ועידת האקלים של האו"ם נפתחה הצהריים (ראשון) בעיר גלזגו שבסקוטלנד. בוועידה צפויים להשתתף החל ממחר שורה של מנהיגים מרחבי העולם, ביניהם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן – יציעו המנהיגים פתרונות מעשיים אל מול משבר האקלים שלפי עולם המדע מחריף.
מדענים טענו לקראת הכינוס כי מדובר בהזדמנות האחרונה לשינוי הכיוון שאליו העולם צועד, אולם אמירות מסוג זה נשמעו גם לפני כינוסים קודמים בנושא. מי שנבחר לעמוד בראש הוועידה הוא השר הבריטי, אלוק שארמה שאמר בנאומו: "משבר האקלים לא לקח פסק זמן".
מומחה אקלים מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר עמיר גבעתי, הסביר בריאיון ל'ווינט' את חשיבות הוועידה: "צריך לקוות שאכן יושגו התחייבויות, שמצמצמות את פליטת גזי החממה, גם CO2 וגם מתאן, עד 2050. יש לקוות לקונצנזוס של כל המדינות, האם זה יקרה – אני לא יודע".
לדבריו, "יש לקוות שבאמת העולם יבין, מנהיגי העולם, המדינות הגדולות והמתועשות שאחראיות על מירב הפליטות. הן צריכות להבין שאי אפשר יותר לחכות, שלא מדובר על תיאוריה, אלא שזה כאן ועכשיו. סוף סוף, בניגוד ל-2015 (ועידת פריז), כשהוחלט על מתווה שלא התקיים, בגלזגו תהיה החלטה מחייבת. חוק שמחייב שלא להגדיל את פליטות גזי החממה, לצמצם אותן ולהגיע לאיפוס ב-2050. לזה צריך לקוות".
ד"ר גבעתי טען שבשנים הקרובות התופעות שגורם משבר האקלים יחריפו: "אנחנו מדברים המון על 2050, אבל צריך להסתכל על האופק ועל עתיד ילדינו, וכדאי שנתחיל להבין שלשנים הקרובות כבר אין מה לעשות. מדברים על צמצום של 50% עד 2030. 2030 זה מעבר לפינה, שמונה שנים. קשה להאמין שנוכל לצמצמם ב-50%. זה אומר שבעשור הקרוב התופעות האלה רק יקצינו, לא נוכל להשפיע על העשור הקרוב".
"התמונות שאנחנו רואים עכשיו זה רק הקדימון, לא ברמה של הפחדות, זו פשוט פיזיקה – אנחנו משנים את המאזן האנרגטי של כדור הארץ, אנחנו מחממים אזורים מסוימים הרבה יותר מהממוצע העולמי, בעיקר באזורים הצפוניים, הקוטב, וזה מתכון לכאוס במזג האוויר. מצד אחד ראינו את זה רק בקיץ האחרון. כל זה הולך להקצין בשנים הקרובות".
