לבן קוג'יאשוילי, ישראלי בן 22, שילם השבוע את המחיר על המהומות הקשות בקזחסטן שהובילו גם לירי באזרח זר לף מפשע שעשה את דרכו הביתה. אבל לבן הוא לא היחיד, עוד עשרות בני אדם, מעורבים ושאינם, נהרגו בימים האחרונים במדינה.
נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב אמר כי הוא הורה לכוחות הביטחון "לירות ללא אזהרה" במפגינים במדינה, על רקע הדיכוי האלים של המחאות נגד הממשלה. הוא אף הודה לרוסיה שעומדת בראש "כוח משקיפים" שנפרס במדינה.
לאור המהומות הקשות וההכרזה על מצב חירום במדינה, פרסם משרד החוץ המלצה לאזרחים ישראלים השוקלים להגיע לקזחסטן לנקוט משנה זהירות ולהימנע מביקורים לא חיוניים במדינה. האזהרה כוללת המלצות התנהגות לישראלים וסקר לרישום פרטי ישראלים השוהים בקזחסטן ומעוניינים להעביר את פרטיהם בשגרירות.
מהומה על דלק
אז על מה בעצם כל המהומה? קזחסטן חולשת על עתודות עצומות של נפט, גז טבעי, אורניום ומתכות יקרות. היא יצרנית האורניום מספר אחת בעולם ויצואנית הנפט מספר תשע. המשאבים האלה אפשרו לה לטפח מעמד ביניים רחב ולהצמיח קבוצה של אילי-הון בעלי עושר עצום, אבל רבים מתושביה הפשוטים מתמודדים עם קשיים כלכליים עמוקים. השכר הממוצע בקזחסטן עומד על פחות מ-600 דולר לחודש, והשחיתות במערכת השלטונית והבנקאית בה נרחבת.
ההפגנות נגד המשטר החלו במחאה על עלייה חדה במחירי הדלק: ב-1 בינואר ביטלה הממשלה את התקנות שקבעו גובה מקסימלי למחיר הגז הפחמימני המעובה. הביטול גרם מיד להכפלת מחירו של הגפ"מ, והוא זינק בין לילה מכ-50 טנגה קזחי לליטר (0.11 דולר) ל-120 טנגה (0.27 דולר).
הזינוק במחיר עורר תחילה מחאה בעיר הנפט ז'נאוזן שבמערב קזחסטן. המחאה התפשטה לערים נוספות במערב קזחסטן – ומהן לעיר אלמטי, הבירה הכלכלית השוכנת במזרחה. מה שהחל כמחאה כלכלית הפך עד מהרה להתקוממות פוליטית נרחבת יותר, הכוללת דרישות לחיסול העוני והשחיתות, להחלפת השלטון ולדמוקרטיזציה של המדינה.
הסיוע הרוסי
רוסיה היא בעלת ברית חשובה ביותר של קזחסטן, היא חולקת איתה גבול ארוך וקשרים תרבותיים עמוקים, ונוסף על כך בתוך קזחסטן חיה קהילה רוסית גדולה: 68% מתושבי קזחסטן הם בני הקבוצה האתנית הקזחית, אבל הרוסים הם המיעוט הגדול ביותר שם – כ-19%.
אייל להמן מסביר ב'ווינט' כי ערעור היציבות בקזחסטן, נפילה של המשטר הקזחי וליברליזציה שתגדיל את הסיכויים לחדירת גורמים מערביים לאזור הם דבר שנשיא רוסיה פוטין אינו יכול להשלים איתו.
ברית CSTO, שרוסיה היא הרוח החיה מאחוריה, שלחה כוחות לקזחסטן בתוך שעות מרגע קבלת הבקשה הקזחית, ובימים האחרונים קיימו פוטין וטוקאייב כמה שיחות טלפון כדי לתאם את המהלכים העתידיים שלהם.
רוסיה ומדינות שכנות נוספות של קזחסטן שלחו כוחות "משקיפים" לשטחה כדי שיסייעו בהשבת היציבות. מלבד רוסיה וקזחסטן, בארגון חברות גם בלארוס, טג'יקיסטן, קירגיזסטן וארמניה. הארגון לא נקב בהיקף הכוח שנשלח לקזחסטן, אך הוא כלל כוחות צנחנים רוסיים.
במוסקווה אומרים היום כי המהומות הן ניסיון זר לחתור בכוח תחת ביטחונה של קזחסטן. משרד החוץ הרוסי ציין כי רוסיה תתייעץ עם קזחסטן ובעלות בריתה על צעדים אפשריים לתמוך ב"מבצע נגד הטרור", ולשחרור תשתיות.
תגובות המערב
באיחוד האירופי הגיבו למתרחש בקזחסטן וקראו לרוסיה לכבד את ריבונות המדינה ואת עצמאותה. הנציבות האירופית קראה לכל הצדדים להפגין ריסון. "האלימות חייבת להיפסק. אנו קוראים לריסון בכל הצדדים ולפתרון בדרכי שלום של המצב. ברור שהאיחוד האירופי מוכן ורוצה לסייע בדיאלוג במדינה", אמר דובר האיחוד". שר החוץ של האיחוד, ז'וזפ בורל אמר כי יש להביט בזהירות להמצאות כוחות זרים בקזחסטן.
מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן הצהיר בסוף השבוע כי ארה"ב מודאגת מאוד מהמצב בקזחסטן, וציין כי לוושינגטון יש תהיות בנוגע לבקשה הקזחית שכוחות זרים בהובלת רוסיה יישלחו אל המדינה.
בלינקן רמז שמה שהוצג כמשימה בת כמה ימים עשוי להפוך לנוכחות רוסית ארוכת טווח בקזחסטן: "לקח שלמדנו מההיסטוריה המודרנית הוא שכשהרוסים מגיעים אליך הביתה, לפעמים קשה מאוד לגרום להם לעזוב", אמר.
המעורבות הישראלית
ואי אפשר בלי מעורבות ישראלית, כך לפחות לפי אמנסטי וסיטיזן לאב הקנדית, שטוענות שנמצאה תוכנת פגסוס של חברת NSO במכשירים של מספר פעילי אופוזיציה ועיתונאים בקזחסטן כבר ב-2018. לפי מכון סיפרי השוודי, המנהל מעקב אחרי הסחר הביטחוני בעולם, גם ורינט ונייס הישראליות סיפקו למשטר הקזחי מערכות מעקב אחרי טלפונים סלולריים ופעילות ברשת האינטרנט. הקזחים גם רכשו מהמפעל של קיבוץ בית אלפא 17 רכבים לפיזור הפגנות.
אודי עציון מספר ב'כלכליסט' בעשור האחרון הפכה ישראל לאחת מספקיות הנשק הגדולות של המדינה המוסלמית, שביקשה להתנתק מתלותה בציוד רוסי. הנשיא לשעבר נורסולן נזרבייב ביקר בישראל ב-1995, 2000 וב-2013 לשיחות שסייעו להדק את הקשרים הביטחוניים.
התעשייה האווירית, אלביט ותעש מערכות, עוד כשהיתה חברה עצמאית, השתתפו בתערוכת הנשק KADEX באסטנה ב-2010 וב-2012, לצד גילת לוויינים, והקשרים הפכו עד מהרה לעסקאות נשק. תעש, היום חלק מאלביט, סיפקה לצבא קזחסטן רקטות מדויקות לטווח של 45 עד 150 ק"מ, אלביט סיפקה מערכות קשר וסימולטורים, ובאמצעות מפעל סולתם שדרגה את מערך התותחים המקומי וסיפקה לצבא שם את מערכת המרגמות הניידת קרדום. אירונאוטיקס, אז חברה עצמאית והיום בבעלות רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו, סיפקה לה אז מל"טי אורביטר בעסקאות ששוויין הוערך אז במאות מיליוני דולרים.
לפי מכון סיפרי, קזחסטן רכשה ממספנות ישראל ספינות משמר מדגם שלדג וספינות גדולות יותר מדגם 62OPV, המצוידות בטילים של רפאל, מכ"ם של התעשייה האווירית ומערכת תצפית של רפאל. לקזחסטן אין אמנם מוצא לים, אך היא מפעילה חיל ים קטן בים הכספי. לפי השוודים, נבנו הספינות הישראליות שרכשה קזחסטן במספנה באזרבייג'ן בים הכספי.
ב-2019 חתמה אלביט עם התעשייה האווירית הקזחית על הסכם העברת ידע לייצור המל"ט הטקטי סקיילארק, המוכר בצה"ל כ"רוכב שמיים". לפני שנה, בינואר 2021, הכריזה התעשייה האווירית על חוזה בשווי עשרות מיליוני דולרים למכירת מל"טי הרון-2 למדינה באסיה, ומקורות זרים דיווחו כי מדובר בקזחסטן.
*התמונה מופצת ברשתות החברתיות וניסיונותינו לאתר את בעל זכויות היוצרים לא צלחו. אם זהות הצלם ידועה לכם הודיעו לנו בדוא"ל [email protected]. השימוש בתמונה נעשה בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007
