האיראנים לא מרוצים מההסכם עליו חתמו ראשי המדינה מול סין, לשיתוף פעולה כלכלי וצבאי ארוך טווח, למשך 25 שנה. ההסכם מספק מבחינת איראן מענה לסנקציות המערביות, וברובו נותר חסוי – אך באיראן, יש כבר מי שמתקומם נגד ההסכם.
עד כה, נהנו הדייגים האיראניים משפע דגה מול מיעוט אכילת דגים בקרב בני העם האיראני, מה שאפשר את ייצוא מרבית היבול למדינות מזרח אסיה, ובראשן סין. כעת, בעקבות ההסכם עם סין, הדייגים מאבדים את פרנסתם, מה שגורם לזעם רב מצידם כלפי השלטון.
את מקומן של ספינות הדייג הקטנות תפסו מכמורות ענק שאותן משנעת סין לאזור הים של איראן. מכמורות הדייג הענקיות, ששיטת הדייג שלהן נאסרה במדינות רבות, פורסות רשתות גדולות עד קרקעית הים, מגרדות את הקרקעית וכורתות צמחייה ימית, צדות דולפינים, צבי ים וחיות גדולות כקטנות, ללא אבחנה. הן מדללות את פרנסתם של הדייגים המקומיים, הנותרים מרוששים מדגה ופרנסה.
בני סבטי, חוקר רשתות חברתיות באיראן במכון ירושלים לאסטרטגי וביטחון, ממקימי דובר צה"ל בשפה הפרסית, ויליד טהרן הסביר בכתבה בנושא שפורסמה בעיתון הכלכלי 'גלובס' כי "איראן היא ארץ עשירה בדגה ובחיות ים. היא מוקפת במדינות דיקטטוריות אז אנשים לא יודעים את זה, אבל סביב איראן יש טבע מדהים".
"אין עין בינלאומית פקוחה, והמשטר האיראני מנצל את זה: הוא נותן לסינים לעשות בשטח מה שהם רוצים. פקידים מקבלים שוחד מהסינים כדי להעלים עין בדרגים הגבוהים, והסוחרים הסינים מגיעים לאזור עם מכמורות ענק ושיטת דייג אלימה מאוד. המשטר מכר את המשאבים והטבע שלו בזול מאוד".
חשבון טוויטר אנונימי הפיץ סרטון של מאות דגים מתים לאורך החוף, כתוצאה מחשמול הדגים למוות על ידי הסינים כדי שייפלטו אל החוף. בתיעוד נוסף נראים רשתות הענק איתם דגים הסינים אלפי דגים בבת אחת. לטענתו, "מקומיים מספרים שהחיים הימיים נהרגים על ידי חברות הדייג הסיניות. האיראנים כועסים על חתימת ההסכם לשיתוף פעולה בן 25 שנה עם סין".
סבטי הוסיף והסביר ל'גלובס' כי "התיעוש מוביל להשמדה של המסורת, התרבות והטבע באזורים האלו. הציבור לא נעלב רק מעניין הדייג, אלא מהפגיעה באורח החיים. הם אוהבים לחיות בקטן – לדוג בקטן, באופן לא תעשייתי, ואז בא מישהו ומטאטא להם את קרקעית הים. הם מרגישים שמישהו משמיד את הזהות שלהם ואת התרבות שלהם. שוניות האלמוגים הצבעוניות באזור של איראן חוסלו כמעט לחלוטין, צבים מסוגים שונים הושמדו בשישה איים שונים ששייכים לאיראן. פעם הייתה תעשיית צדפות ופנינים באיראן. היום, אף אחד לא מדבר על זה. איראן נמצאת תחת שוד כבד".
"בגלל שהדגל הסיני היה עושה הרבה רעש על האוניות, אז החליפו אותו בדגל איראני. הדייגים לא מאורגנים, הם לא מאוגדים. לקחו להם את הפרנסה, ועכשיו שמו אותם על האוניות הסיניות, ונתנו להם עשירית ממנה. הם הופכים להיות משועבדים לסינים. השלטונות לא חשבו שנה, שנתיים או עשור קדימה. זה אזור נחשל שהמשטר מדכא".
כדי לא לעורר שאלות בקרב הציבור או הפקידים הזוטרים, גם הנהלים המקומיים מתכופפים. לפי סבטי, "האיראנים מרשים לסינים לכבות את ה-GPS כשהם באים לצוד, כדי שאף אחד לא יידע. הדרגים הגבוהים משוחדים ויודעים את זה, והפקידים ה'קטנים' לא יכולים לצעוק", תיאר בשיחה עם העיתון הכלכלי.
