקדם טיוטת מדריך לעניין שימוש בטכנולוגיות לזיהוי דיגיטלי לשם ביצוע התייעצות עם הסקטור הפיננסי הגלובלי. הטיוטה תכלול ניתוח של השימושים, האמינות והעצמאות של מערכות זיהוי דיגיטלי מסוגים שונים ובאיזו מידה עומדות אותן מערכות בכללי הארגון לעניין זיהוי לקוחות. זאת, מתוך כוונה לסייע לממשלות, מוסדות פיננסיים וגורמים רלוונטיים אחרים ליישם גישה מבוססת סיכון בנוגע לשימוש במערכות לזיהוי דיגיטלי. טיוטה זו תועבר להתייחסות הסקטור העסקי בישראל על ידי הרשות לאיסור הלבנת הון עם הפצתה להליך ההתייעצות הגלובלי.

הארגון קיים דיונים בדוחות הביקורת של טורקיה ורוסיה, דוחות המעקב על נורבגיה, ספרד ומדינות נוספות. כמו כן, החליט על הכנסת איסלנד, מונגוליה וזימבבואה לרשימת המדינות בעלות ליקויים אסטרטגיים ביישום משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור ("הרשימה האפורה"), ועל הוצאתן של אתיופיה, סרי-לנקה ותוניס מהרשימה לאור השיפורים שביצעו בחודשים האחרונים.