"אנחנו זקוקים עכשיו ליציבות", הפתיע אתמול קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ כשכינס מסיבת עיתונאים בווינה והודיע על התפטרותו. בהקשר שאי אפשר לנתק אותו ממה שקרה בישראל, נפתחה נגדו בשבוע שעבר חקירה בחשד שלכספים פדרליים למפרסם עיתונים תמורת סיקור אוהד.
הוא נחשד גם כי מסר הצהרות כוזבות לוועדה בפרלמנט אשר עסקה בפרשת איביזה, שבדקה גם חשד לנפוטיזם ולמינויים לא-כשרים לתפקידים בחברות ממשלתיות – אלו על פי החשד ניצלו את תפקידם בשביל לרכוש עסקאות פרסום, שכללו סיכום לסיקור חיובי.
לפני שתמהרו לעשות השוואות, יש לציין שקורץ לא התפטר בפרץ של יושר והודאה באשמה, אלא אחרי שעשה חישוב פוליטי חשוב והבין שמפלגות הקואליציה בדרך להפיל את הממשלה, אם לא יוותר על כסאו. בעקבות כך, צפוי להיכנס לנעליו שר החוץ כיום, איש מפלגתו ומקורבו, כך שהוא ימשיך לשלוט בממשלה בפועל.
קורץ מודיע אמש על התפטרותו
המנהיג הצעיר בעולם
את תוצאות החקירה במשטרה האוסטרית מוקדם לסכם, אבל את ארבע שנות כהונתו אפשר בהחלט להתחיל לסכם, ובקרה הזה על דבר אחד אין חולק – סבסטיאן קורץ הוא מידידי ישראל הגדולים בעולם.
קורץ, בן ה-35, הפך לקנצלר בגיל 31 וזכה אז לתואר המנהיג הצעיר ביותר בעולם. הוא נולד בווינה ב-1986, בן לאב מהנדס ולאם מורה. עם סיום לימודיו בשנת 2004 התגייס לצבא, ולאחר שירותו נרשם ללימודי משפטים באוניברסיטת וינה.
ב-2009, בגיל 23, כבר נכנס לפוליטיקה, והיה ליו"ר המשמרת הצעירה של "מפלגת העם" ובשנת 2012 נבחר למועצת העיר וינה. ב-2013, בהיותו בן 27 בלבד, כבר נבחר לפרלמנט האוסטרי, וכעבור שלושה חודשים מונה לשר החוץ.
אחרי כהונה של 4 שנים כשר החוץ, הדרך לשלטון הייתה קצרה במיוחד. ב-2017 התפטר יו"ר מפלגת העם, ריינהולד מיטרלהנר, וקורץ הפך למנהיג בפועל. הוא פירק את הקואליציה וכפה את הקדמת הבחירות, תוך שהוא סוכה ב-98% מהקולות בפריימריז בוועידת המפלגה והוביל את מפלגתו לניצחון בבחירות, כשהמפלגה קיבלה יותר מ-30% מהקולות.
אחרי משא ומתן לא פשוט, בחר להקים קואליציה עם מפלגת החירות האוסטרית ומונה לקנצלר. הקואליציה גרמה לו לצרות רבות, גם מבחינת היחס לישראל (הרחבה בהמשך) וגם הובילה לכך שהפסיד בהצבעת אי אימון ונפרד למספר חודשים ממשרת הקנצלר, אז בתומם חזר לתפקיד.
"הממשלה שלי הכי פרו-ישראלית שהייתה"
קורץ נחשב פרו-ישראלי מובהק, ויצא להגנת ישראל פעמים רבות, כשהוא מוכיח שיש לו האומץ לפעול בניגוד למדיניות החוץ הרשמית שמכתיבים אנשי האיחוד האירופי בבריסל. כך למשל שלח את שגריר אוסטריה בישראל דאז מרטין וייס לקבלת הפנים שערך משרד החוץ לרגל העברתה של שגרירות ארה"ב לירושלים. וייס היה אחד השגרירים האירופים היחידים בקבלת הפנים. בדיון בכנסת אמר לאחרונה וייס כי ממשלת קורץ היא הממשלה האוסטרית הידידותית ביותר לישראל מאז שהחל לעבוד בשירות הדיפלומטיה האוסטרית, ב-1990.
קורץ עם נתניהו. צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש 90
לקראת הגעתו לישראל ב-2018 אמר קורץ: "רק אם יהודים יוכלו לחיות בשלום, בחירות ובביטחון ללא כל סייג יהיה אפשר להפוך את הסיסמה 'לעולם לא לשכוח' ל'לעולם לא עוד'".
קורץ החזיק בקשר ידידותי עם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו והרבה לשבח את התנהלותו במאבק בנגיף הקורונה: "הייתה זו שיחת טלפון מבנימין נתניהו שגרמה לי להתעורר ולפעול מהר", סיפר בראיון ל'כאן חדשות'. בראיון גם קבע: "הממשלה שלי הכי פרו-ישראלית שהייתה".
עם כניסתו לתפקיד הדגיש שממשלתו מעוניינת בהידוק הקשרים עם ישראל ועם צאצאי הקורבנות האוסטרים של הנאצים. לראשונה בתולדות אוסטריה, כלל המצע של הממשלה החדשה הכרה מפורשת באופייה היהודי של מדינת ישראל והודאה באחריותה של אוסטריה לשואה ובאשמתה. בנאומו הראשון בפני הפרלמנט הוא התחייב להילחם בכל תופעות האנטישמיות באוסטריה, ובאירופה בכלל.
פחות משבוע אחרי כניסתו לתפקיד בחר לשוחח עם התקשורת הישראלית והעניק ראיון ל'ישראל היום' בכדי להעביר מסר לקהל הישראלי: "האחריות ההיסטורית שלנו מחייבת לשמור על קשר חזק עם ישראל. כשר חוץ השתדלתי מאוד להעלות את הקשר עם ישראל לדרגה חדשה. לא העמקנו רק את הקשרים הפוליטיים והכלכליים בין הממשלות, אלא גם את הקשרים בין אזרחי המדינות, בין השאר באמצעות תוכנית לחילופי צעירים. זו דרך נכונה, ואני רוצה להמשיך בה".
"אוסטריה נזקקה לזמן רב מדי כדי להודות באשמתה בכל הקשור למשטר הנאצי, לטרור הנאצי ולשואה", הודה. "ההכרה הזאת באשמה התרחשה מאוד מאוחר. זו המשימה של הדור שלי להיות מאוד ברור בעניין. לכן כללנו את זה בקווי היסוד שלנו".
"יש לנו אחריות מיוחדת למאבק באנטישמיות, ויש לנו מחויבות מיוחדת כלפי ישראל", אמר קורץ. "אי אפשר להתלונן על אנטישמיות בעולם ולהתעלם מכך שיש יותר ויותר אנטישמיות באירופה. באיחוד האירופי יש מדינות שבהן יהודים לא מרגישים בטוחים. זה דבר שאסור לקבל".
במבצע 'שומר החומות' הונף דגל ישראל על גג לשכתו. "דגל ישראל הונף כאות הזדהות עם ישראל. יש לגנות את פיגועי הטרור על ישראל בכל תוקף. יחד אנו עומדים לצד ישראל", אמר בצירוף תמונת הדגלים המתנופפים. גם במשרד החוץ, בראשות אלכסנדר שלנברג, שצפוי לרשת אותו בתפקיד הקנצלר, הונף דגל הכחול לבן.
קורץ עם הנשיא לשעבר ריבלין. צילום: קובי גדעון, לע"מ
צלקת אנטישמית
בניגוד לעמדתו האישית והמפלגתית, קורץ סוחב איתו צלקת פומבית על חבירתו לימין הקיצוני כשהקים ממשלה ב-2017 יחד עם מפלגת החירות האוסטרית, שמואשמת באנטישמיות.
ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, שכיהן גם כשר החוץ, הודיע אחרי הקמת הממשלה ההיא שמדינת ישראל תחרים את שרי הימין הקיצוני באוסטריה, ותקיים עם משרדיהם קשרי עבודה בדרג המקצועי בלבד.
בהודעה שפורסמה אז נכתב כי "לעת הזו, ישראל תקיים קשרי עבודה עם הדרג המקצועי במשרדי הממשלה שבראשם עומד שר ממפלגת החירות". משרד ראש הממשלה ציין כי מדינת ישראל ביקשה בהודעתה, "להדגיש את מחויבותה המוחלטת למאבק באנטישמיות ולהנצחת זיכרון השואה". עוד נאמר בהודעה כי נתניהו "מקיים קשר ישיר עם הקנצלר האוסטרי הנבחר" וכי הנחה את מנכ"ל משרד החוץ יובל רותם לגבש עמדה מסודרת על האופן שבו תתנהל ישראל בעתיד מול הממשלה החדשה.
בפעם הקודמת שמפלגת החירות הצטרפה לממשלה האוסטרית, בשנת 2000, הגיבה ישראל בתקיפות: היא החזירה את השגריר מווינה והורידה את דרג היחסים בין המדינות.
הקנצלר הנכנס דאז קורץ התייחס לנושא ואמר: "נתניהו הוא חבר שעמו אנחנו עובדים טוב". הקנצלר החדש הוסיף: "אנחנו מכבדים את ההחלטה של ישראל, אך למרות זאת אני אופטימי".
סגנו דאז, מנהג מפלגת החירות היינץ כריסטיאן שטראכה הוסיף כי הוא עושה צעדים רבים למען בניית הקשר עם ישראל, וכי בכוונתו להיאבק באנטישמיות באוסטריה ובאירופה כדי להוכיח את רצינות כוונותיו.
שנתיים לאחר מכן, ב-2019 התפוצצה פרשת איביזה, במסגרתה נחשף סרטון בו נראה היינץ כריסטיאן שטראכה, סגנו של קורץ מטעם מפלגת החירות, מציע חוזים ממשלתיים לאחייניתו של אוליגרך רוסי תמורת תמיכה כספית במפלגתו, והשתלטות על עיתון והטייתו לטובת מפלגת החירות.
בעקבות החשיפה התפטר שטראכה מכל תפקידיו, וקורץ הודיע על פירוק הקואליציה ועל בחירות בזק בספטמבר. אחרי הבחירות קיבלה מפלגתו של קורץ יותר מ-37% מהקולות והייתה המפלגה הגדולה בפרלמנט בפער ניכר, לאחר מספר חודשים של משא ומתן עם מפלגות נוספות, ארגן קואליציה חסרת תקדים בהיסטוריה האוסטרית, ביחד עם מפלגת הירוקים בראשות ורנר קוגלר, מפלגה שביקרה רבות את שלטונו, והסכים לשורת צעדים סביבתיים במסגרת הממשלה החדשה ולמיתון מסוים של המדיניות הימנית שלו.
לממשלה היו אמנם חסרונות רבים מבחינתו, אך לפחות מהצלקת האנטישמיות בו התפטר.
