בבלארוס יש גם מצוקה כלכלית והאזרחים שכואב להם רוצים למחות, אבל שלטונות בלארוס הגיבו לפרץ היצירתיות של המפגינים הצעירים בהמצאה סוריאליסטית למדי: חוק האוסר על אנשים לעמוד ביחד מבלי לעסוק במשהו. טיוטת חוק שפורסמה לפני כשבוע אוסרת על "התקהלות אזרחים במקום ציבורי, כולל אתרים תחת כיפת השמיים, לפעולה או לאי-פעולה שתוכננה קודם לכן ומהווה ביטוי פומבי למחאות או תחושות פוליטיות של הציבור". עוד נאמר בטיוטת החוק כי כל מי שייקח חלק בהתכנסות מסוג זה עלול להישפט ל-15 ימי מעצר מינהלי. הפגנות המחאה של מתנגדי המשטר שאורגנו ברשת החברתית על רקע המשבר הכלכלי, עודדו שיטות פעולה מתוחכמות ויצירתיות. אנשים ברחוב החלו למחוא כפיים בקצב, או שהפעילו, כולם ביחד, את צלצולי ההשכמה בטלפונים הניידים. קריאת התיגר השנונה והמעודנת התקבלה בצעדי דיכוי מצד אנשי כוחות הביטחון, שהוגדרו כחריגים והנוקשים ביותר ב-17 שנות שלטונו של הנשיא אלכסנדר לוקאשנקו. שוטרים סמויים עצרו כ-2,000 איש מאז החלו מחאות "מחא-כפיים" ביוני. רוב העצורים מחאו כפיים, או שבמקרה עמדו ליד מוחאי כפיים. יותר מ-500 איש נדונו לחמישה עד 15 ימי מאסר. כבר שנים רבות שהשלטונות דורשים רשיונות כדי לצאת להפגנה פוליטית, ואלה כמעט שלא מוענקים לאופוזיציה. אולם, על אף זאת, התכנסויות שקטות התקיימו ללא צורך ברשיון. בהודעה מקוונת ציינו מארגני המחאות כי "השלטון תוקע מסמרים בארון הקבורה של עצמו". דנילה באריסביץ', אחד מהאחראים לארגון המחאות ברשת, הגדיר את טיוטת החוק כ"שטות" ואמר כי יש ליישם את החוק נגד כל קבוצת אנשים שעומדים בתור או יושבים בפארקים. סממן נוסף לדיכוי במדינה הוא איסור השמעתו ברדיו ובטלוויזיה של השיר "אנו רוצים שינוי" שכתב הרוסי ויקטור צוי, ושהפך למעין המנון תנועת המחאה...

בבלארוס יש גם מצוקה כלכלית והאזרחים שכואב להם רוצים למחות, אבל שלטונות בלארוס הגיבו לפרץ היצירתיות של המפגינים הצעירים בהמצאה סוריאליסטית למדי: חוק האוסר על אנשים לעמוד ביחד מבלי לעסוק במשהו.
טיוטת חוק שפורסמה לפני כשבוע אוסרת על "התקהלות אזרחים במקום ציבורי, כולל אתרים תחת כיפת השמיים, לפעולה או לאי-פעולה שתוכננה קודם לכן ומהווה ביטוי פומבי למחאות או תחושות פוליטיות של הציבור". עוד נאמר בטיוטת החוק כי כל מי שייקח חלק בהתכנסות מסוג זה עלול להישפט ל-15 ימי מעצר מינהלי.

הפגנות המחאה של מתנגדי המשטר שאורגנו ברשת החברתית על רקע המשבר הכלכלי, עודדו שיטות פעולה מתוחכמות ויצירתיות. אנשים ברחוב החלו למחוא כפיים בקצב, או שהפעילו, כולם ביחד, את צלצולי ההשכמה בטלפונים הניידים.

קריאת התיגר השנונה והמעודנת התקבלה בצעדי דיכוי מצד אנשי כוחות הביטחון, שהוגדרו כחריגים והנוקשים ביותר ב-17 שנות שלטונו של הנשיא אלכסנדר לוקאשנקו. שוטרים סמויים עצרו כ-2,000 איש מאז החלו מחאות "מחא-כפיים" ביוני. רוב העצורים מחאו כפיים, או שבמקרה עמדו ליד מוחאי כפיים. יותר מ-500 איש נדונו לחמישה עד 15 ימי מאסר.

כבר שנים רבות שהשלטונות דורשים רשיונות כדי לצאת להפגנה פוליטית, ואלה כמעט שלא מוענקים לאופוזיציה. אולם, על אף זאת, התכנסויות שקטות התקיימו ללא צורך ברשיון. בהודעה מקוונת ציינו מארגני המחאות כי "השלטון תוקע מסמרים בארון הקבורה של עצמו".

דנילה באריסביץ', אחד מהאחראים לארגון המחאות ברשת, הגדיר את טיוטת החוק כ"שטות" ואמר כי יש ליישם את החוק נגד כל קבוצת אנשים שעומדים בתור או יושבים בפארקים. סממן נוסף לדיכוי במדינה הוא איסור השמעתו ברדיו ובטלוויזיה של השיר "אנו רוצים שינוי" שכתב הרוסי ויקטור צוי, ושהפך למעין המנון תנועת המחאה