ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה היום (ה') את הצו לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (שינוי התוספת הראשונה לחוק) (מס' 2), התשע"ה- 2015, לפיו מתווספת ירושלים לפרויקט השיטור העירוני. ח"כ דוד צור (התנועה) פתח את הדיון: "הנושא קרוב לליבי ואני תומך ברעיון. היו לא מעט התנגדויות מאלו שחששו מהפרטת השירותים וביזור סמכויות שניתנות במשורה לעובדי מדינה ולמשטרה ואני מבקש לקבל נתונים על הפרויקט".
יפרח דובדבני, ראש חטיבת שיטור קהילתי במשרד לבט"פ: "המערך פועל ב-30 ערים ועוד חודשיים שלושה, נעמוד עם עוד 10 רשויות נוספות, כך שבמאי-יוני נעמוד על 40 רשויות. סוף ההליך המתוקצב מתוכנן ל-2016. המערך בירושלים יתחיל לפעול תוך כעשרה חודשים עד שנה. התמהיל הפורמאלי הוא של 25% אנשים מנוסים, 50% מגויסים ו-50% גיוסים חדשים, סה"כ 100 אנשים".
איתן גולדפלם, ראש חטיבה תקציבית במשרד לבט"פ: "בירושלים העלויות החד פעמיות 5.5 מיליון והשוטפות, בעיקר משכורות השוטרים- 11 מיליון ₪".
רפ"ק ניר מזור, ראש חוליית שיטור עירוני, המרכז את תהליך הקמת וליווי היחידות הקיימות: "ב-2014 יחידות השיטור העירוני טיפלו במעל ל-126,235 פניות ממוקד 100 ובמעל.61,959 ממוקד 106- בעיקר בעבירות של איכות חיים, מעבר לרעש וניקיון, קיפוח זכות, חניות חוסמות, עבירות בריונות כביש ועוד. יש עליה חדה בהיקף הטיפול בעבירות איכות סביבה והמשרד להגנת הסביבה נערך להוסיף כוח אדם למערך התביעה כדי להתמודד עם העלייה בחומר שנאסף מאז שהמשטרה החלה לטפל בנושא".
קרא עוד:
[postim]
שי נחמן ראש ענף שיטור וקהילה בירושלים: "אנחנו מתכווננים להפעיל את היחידה בשלושה כוחות בעיר- צפון מרכז ודרום העיר (בחלק המערבי), שיהיו כפופים למחוז. הם יישבו במקום אחד ומשם יצאו למשימות. זה יוריד את נפח העיסוק של ניידות הסיור ויפנה שוטרים למשימות מבצעיות".
גבי פיסמן מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "מתמונת המצב כיום עולה שהשיטור העירוני מוכן להפוך להוראת קבע ונוכל לשקול זאת בחודשים הקרובים עם פקיעת הוראת השעה".
לשאלת ח"כ צור, לגבי תקצוב הפרויקטים והאם נעשתה בדיקת מספרים האם התכנית מממנת את עצמה, השיב עמיר אדרי, מאגף התקציבים באוצר: "המשרד לבט"פ הציג את התועלות ויש קושי לכמת אותן. מרבית ההשקעות הממשלתיות הן בתשואה חיובית, אך זה תמיד נמדד ביחס לזמן ולחלופות. לגבי התקצוב- קיים סיכום שנעשה ביוזמת שר האוצר לשעבר לפיד, על תוספת של 36 מיליון, בהשתתפות שונה בין רשויות חלשות לחזקות".
איתי קורן, מנהל תחום בקרה תקצוב לפיתוח במנהל השלטון המקומי במשרד הפנים: "רשות מקומית יכולה לכלול את הפקחים בתחשיב אגרת השמירה. ב-2014 ותחילת 2015, כמעט כל רשות שנכנסת לפיילוט משיתה אגרת שמירה על התושבים ויש תעריף מקסימלי".
היועמ"ש לוועדה, עידו בן-יצחק, הבהיר כי "הכוונה לא הייתה שייגבו כספים אקסטרה על השיטור העירוני, וזה היה אחד החששות של הוועדה, כשחוקקה את הפיילוט, שהכסף לא יוטל על האזרחים באגרות והיטלים אחרים".
ח"כ צור, הגיב לדברים וסיכם את הדיון: "בואו נקרא לילד בשמו- זו הטלת מיסים לכל דבר. יש פה רעיון חכם של איגום משאבים והתוצאות טובות עבור האזרחים. הבעיה העיקרית היא המודל התקציבי והעסקי. אם הכיוון יהיה להטיל את הנטל על האזרחים זה בעייתי הן בביזור הסמכויות והתנערות המדינה מליבת העיסוק של המשטרה וכן שהציבור יהפוך למטחנה כספית. בבקה או בירוחם יהיה קשה להטיל אגרה כזו והן לא יזכו לשיטור העירוני. חייבים לרדת מאגרות השמירה. יש תקציב של 36 מיליון לפרויקט ויש כסף שחוזר כתוצאה מהקנסות, בחלקו הגדול לרשויות המקומיות. חייבים לבחון את המודל העסקי, לראות מה הדלתא ולעשות התאמה של הכספים, אם בכלל יש צורך לגביית אגרות השמירה".
הצו אושר כהוראת שעה בקולו של ח"כ צור.
